יום רביעי, 17 בפברואר 2016

הצמד המוזיקלי MARBL כתבו על זוגות מוזיקליים אחרים שהם אוהבים


1.רוסו וויינברג
הפעם הראשונה שנחשפנו לרוסו ווינברג הייתה לפני שנה בערך כשחיפשנו במאי לקליפ הראשון שלנו והוא נתן לנו את Bringing Me Down כרפרנס. ישר התאהבנו במוזיקה. כמה חודשים אחר כך החלטנו לשדרג את מערכת היחסים עם זוג הבלונדינים המוכשר, וקפצנו עליהם ברחוב כשעצרו עם האופניים לפני מעבר החצייה. 
מאז הספקנו לעשות ראיון משותף, ואנחנו מאד נהנים לראות את ההצלחה שלהם. 


2. לולה מארש
את גיל, יעל, ושאר חברי לולה מארש האדירים אנחנו מכירים עוד ממעגלי רימון. בפעם הראשונה שמענו אותם בחתונה של עידו ואולה חברים טובים משותפים, וכבר אז היה ברור שיצא מזה משהו גדול. כל מה שהחבר׳ה האלה נוגעים בו הופך לזהב. 




3. Oh wonder
אותם הכרנו ב.. לא, סתם. הרכב חדש ומקסים, הפקת פולק מינימלית וקולות יפים. ממליצים לכם בחום לשים בווליום בינוני עד גבוה בבית. 


4. Frou Frou
מצד אחד אימוג׳ן היפ, זמרת יוצרת מפיקה משוגעת בזכות עצמה. מהצד השני, גאי סיגסוורת׳, שהפיק יחד עם ביורק את homogenic המושלם. כששניהם נפגשו ב2002 יצא להם הדבר היפהפה הזה, שכולו על טהרת ה״עמוס אבל אוורירי״. 



5. Pomplamous
מה עוד אפשר להגיד על הזוג במציאות וביוטיוב? האנשים שפחות או יותר המציאו את ז׳אנר הvideosong, מנצחים על תזמורת שלמה שמורכבת משני אנשים ואינסוף כלי נגינה, ואולפן שהוא חדר שינה, עם קאברים כל כל יצירתיים שהמבצעים המקוריים שלהם לא יזהו. 

----------

כשהזמרת היוצרת מוריה אור הוציאה את אלבום הבכורה שלה ב-2012, המפיק המוזיקלי יונתן מימון התגורר ועבד בלונדון. השניים נפגשו במקריות, וזמן קצר לאחר מכן, יוצאו לדרך מוזיקלית משותפת עם רגל אחת בארץ, והשניה באנגליה.
כך נולד ההרכב MARBL, שכבר הספיק למשוך את תשומת לבו של המפיק הלונדוני זוכה ששה פרסי הגראמי, פיפ ויליאמס, ושל תחנות רדיו ובלוגים באנגליה ואירלנד.
אחרי סינגל ראשון, "TIME TAKES TIME", שקטף השמעות בבלוגי מוזיקה בכל העולם, מישראל, דרך צרפת, לקנדה, לוס אנג׳לס, לונדון ואפילו יפן, ואף חדר לפלייליסט גלגל"צ, מוציאיםMARBL  את הסינגל השני מהאי פי המתקרב !
הסינגל החדש, In The Grey, ממשיך את קו האינדי הבינלאומי של MARBL, אל מחוזות חדשים, פחות אקוסטיים-פולקיסטיים, ויותר אל עולם הפופ החדש בהשראת לאנה דל ריי.

In The Grey, עוסק, כמו הסינגל הקודם, גם הוא בגעגועים. השיר בוחן את איזור הביניים האפור בין המציאות לחשקים שחבויים שבנו. בין הידיעה לאי הרצון לדעת. השיר נכתב, והולחן על ידי מוריה אור בישראל, ונשלח אל המפיק יונתן מימון בלונדון. הקליפ המלווה את הסינגל, לוקח אותנו לביקור בעתיד מנקודת הראות של MARBL, ובוחן דווקא איזור אפור אחר, פוסט אפוקליפסה, שאריות של אנושות, הבוחנות מחדש טאבואים חברתיים ותרבותיים, במקום שכוח אל כלשהו.


ההופעה הקרובה בתמונע 14.3.16!


יום שני, 8 בפברואר 2016

אמנים מראיינים אמנים - Buckets N Joints מראיינים את Full Trunk

להקת Buckets N joints מראיינת את להקת Full Trunk לקראת ההופעה שלהם ביום 10.2.16 בבארבי תל אביב. חברי Full Trunk הם ההוכחה לכך שאפשר מצד אחד, לעשות המון צחוקים ולהשביח את ההווי החברתי, אבל במקביל לקחת את כל התהליך היצירתי והמוזיקלי מאד ברצינות מתוך נחישות ושאיפה אמיתית להצליח בענק

אהלן Full Trunk! אחרי שהיה לכם את הסיפור המרגש שלכל להקה יש של איך נפגשתם והכל. כתבתם מוזיקה שאהבתם והתחלתם להופיע. מתי בפעם הראשונה הרגשתם שיש היענות טובה למוזיקה שלכם? מתי הרגשתם שאתם קפצתם רמה מלהקה מתחילה ללהקה "עם קבלות"?

