יום שבת, 7 בנובמבר 2020

אמנים מראיינים אמנים - קדחת מראיינים את נקמת הטרקטור

 יהונתן גרוסברג וירין ניסים מלהקת קדחת (שחוגגת 12 שנות פעילות) מראיינים את אבי בללי ואופיר לייבוביץ' מנקמת הטרקטור (שחוגגת 30 שנות פעילות) 

גרוסברג: כנערים הייתם בהופעות "מועדון הרוק הישראלי" של אבא שלי בבית לסין. האם כבר אז היו הרכבים/אמנים מקומיים שהשפיעו על נקמת הטרקטור?

בללי: על נקמת הטרקטור ישירות לא ממש, כי הזמנים וההשפעות עברו בשדותינו, אבל קשה להתכחש לעומק החוויה שחווינו בזמנו, ההתמסרות הרצינות וההתמקדות במוזיקה כאומנות יצירה וביצוע בימתי לא מתפשר, כך שהשפעה מוזיקלית לא אבל ההתייחסות למוזיקה חלל וקהל אני מאמין שכן. זה היה בית-הספר למוזיקה שלנו.
אופיר: הייתי בן 16 ומה שהשפיע עליי בעיקר זה מוסיקת סבנטיז, אבל אפשר להגיד שמבחינת התפתחות מוסיקלית ערבי הרוק בבית לסין עזרו לי המון.


ירין: לאורך השנים רק אתם (אבי ואופיר) נשארתם חברי הלהקה המקוריים. התהליך של להסתנכרן וליצור כימיה עם חברי להקה חדשים היה קל?

בללי: תהליך התחלפות בלהקה היה מאוד איטי, מעין Crossfade במוזיקה, קושי רגשי היה גם היה, מדובר בלהקה שהתבססה על חברות של שנים.

אופיר: אני ובללי מכירים מגיל 15 ומנגנים ביחד משנות העשרים שלנו. התחלופה לא הייתה קשה אבל באיזשהו מקום היא גרמה לשינויים בצבע של הלהקה.

גרוסברג: האם אתם מרגישים שיש לכם מקום לבטא את עצמכם כלהקת רוק גם בשנים האלה כשחלק מהפעילות שלכם כוללת שיתופי פעולה עם פרוייקטים תיאטרליים?

בללי: בשנים האחרונות ההתבטאות האמנותית מתומצתת להופעות וביצועי במה, במקביל היצירה שלנו מנותבות לעשיה קולנועית, תיאטרון ומחול. באופן אישי - בעיקר כל אחד מאיתנו, העשייה בתחומים האלה יוצרת הזדמנויות להתפתחויות מוזיקליות בכל מיני כיוונים מסקרנים.

אופיר: לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה אומר רוק כי זאת הגדרה מאוד כללית, אבל אני חושב שבהחלט כן כי זו הסיבה שבחרו בנו בשיתופי הפעולה האלו.

גרוסברג: אתם עושים גם מוסיקה לסרטים. הכיוון בדרך כלל הוא להביא לשם גם את המוטיביים הרוקיסטיים של נקמת הטרקטור?

בללי: מה שעניתי לשאלה הקודמת.

אופיר: נקמת הטרקטור זה משהו שטבוע בתוכי, אבל אני חושב שבעיקר כל ההשראה מגיעה ממוסיקה ששמעתי בנעוריי שלא בהכרח הייתה במיינסטרים.

ירין: בתחילת הדרך - תהליך כתיבת השירים התנהל בצורה כזו שכל אחד מביא רעיונות בנפרד או שהשירים נולדו ממפגשי כתיבה משותפים?

בללי: בראשית הדרך הקטעים נולדו מכתיבה אישית שלי ושל גרין אל תוך מפגשים משותפים של שנינו שהולידה יצירתיות משותפת, בהמשך זה השתנה והכתיבה קיבלה משקל אישי שלי בהתאם לנסיבות שהיו אז ללא קשר למתחים או משהו כזה. פשוט זה השתנה במהלך טבעי.

אופיר: את הרעיונות לרוב השירים הביא בללי אבל יש שירים כמו "שקט" ו"אי" שנכתבו בחזרות של הלהקה.



