יום ראשון, 29 בינואר 2017

סינגל חדש מתוך אלבום הבכורה של סטפן נסטל

סטפן נסטל הוא אמן אינדי מתל אביב, במקור מבלגיה.

בזכות קול מהדהד ומלא תשוקה, הופעות דינמיות ומוזיקה עוצמתית, סטפן הוא אמן צעיר עולה שיש לשים לב אליו.

המוזיקה והלחן מקוריים, מוזרים ויוצאי דופן. הם מזכירים אמנים כמו בל וסבסטיאן, בשילוב עם קולו העמוק של נסטל, ומילים חודרות בדומה לעבודה של כותבי שירים מכוננים כמו קאט סטיבנס.

למרות גילו הצעיר, המוזיקה של סטפן מפגינה תבונה וכשרון וכבר עושה גלים בקרב הקהל הצעיר שמגיע להופעותיו.  

הסינגל השני מתוך אלבום הבכורה ההולך ומתקרב של סטפן נסטל הוא  Your Presence Dominates, והוא מובא כאן בפניכם.

יום שלישי, 24 בינואר 2017

פוסט אורח של נעה סגל

לאחר יותר מעשור שתרמה נעה סגל את מקצב התופים שלה למגוון רחב מאוד של הרכבים (וביניהם: נוריה, אף על פי כן, טרנטינה, מארש דונדורמה, פוטומט, צד ג', לוטה, התהפכו היוצרות, אנטישפע ויס מא'ם), עוברת נעה סגל לקדמת הבמה עם אלבום בכורה מרגש שעתיד לצאת בקרוב בהפקתו המוזיקלית של יהוא ירון

נעה סגל. צילום: דין אהרוני


טעימה ראשונה מתוכו- "הכל במקומו", שוחררה ממש לאחרונה ומעניקה לנו הצצה לכשרון הייחודי של נעה לתמצת בפשטות יפייפיה סיטואציות וחוויות אישיות.


תהליך העבודה על אלבום הבכורה החל לפני כשלוש שנים כשלחנים החלו לחבור לטקסטים שנכתבו בעקבות שינויים ומגמות בחייה של סגל, התאגדו יחד והעירו את הרצון להביא אותם לאוזניים חדשות.

הינה כמה מההשפעות המוזיקליות שבנו את כל הקסם הזה:

David Bowie - absolute beginners
דייויד בואי היה אחד מאהבותי הראשונות. אני זוכרת שבגיל 8 נתקלתי בוידאו שלו שהיה שייך לאבא של אחד החברים שלי. נדלקתי מיד, ובעיקר כי הוא היה ממש חתיך בעיני. חזרתי הביתה וביקשתי ממהורים שלי לקנות לי את אותה קלטת. עד היום אני גאה באבחנה הדקה והנכונה שלי כילדה. השיר הזה אמנם לא היה חלק מאותה הופעה, אבל הוא אחד השירים האהובים עליי של בואי, ואני מחוברת אליו עכשיו במיוחד, כשאני מתחילה סוג של דרך חדשה כמוזיקאית. יש בזה חשש, הרפתקנות, ובעיקר התרגשות.


Loenard Cohen - Take this longing
עוד אהבה גדולה שלי (ושל רבים רבים) שעזבה את העולם השנה. את לאונרד כהן הכרתי מההורים שלי, והפסקול שלו ליווה המון תקופות ורגעים בחיי. בעיקר רגעים אינטימיים, הרבה רגעים בודדים. בזכות האינטימיות שעוברת בשירים שלו הרגשתי שאני לא לבד, אני עם לאונרד כהן, וזה אחד המקומות הכי נעימים וחמים שאפשר להיות בהם. Take This Longing ועוד כמה שירים של כהן יצרו (או התחברו) אצלי למין תחושה ראשונית וערטיאלית של מה זו אהבה, איך אני רוצה לאהוב, איך אני רוצה להיאהב.


הכבש הששה עשר - איך שיר נולד      
אחד האלבומים ששמעתי הכי הרבה בחיים אני חושבת, גם כילדה כשזה היה עוד בתקליט, וגם מאוחר יותר, כשחזרתי להקשיב לשירים ונדהמתי לגלות כמה אני זוכרת. כל הטקסטים והמנגינות טבועים אצלי עמוק בלב, והענקים שיצרו את האלבום המעולה הזה ממשיכים להוות השראה בשבילי עד היום. איך שיר נולד? זה מתחיל (בין השאר) בלהקשיב לשירים מעולים כאלה בילדות.



pearl jam - daughter
כטינאייג'רית הקשבתי להמון גראנג' ופרל ג'אם היו מהלהקות האהובות עליי. הטקסטים, המלודיות, הקול של אדי וודר והרוקנרול בנגינה העיפו אותי. אלה שירים שהתחברתי אליהם בגיל ההתבגרות ולהרבה מהם אני מתחברת היום מזווית קצת אחרת, ומוצאת בהם עדיין המון עומק. חוץ מזה, אני חושבת שהסגנון שהנגינה שלי הכי מושפעת ממנו הוא הגראנג', ניגנתי עם השירים האלה כל כך הרבה. איזה כיף זה היה.



