איך בערב אחד, להקה אחת, הצליחה להחזיר לעיר רמלה את הרוק. הייתי בהופעה של להקת "רמלה" המצויינת במסעדת סמיר בעיר העתיקה של רמלה והנה מה שהיה שם
שנות ה-90 נחשבות כשנותיו של הרוק בישראל. עם צמיחתן ופריחתן של אין ספור להקות כמו, נקמת הטרקטור, החברים של נטאשה, איפה הילד, תערובת אסקוט, כנסיית השכל, מופע הארנבות של דוקטור קספר, נוער שוליים, זקני צפת, שבק'ס ועוד, (יסלחו לי הלהקות ששכחתי)
אם שנות ה-90 היו תור הזהב של
הרוק, השנים האחרונות, שייכות לסצנת האינדי ומוזיקת השוליים הישראלית. אין ערב
שאין בו עשרות הופעות רוק ברחבי הארץ ובמיוחד בתל אביב.
הדבר מתאפשר בזכות העובדה שיש אין
ספור מועדוני הופעות, המשמשים בית חם לאמנים ולקהל הצמא למוזיקה הזו וכמובן
הנגישות הקלה יותר לאירועים באמצעות הרשתות החברתיות והסמארטפונים המחוברים לוריד
ב-USB.
מועדונים כאלה לא חסר, החל
מהגדולים והמוכרים כמו הזאפה והבארבי הוותיק ועד למועדונים הקטנים יותר כמו:
תמונע, צוזאמן, אוזן בר, אברקסס, בר גיורא, רוטשילד 12, הקונטיינר, רדיו EPGB, לבונטין 7, האזור
וכדומה.
אם תשאלו את ההורים שלכם, הם
יגידו לכם שלא תמיד זה היה כך. באמצע שנות ה-60 בואכה 70, רוב להקות הקצב פעלו
בפריפריה ובעיקר בעיר רמלה. בירת הרוק והדיסקו.
במשך שנים, רמלה לא הצליחה, או
שאולי לא ניסתה, להחזיר לעצמה את אותה הילה תרבותית מוזיקאלית ושמה של העיר הוזכר
בעיקר בזכות השוק המקומי הנהדר ובהקשרים שליליים של עוני ופשע.
כנראה שהמצב הטריד את ג'ליל,בן
העיר, בנו של סמיר ממסעדת סמיר בעיר והוא החליט לעשות מעשה ולהחזיר לעיר את הרוק.
הקשר הקרוב ביותר שהיה לג'ליל עם
מוזיקאים הוא עם חברו מהעיר, הראפר סאז, המוכר לנו כיום בזכות השתתפותו
בדוקו-ריאלטי של YES
"חי בלה לה לנד".
סאז יצר קשר עם איסר טננבאום,
שהנו מתופף על, מפיק מוזיקאלי ומנהל אומנותי והזמין אותו להפגש עם ג'ליל ולחשוב
יחד איך להחזיר את הרוק לעיר.
כמובן שג'ליל לא העלה על דעתו שלא
רק שאיסר יתלהב מאד מהרעיון אלא שהוא גם ישמח להשתתף במופע הראשון במועדון כמתופף
של הלהקה שלו "רמלה".(איסר מתופף של רוקפור, גבע אלון, פליינג בייבי,
רמלה ועוד) הכל התחבר!
וכך במועדון של ג'ליל ואביו סמיר,
מבנה קשתות בן 700 שנה בעיר העתיקה ברמלה הרוק חזר לעיר!
ביום ה' ה- 31.10.13 פונו
השולחנות מהמסעדה, הוצבה במקום במה והגברה והמופע של להקת "רמלה" יצא
לדרך.
 |
| רמלה על הבמה במבנה בין 700 שנה |
בהופעה התארח "המתווך",
בן העיר רמלה, הראפר סאז בשני שירים שבראשון עלה לבמה בבגדים ערביים מסורתיים ונתן
כל מה שהוא יודע עם האנרגיות המטורפות שלו. בשיר השני פשט את הגלאביה ועבר לבגדיו
הרגילים, כמחבר בין תרבויות, בין התרבות הערבית לתרבות המערבית הישראלית, בין רמלה
לתל אביב ובין שירה בערבית לעברית.
"רמלה", שחבריה הם:
אורי אדלר: שירה, גיטרה וטקסטים, יונתן ידוב: בס וקולות ואיסר טננבאום: תופים
וקולות, עשו מבחינתם את מה שהם עושים כ"כ נהדר והגישו רוק עוצמתי עם גיטרה,
בס, תופים והכל על רקע המבנה המקסים והמיוחד של המסעדה באווירה של רוק עם ניחוח
נרגילות.
תמיד אומרים, שמוזיקה יודעת לחבר
בין עולמות ולגשר על פערים והדבר הזה בהחלט ניכר והורגש בהופעה בה הקהל היה מעורב,
יהודים וערבים. מזרח ומערב.
להקת "רמלה" שהרימה את
הכפפה היא באמת סופרגרופ אמיתית, הן מבחינת הרכב הנגנים שלה והן מבחינה אנושית.
הטקסטים של הלהקה עוסקים במחאה חברתית, בפוליטיקה ובביקורת על הממסד ואין להקה שמתאימה
יותר בחזון להחזרת הרוק לעיר. הלהקה ניגנה חלק משיריה מהאלבום הראשון, "משאלה"
וכן חלק מהשירים של האלבום הבא שנמצא בתהליך עבודה בימים אלה יחד עם סיבוב הופעות.
 |
| סאז עולה לבמה בבגדים מסורתיים (בגללם הוא איחר בשיר) |
 |
ככה זה נראה אחרי! מימין: איסר, אורי, סאז ויונתן
|