גרוסברג: באלבום הבכורה יש משהו שמקדים את זמנו - לראשונה להקה שמנגנת מה שנקרא "רוק ישראלי" שהיה דווקא יותר פופולארי בסוף שנות ה-90' ותחילת ה-2000. מה הדבר שבעצם הביא אתכם להיות פורצי דרך בז'אנר ומי השפיע עליכם להגיע לזה?

בללי: יש שרואים בזה פריצת דרך וזה נחמד לשמוע את זה מדי פעם, אבל כמו שהתייחסתי לשאלה הראשונה ההשפעה של ההופעות בבית לסין ניתבו אותנו לעשות מוזיקה שאנחנו מאמינים ומתרגשים ממנה. ההשפעות היו רבות, החוויה שלי משהות ממושכת בברלין ובכלל אירופה בשנת 1985 או 1986 גירו והעירו בי את החיפוש אחר צלילים אותנטיים שקרובים למיקום הגיאוגרפי שלי ואת ההחלטה להשתמש בשפה העברית למרות הקושי והתפישה רבת השנים בשפה האנגלית כברירת מחדל לרוק, איתגר אותי למצוא את הסקס אפיל הרוקי בתוך בשפה העברית.

אופיר: בהרכבים הקודמים שלי ושל בללי שרנו באנגלית דווקא, עד שבללי פגש את יעקב גלעד והוא זה שדחף את העניין אבל אמר שאנחנו צריכים לשיר בעברית.

גרוסברג: יש כיוון לאלבום חדש?

בללי: אלבום חדש לא נראה באופק. הלהקה חוגגת 30 שנות עשייה - אלבומים, מחול, תיאטרון, וקולנוע. במציאות הנוכחית גם להתפרק זו אינפורמציה מיותרת. (;

אופיר: בנתיים לצערי זה לא קורה.

גרוסברג: איזה הרכבים/אמנים בני-זמננו אהובים עלייך?

בללי: בריאן אינו הוא משפיע עיקרי ששרד את ילדותי ונעורי. כך גם לד זפלין ודייוויד בואי. יש משהו אלמותי בהשראה שלהם בכלל ועליי, לשמחתי הגלובליזציה תרמה לא מעט לפריחה ועידכון, כך שגם לא מעט אמנים ישראלים ניחנו ביכולת להשפיע ולעורר השראה. אמנים כמו גלעד כהנא, דודו טסה, דיקלה, Secret Chief ,P.J. Harvey Chkiha Rimitti ,Alva Noto. וגם הרבה מוזיקה כרתית (מהאי כרתים).

אופיר: קצת אין לי זמן לשמוע מוסיקה עכשווית כי אני שקוע בעבודה על מוסיקה לסרטים.

 

גרוסברג: אתה מאמין שמתישהו בשנים הקרובות תהיה שוב תקופת פריחה לרוק המקומי?

בללי: הרוק והמוזיקה בכלל באופן פרדוקסאלי בתקופת שפל כתוצאה מרוויה ושפע. אנחנו בתקופה דרמטית בחיינו שיוצרת חוסרת ודאות לגבי ההשלכות שמתבקשות, מהפיכה מוזיקלית מגיעה מדי פעם, השאלה היא אם המהפכה הבאה תהיה בזמננו.

אופיר: התשובה הצפויה היא לא אבל גם אם היית שואל אותי את זה ב-1985 הייתי אומר לך ככה. אז אולי ייתכן וכן, אף פעם אי אפשר לדעת.

גרוסברג: למרות המצב, מתי תהיה לכם הופעה בעתיד?

בללי: מאמין שיהיו הופעות קטנות בחודשים הקרובים. אף פעם לא באמת חווינו הופעות גדולות כך שההבדל לא כזה גדול, מה שהכרנו, כרגע, לא נראה באופק.

אופיר: הייתה אמורה להיות לנו הופעה כפולה במרכז רינה ולצערי בוטלה בגלל הקורונה.