bjork - joga
כשגיליתי את ביורק (בזכות אחי) היא פתחה בפניי עולם חדש של מוזיקה וסאונד. ביורק הייתה בשבילי מהות החדשנות. אמנית מדהימה שמונעת מסקרנות אמנותית אמיתית, ושלא מפסיקה לחפש, להתפתח ולחדש. מעבר לזה, השירים שלה וההגשה שלה פשוט מעולים. יוגה הוא אחד משירי האהבה היפים, שמתאר את הקסם האוקסימורוני בהתאהבות - תחושת הביטחון והאינטימיות לצד 'מצב החירום' - העוררות, ההתרגשות והפחד לאבד.



billie holiday - don't explain
כמה כאב חוותה האישה הזו בחייה, ואיך היא יודעת להעביר אותו בשירים ובשירה שלה. השיר הזה הוא שיר קשה, על אישה שנבגדת ועדיין רק רוצה את הקירבה של הגבר האהוב שלה. נקודת המבט שלי על דמות הדוברת מהשיר משתנה כל הזמן. היא עלובה? היא חזקה? היא מוותרת על עצמה? היא נאמנה לעצמה כל כך שלא מתחשבת במה יגידו? מה האהבה הזו נותנת לה? נקודת המבט שלי על הזמרת נשארת קבועה - אמנית שיודעת לחשוף את הכאב שלה בצורה כל כך כנה היא אמנית אדירה, היא אישה אדירה.



טיפקס - אל תשכחי לזכור אותי
אלבום גדול, שיר גדול, להקה גדולה. השיר הזה, ובכלל הכתיבה של קובי אוז בשילוב העיבודים וההפקה המוזיקלית היא קיבוץ גלויות במובן הכי טוב שיש. הרגישות של אוז לשפה והשימוש המדויק שלו בניואנסים ובמשלבים שונים מבריק. יחד עם השנינות, ההומור והקריצה, השירים עדיין מרגשים ונוגעים, ומדויקים כל כך.



המכשפות - עד העונג הבא
חלוצות ואמיצות. המכשפות היוו השראה ללהקה הראשונה שניגנתי בה בגיל 16, טריו רוקנרול נשי (נערתי יותר נכון). מהמכשפות למדנו להיות חיות חושך, מפלצות רטובות, שדוני לילה וגם פיות טובות, ובקיצור מה שבא לנו. בלי להתנצל, בלי להגדיר, בלי לדפוק חשבון.


taksim trio - gozum
הרכב טורקי שחבר הכיר לי. המוזיקה שלהם הקסימה אותי לגמרי. כשהקשבתי להם בפעם הראשונה הרגשתי שוב את אותה תחושה של גילוי ושל קסם שהייתי מרגישה לעתים קרובות כנערה בהאזנה למוזיקה חדשה, ולעתים הרבה יותר נדירות כאישה בוגרת. איזו רגישות, איזה דיוק, איזה יופי. בלי טקסט הם יוצרים עולם שלם, סיפורים שלמים, אגדות.



אגו - סינגל בכורה להרכב - מחכים לסטיבי

מחכים לסטיבי הינם טריו רוק סמי פריפריאלי שמתרכז ברוק אורבני - מדברי, ובכתיבה ונגינה של שירים בנושאים חברתיים ואישיים, בעיקר בשלב שבו הם יורדים מהפסים והולכים לעזאזל. ההרכב הוקם משרידיו העשנים של הרכב קודם בערד על ידי שי וגיא, אליהם הצטרף מור אחרי שנפגשו בג'ם סשן מקרי בבלום בר. גיא (סטיבי) שהיה בשרות סדיר באותו הזמן יכל להגיע לחזרות רק אחת לשבועיים, וכך נקבע שם הלהקה.
לאחר זכיה בתחרות להקות בבאר שבע, הוציא ההרכב את הEP 'סירה' יחד עם זיו אונגר, שהיה סולן הלקה באותה תקופה; לאחר עזיבתו החליטה הלהקה לשנות כיוון סגנוני והחלה לעבוד על אלבום קונספט חדש, בשם 'היד על השלט'.




האלבום התגבש מהרפרטואר הקיים של הלהקה, כאשר מתוך כעשרים שירים נבחרו תשעה בשל התאמתם הקונספטואלית, ושיר נוסף שנכתב במהלך ההכנות להקלטת האלבום על מנת להעניק לו את תחושת המסגרת.
האלבום המתאר ערב בחייו של אסקפיסט אשר מותקף על ידי העולמות מהם הוא מנסה לברוח – תחושת הבדידות, השחיתות והארועים בחייו הפרטיים, מנסה להימלט ונאלץ להתמודד לבסוף בשאלה האם להמשיך לברוח או שהגיע הזמן לנסות לצאת לדרך חדשה.
בהקלטת האלבום השתתפו אמנים שונים וחברי להקה בעבר בניהם יהודה קיסר, יוחנן קרסל, שירה רוט וזיו אונגר, והוא הופק על ידי מיקי אביעוז והלהקה עצמה.


הסינגל הראשון, אגו מתאר מאבק כוחות בין צדדים מבוצרים בעמדות עליהם אינם מוכנים לוותר, מלווים בידיעה שהם שותפים לאשמה בכל שלב בהסלמה אבל לא מוכנים לשנות את ההתנהלות שלהם עד לסוף הבלתי נמנע בו הם מאבדים את הדבר עליו נלחמו מלכתחילה.
מור גיא ושי - מחכים לסטיבי

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...