יום שני, 2 בנובמבר 2020

אמרי כהן - הייאוש תמיד שם (כשאתה זקוק לו)

 אלבום של "מוזיקאי בסוף דרכו"

ככה אמרי כהן כותב בעמוד הבנדקאמפ שלו

ואני אומר

פשוט תקשיבו לזה

זה אלבום של פעם בכמה שנים



יום שבת, 17 באוקטובר 2020

פוסט אורח - יובל גלבוע - יצירה בזמן קורונה - טור עולמי ברשת של The Cameria of Yuval Gilboa

 

יובל גלבוע (The Cameria of Yuval Gilboa) בפוסט אורח שבו הוא מספר על התמודדות בימי קורונה כשאין הופעות וצריך לחשוב מחוץ לקופסה, לרתום את הרשתות החברתיות ולייצר תוכן על מנת להשאיר את הקהל מחובר ליצירה

שמי יובל גלבוע ואני מוזיקאי עצמאי שעובד על צאת אלבום הבכורה עם להקתי The Cameria of Yuval Gilboa.

הקאמריה היא להקה שיוצרת מוזיקת פולק תחת השפעתן ושילובן של מגוון שפות ותרבויות מסביב לגלובוס.

האלבום שלנו שעתיד לצאת בשנה הקרובה כולל בתוכו כלי נשיפה, מקהלות, הרמוניות עשירות וטקסטים מעמיקים על חיפוש ה״בית״ וזהות אישית.



במשך זמן רב עבדנו על צאת האלבום והשקענו את כל מרצנו. כשהגיעה הקורונה לישראל נעצרו כל התוכניות. פתאום, ממצב שהיינו בדך למופע השקה ולאחר צאתם של שני סינגלים, נפסקו ההופעות ויחד איתם פעילות הלהקה. בגלל המצב, נאלצתי לחשוב על פתרון יצירתי שימנף וימשיך את פעילותנו גם בתקופה היסטורית זו. חשוב להבין שלהיות מוזיקאי זה להיות פעיל ולדעת איך לחדש את עצמך כל הזמן, לכן הרגשתי שתקופה זו מביאה איתה אתגר חדש ליצירתיות המתבטא בעיקר ביכולת של אמנים לעמוד בשינויים ולהצליח להתקדם הלאה גם כשהעולם הפיזי עצר.

המשמעות של הדבר מבחינתי הייתה להעביר את פעילותנו באופן זמני לעולם הדיגיטלי ולרשתות החברתיות וככה, יחד עם חברי הלהקה יצרתי את Cameria Virtual Tour- טור וירטואלי בכל רחבי העולם אותו אנחנו מצלמים מתוך סלון ביתי ומשדרים ברשתות החברתיות. כל סשן מוצג במדינה אחרת המשתנה לפי התפאורה והסגנון המוזיקלי. בסשנים אנחנו עושים גרסאות לשירים מוכרים ושירים שלנו יחד עם אורחים ומוזיקאים מיוחדים.

עד כה ביקרנו בצרפת של שנות ה-50, שם ביצענו את הסינגל האחרון שהוצאנו ושמו Sulam Elkayam. חוץ מזה, היינו גם במרוקו ושם עשינו גרסת כיסויי לשיר הנהדר “J’aime” של ריף כהן בסגנון R&B  וגרוב מרוקאי. הלוקיישן האחרון היה ביערות האמזונס, שם שיתפנו פעולה עם הפאנטמיסט בר חדש וביצענו קטע בשם “Quanto Sperro” שכתבתי בהשראת השירAdimues  של המלחין Karl Jenkins, הקטע משלב בתוכו את הכלי Pantam (כלי הקשה מלודי העשוי ממתכת אשר תפס תאוצה גלובלית בשנים האחרונות) המתלווה לשירה הרמונית עשירה וגרוב אפרו-ביט.

בהתחלה היו המון חששות, כי לא ידענו איך הדבר יתקבל בפני המאזינים שהיו רגילים לראות אותנו בלייב, אבל ברגע שהסשנים יצאו (בעמוד האינסטגרם שלנו) הופתענו לגלות את התגובות הנלהבות. כל סשן היה יותר מוצלח מהשני וההייפ שנוצר היה מרהיב לא פחות מפרויקטים אחרים שעשינו עד כה. פתאום הבנתי, שנכון להיום אין דרך מסוימת להנגיש את המוזיקה ושדווקא בתקופות קשות יש הזדמנות לפרוח ולפתח את הדמיון. הסשנים מבחינתי אינן תחליף להופעות אבל הם מעניקים מימד נוסף לצריכה של אמנות ובידור.

מעבר למוזיקה התוכן מעניק מחדש לקהל, אשר נאלץ לשהות בבתים, את תחושת החופש והתקווה שנלקחה ממנו דרך זה דשאנחנו מביאים לו את העולם במלוא הדרתו הישר למסך. אני מקווה שדרך הטור הזה נצליח לעודד את האנשים למצוא את הכוח הפנימי שלהם ואת ההשראה מחדש, כמו שאנחנו מחפשים כשאנחנו יוצרים בתוך גונגל של מציאות חדשה.

מוזמנים להתעדכן כאן:

Social Media


 

יום שלישי, 23 באפריל 2019

דניאל דור - פוסט אורח

דניאל דור, אמן יוצר שפעיל כבר למעלה משני עשורים הסכים לכתוב בבלוג מה הוא שומע? 


לאחרונה זה מאוד אקלקטי ורץ בין דברים שונים ומשונים. בעיקר חומרים ויצירות שמרחיבות את המנעד המוסיקלי.

Bach – The Musical Offering

מדהים לראות איך תבניות מתמטיות נכנסות עמוק לתוך יצירה מוסיקלית ועדיין לא הופכות את המוסיקה למשהו שכלתני שאין בו רגש. יצירה מומלצת לחובבי סודוקו.




Chassol – Big Sun

יצירה שליוותה אותי לאורך 2018, המוסיקליות, המלודיות, הגרוב, והכל בתוך סיפור ויזואלי נפלא.

אני מעריץ של שאסול ושמח שהוא מגיע הקיץ לבארבי וגם מתגאה בזה שיצא לי לראיין אותו.



Pink Floyd – Jugband Blues
השיר המסכם של האלבום Saucerful of secrets  אותו כתבSyd Barret  שנשאר מחוץ ללהקה אבל איכשהו עבד עם הלהקה על עוד שיר אחד בו הוא מתוודה על מקומו הלא ברור. טקסט נפלא, לחן מופרע.




Elvis Costello – For Other Eyes

מתוך אלבום פחות מוכר של אלביס קוסטלו בו הוא משתף פעולה עם רביעיית ברודצקי ויחד הם מלחינים מכתבי אהבה מדומים של דמות פיקטיבית. השיר הזה פשוט מספר סיפור טוב. 
עשיתי לו ביצוע בפסטיבל ספוט בסלון. זה עבד לי ממש יפה.


גידי רונן – כוכב נופל
שיר מושלם של חבר יקר. אני מזדהה איתו רגשית ומקווה שאני לא אכנס לפול של האנשים עליהם השיר מדבר.





Lady Gaga – Shallow


תלמיד שלי ביקש שאלמד אותו לנגן את השיר בגיטרה. וניגנו אותו יחד בלי סוף. זה היה כיף.




Bahamas – All the Time in the world
יואב רוזנטל שמיקסס את When all is gone הכיר לי אותו לאחרונה, מאז הוא מתנגן אצלי בלי סוף. סוג של 
Jack Johnson עם גיטרות פאז, ועיבודי קולות ומיתר. מוש.




When all is Gone – Daniel Dor Featuring Shye Ben Tzur


את הפזמון היה לי כמה זמן, וחבר טוב אמר שחייב לצאת מזה שיר. לקח רגע ובסוף נשפך טקסט שמספר על תקופה מעט חשוכה שעברתי. הייתי חייב לשים סוף אופטימי והוא נשמע כמו שיר אחר.
שי בן צור הצטרף להופעה בתיבה והכניס את המימד ההודי. אני חושב שזה יפה מצידו.

"השיר עוסק בתחושה בה הקרקע נשמטת מתחת לרגליים וכל העוגנים שאמורים להוות נקודות משען נעלמים. הדבר היחידי שנותר כנתון הוא קבלה של המוות . דרך קבלה זו נוצר חריך של אור המאפשר בניה מחדש




דניאל דור יופיע בלבונטין 7 ביום חמישי 2.5.19 בשעה 20:00 
הופעה מומלצת ביותר!


יום שבת, 24 בנובמבר 2018

רות דנון - פוסט אורח


רות דנון היא זמרת-יוצרת, חלילנית וקלידנית הפעילה כבר שנים רבות בסצנת המוזיקה העצמאית בארץ: מופיעה בארץ ובחו"ל עם להקת הפולק FORESTT ועם מופע המחווה לתרצה אתר "תמונת אשה". כמו כן עוסקת בהלחנת מוזיקה לרדיו (הפודקאסט "סיפור ישראלי" - איתו היא מופיעה באופן קבוע בארה"ב) ועורכת ומשדרת תכנית רדיו של מוזיקה אלטרנטיבית ועצמאית ב"רדיו הפתוחה"


בשבוע שעבר רות שיחררה סינגל ראשון בשם "כמו עץ", מתוך אלבום הבכורה שלה שייצא בפברואר הקרוב, שהופק ע"י שי לוינשטיין (טליה אליאב, קטב מרירי). האלבום נותן משקל למילה הכתובה, עם טקסטים שיריים ולא בהכרח פזמוניים, היושבים על לחנים המזכירים את המוזיקה העברית של פעם, אך ללא מחויבות למבנה סטנדרטי של שיר ועם הרבה התייחסות לצבע ולסאונד, שמגיעים דווקא מעולמות המוזיקה האלקטרונית והאוונגרדית.


רשימת השפעות מוזיקליות ושירים אהובים -

Bjork - Vokuro
אני חושבת שהבסיס עבורי תמיד נמצא בקול, בשירה. הנה קטע של ביורק שאני מאד אוהבת ומרגישה שביליתי שעות בהקשבה לו בריפיט. זה שיר באיסלנדית, שלא היא כתבה והלחינה לשם שינוי, כולו בעיבוד של קולות בלבד, כשבכל חזרה המקהלה משנה את ההברה איתה מושרים הקולות. השינוי הקטן הזה מעצב את מהלך ההתפתחות של השיר כולו, ועושה לי תמיד משהו בלב, גם בלי להבין מילה.


Mary Ocher - The Endlessness (Song for Young Xenophobes)
מארי אוצ'ר היא יוצרת, מוזיקאית, אמנית, משוררת ועוד כל מיני תארים יצירתיים, נולדה ברוסיה וגדלה בארץ וחיה בשנים האחרונות בברלין. היא עושה מוזיקה מינימליסטית ומדויקת ומבולגנת ויפהפיה.




Winter Family - Archaic Landscape
עוד מוזיקאים חצי-ישראלים-לשעבר שאני מאד אוהבת את המוזיקה שלהם הם Winter Family. הם באמת משפחה - זוג וילדה, שעושים מוזיקה אנלוגית ותיאטרלית אפלה, אבל אופל מהסוג שמצליח להשאר מחובר ומעוגן במציאות, בעיקר זו שלנו כאן בארץ.


קטב מרירי - נזקקתי גם לגוף
האלבום שלי הופק ע"י שי לוינשטיין, שמנגן ומפיק גם ב"קטב מרירי". הם מבצעים הרבה שירי משוררים מולחנים שמבוצעים באופן שאני מרגישה שתמיד נותן קיום כמעט פיזי למילים ובורא עולם עשיר סביב כל פסקה ופסקה.


ריקה זראי - קול האורלוגין
מדי פעם כל מה שמתחשק לי זה לשמוע את השיר הזה. כל כך עקום וישר ועקום. קסם.


Hani Niroo - Shab Bood
יוצרת איראנית שלמדה גם באוסטריה. גיליתי אותה איכשהו בשיטוט אינטרנטי ממוזל לפני כמה שנים והתאהבתי. היא כותבת ומפיקה שירים מלאי עדינות ויופי.


Kate Bush - Running Up That Hill  (A Deal With God)
אחד השירים האהובים עליי בעולם. לקוח מהאלבום Hounds of Love שקייט בוש כתבה והפיקה. היא פשוט השראה ענקית. אני מעריכה את ההתמסרות הטוטאלית שלה ליצירה ולביטוי (כן, אפילו עד לרמת הריקוד בקליפ) ובכל שמיעה אני מגלה עוד משהו חדש.


להאזנה לסינגל החדש:

רות דנון - כמו עץ


יום שבת, 10 במרץ 2018

אמנים מראיינים אמנים - אסף לוי (האדם האחרון) מראיין את נצ'י נצ'

האדם האחרון – להקת טריו רוק שנוצרה על ידי אסף ולידור לוי, שני אחים שהחלו את דרכם אי שם בשנות התשעים בלהקת "קרפ" שיצרה רוק בועט ונשכני. בניגוד לשנות העשרים שלהם, עכשיו הם מגיעים ליצירה ממקום בוגר יותר ומפוכח ועם המון תובנות חיים שרכשו במרוצת הדרך אותן הם שמים על השולחן. לאחר שני אלבומים עם להקת "קרפ" פנו אסף ולידור  ללימודים, הקמת משפחה ובניית קריירה.אסף שיתף פעולה עם מוזיקאים כמו: שרון מולדאבי ואפרת גוש כולל דואט משותף, ועוד..לידור התברג בתפקיד בכיר בטלביזיה אבל חיידק המוסיקה לא הפסיק לכנן עד שאסף הרים את הכפפה ופנה ללידור ויחד החלו לעשות את מה שהם יודעים לעשות טוב – מוסיקה, וכך נולדה הלהקה החדשה שמזקקת את כל ניסיון העבר והדרך ולאלבום בכורה חדש! אסף, סולן הלהקה, הסכים להכנס לנעלי המראיין והשיג ראיון עם לא אחר מאשר רביד פלוטניק – נצ'י נצ'


אתה מוכר לקהל כאמן היפ הופ אבל במוזיקה שלך ובשירה שלך שומעים השפעות מגוונות מאוד, על איזו מוזיקה גדלת ומי האמנים הישראלים האהובים עליך?

בבית שמעו המון גליקריה, אריס סאן, יואב יצחק, חיים משה..
כשהתחלתי להיחשף להיפ הופ בגיל ההתבגרות, היפ הופ בעברית תפס אותי מאוד מהר, שמות כמו סאבלימינל, שבק"ס, הדג נחש, בויאקה, פישי הגדול וכו'

בסביבות הצבא מאוד נכנסתי למוזיקה ישראלית כמו אהוד בנאי, ברי סחרוף, מאיר אריאל, דודו טסה, תומר יוסף, קרולינה וכו'

אז כל התמהיל המוזיקלי הזה התגבש אצלי ונכנס עמוק לחומרים שיצרתי מתחילת שנות ה20 שלי ועד היום.

נצ'י נצ' - צילום: ארתור לנדה


ההצלחה שלך נראית מטאורית, כאילו הכל קרה ביום אחד וישר הגעת לפסגת המוסיקה הישראלית, אך מי שקרוב אליך יודע שהדרך אל ההצלחה ארוכה ודורשת התמדה רבה, אתה יכול לציין כמה נקודות שבהן חשבת שאולי לא תמשיך לעשות מוסיקה ונקודות בהן ידעת שאתה הולך עם זה עד הסוף?

היו הרבה נקודות שחשבתי שהחלום הזה של קריירה לא באמת הולך להתגשם כמו שאני רואה אותו בעיניי רוחי, אבל באתי מנקודת התחלה של "טוב, אין לזה הרבה סיכוי, נעשה מוזיקה ומה שיהיה יהיה"
באיזושהי מידה לא באתי עם ציפיות גדולות ברמה המעשית אבל עם הרבה תשוקה וחלומות גדולים. נשקיע את הכל ולא נצפה לכלום, מקסימום משהו טוב יקרה.

המילים שלך מדברות למנעד גדול של האוכלוסיה, מבני 15 ועד בני 30+, אתה בעצמך בתחילת שנות השלושים שלך, איך אתה מסביר את היכולת שלך לסחוף אחריך את הדור הצעיר ואת הדור שלך בו זמנית?

אין לי מושג. וגם לא מתפקידי להסביר את זה.. אני בעיקר אסיר תודה על ההכרה והזכות לעמוד על במה ושאנשים יקשיבו לשטויות שאני מדבר :)
כל שיר שאני כותב אני עומד מאחוריו במאה אחוז. הצליח או לא הצליח, לא רלוונטי. אז כנראה אנשים מתחברים לגישה הזאת - אלו השירים. זה מה יש ועם זה ננצח

כולנו יודעים איפה אתה היום, איפה היית לפני 5 שנים והיכן אתה רואה עצמך בעוד 5 שנים?

לפני 5 שנים עבדתי אצלך באולפני הכיכר (:
למזלי לאורך השנים בורכתי במספר בוסים בודדים שמאוד האמינו ותמכו בחלומות וברעיונות שלי, ואתה בראשם. אז זה גם סוג של ברכה. לפגוש את האנשים הנכונים.

עוד 5 שנים אני רואה את עצמי פחות או יותר באותו המקום. חי יוצר ומתפרנס. פלוס אישה וילדים.

האם אתה שומע רוק בכלל ורוק ישראלי בפרט? אם כן מי  הרוקר הישראלי האהוב עלייך?

אני לא מכיר המון רוק. קצת זפלין, בלאק קיז אני אוהב. סיסטם אוף א דאון ענקיים בעיניי.
רוק ישראלי מכיר ואוהב ומעריץ. רוקר ישראלי מועדף כנראה ברי סחרוף.

אם היית צריך לבחור רק שיר אחד שהכי נוגע בך או שהכי השפיע עליך, מה היה השיר הזה?

וואי וואי. קשה מאוד.
אולי "ממשיך לנסוע" של אהוד בנאי והפליטים.

האדם האחרון. צילום: יואב שלף



ברור שמוזיקאי היתה הבחירה הראשונה שלך כקריירה, האם היתה לך אפשרות שנייה? מה היית אם לא היית נצ׳י נצ׳?

מלגזן באיזשהי חברה תעשייתית

שיתפת פעולה עם אמנים רבים, עם מי מהאמנים שעוד לא שיתפת פעולה היית הכי רוצה לעבוד?

נראה לי שאביתר בנאי

מה השיר שלך שאתה הכי אוהב ומתרגש לבצע על במה? מה הופך אותו לכזה?

כרגע זה "פאנצ'ים" מתוך האלבום האחרון.
לשמוע אלף איש צורחים "החארטה הזאת לא עובדת עלינו" (שיר שנכתב על תעשיית המוזיקה והבידור) מעיף לי את המוח ומחזק לי את האמונה שהרעיונות שלי יכולים להשפיע לטובה במידה מסוימת.


באיזה גיל התחלת לעסוק במוזיקה, ומתי ידעת שזה חלק ממך?

בגיל 15 התחלתי לכתוב ולהופיע באופן חובבני. איפשהו אחרי השחרור מהצבא הבנתי שזה לא קטע חולף וכנראה זה מי שאני ומה שאני הולך לעשות בחיים.

האם אתה אוהב את כל האלבומים או השירים שלך במבט לאחור או שיש משהו שהיית מוותר עליו או גונז אותו בהסתכלות של מי שאתה היום?

אין משהו שהייתי מוותר עליו או גונז אותו, כי גם החומרים שאני תופס אותם "בוסריים" או "לא מספיק טובים" מבחינתי טעויות שהייתי צריך לעשות על מנת להשתפר ולצמוח.

אם היית יכול להגיד משהו לרביד הילד, מה היית אומר לו?

"אני לא יודע על מה היה הקרב, אבל נראה לי שניצחנו" (מתוך "זוכר כמעט הכל" של אהוד בנאי)

כל אלבום שלך הביא איתו משהו אחר ומפתיע, ועדיין בכולם היה היפ הופ ואותך, מתי מתוכנן לצאת אלבום חדש, ובמה הוא יהיה שונה הפעם?

בעזרת השם שנה הבאה. יש עוד זמן, אני עובד עליו לאט לאט.
במה יהיה שונה? אין לי מושג. תגיד לי כשתשמע אותו.

האדם האחרון:



Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...