זאת שאלה מצוינת ולגיטימית אבל האמת היא שאף אחד פה לא קם יום אחד מול המראה ואמר לעצמו שאנחנו כבר להקה עם קבלות.

קבלות זה משהו שאנשים אחרים נותנים לך, אנחנו מתעסקים רק במה שיש לנו שליטה עליו וזה לייצר עבודה ולהיות טובים יותר כל יום. באמת אבל, בלי חארטות.

מבחינתנו תמיד לקחנו את זה ברצינות אבל גם בזה אנחנו משתפרים כל הזמן.


איך מסתדר לכם לשיר בלוז באנגלית בארץ?  אתם מרגישים שיש קהל גדול מספיק בארץ למוזיקה שלכם?

פול טראנק -" אנחנו פשוט אנשים עם חלומות שלא מסוגלים לעשות שום דבר חוץ מלקום בבוקר ולנסות להגשים אותם" - צילום: זאביק פשלי מתוך הופעה בבארבי עם גל דה פז.
למען האמת היינו שמחים אם זה היה יוצא לנו בעברית כמו באלבום הראשון שלנו (כמעט כולו בעברית), כי מן הסתם שלהופיע בישראל עם שירים בעברית זה יותר קל.

כרגע לשיר באנגלית זה מה שיוצא לנו באופן טבעי ואנחנו עושים את מה שנשמע לנו טוב מבלי לדאוג יותר מידי האם זה מוצא חן או לא בעיני מישהו.

כמובן שבסופו של יום אנחנו מקווים שכמה שיותר אנשים יתחברו לזה אבל לאף אחד מאיתנו אין באמת שליטה על זה.


אתם להקת רוק שהגיעה למקומות משמעותיים פה בארץ. מילאתם את הבארבי, הופעתם באינדי נגב וכו'.. מה השאיפה הבאה שלכם?

אנחנו בהחלט נתחיל להתעסק עם חו"ל בצורה יותר רצינית השנה.

פה בארץ אנחנו מרגישים שיש עוד הרבה עבודה לעשות ועוד הרבה אנשים לנגן מולם

ואנחנו פשוט עושים סבבי הופעות בכל הארץ כדי למצוא אותם.



 יש הרבה להקות עם מוזיקה מעולה שלא מצליחות להגיע לאן שאתם הגעתם. מה לדעתכם עשיתם נכון בדרך הזאת?

יש פה בהחלט הרבה מאוד להקות טובות שעושות אחלה מוזיקה.

הרבה מאוד הרכבים טובים נעצרים ולפעמים מתפרקים בגלל שאין מספיק רצון ומטרה משותפת בין האנשים. צריך הרבה מזה.

להגיע עד מטולה או מצפה רמון להופעה ולמצוא את עצמך מנגן מול 20-30 איש זה לא דבר קל. בטח בהתחשב בידיעה שתצטרך לחזור לשם עוד כמה פעמים אם אתה רוצה באמת לבנות לך קהל באזור ולמלא את המקום.

הדרך להתמודד עם זה מתחילה בעובדה הפשוטה שאנחנו אוהבים להיות אחד עם השני, אז גם אם הגענו להופעה חרבנה מול מעט אנשים בסאונד מסריח עדיין נהנה כי זה לא רק קריירה מבחינתנו. 

מצד שני, לכל מוזיקאי או להקה יש את הדרך שלהם ומה שנכון לנו לא בהכרח נכון למישהו אחר וזה בסדר גמור. 

מה שחשוב הוא למצוא אותה וברגע שמצאת תקום ותעשה, תלך עליה אל תחכה שדברים יבואו אליך.


יש שאומרים שאומנים ושיווק זה משהו שלא הולך ביחד אבל חייב לקרות. עד כמה חברי הלהקה היו מעורבים בשיווק ובצד העסקי של הלהקה או שהיה לכם צוות מחוץ ללהקה שעזר בזה?

עופר וגל הם בהחלט אלא שעסוקים רוב הזמן ביחד עם מעיין בר יואל (המנהלת) בצד הניהולי וגם השיווקי של הלהקה.

יש לנו מנהלת אבל מעולם לא העסקנו גוף שיצור עבורנו את העבודה.
אנחנו אנשים שאוהבים לעבוד. גם לצד הניהולי והמשימתי יותר יש את הסיפוק שלו.

אנחנו מניחים שאתם רוצים להגיע לבמות הגדולות בעולם כדי להשמיע את המוזיקה שלכם לכמה שיותר קהל. איך אתם מתכוונים לעשות את זה? מה לדעתכם הדרך הנכונה כדי להגיע שם?

זאת שאלת השאלות, כנראה שאם היתה לנו תשובה אחת ברורה

ונכונה כבר לא היינו פה.

עדיין לא התחלנו להתעסק בחו"ל בצורה רצינית אבל בגדול זה כמו בארץ.

אי אפשר לצפות להתחיל מהטופ. צריך לבנות את הבניין לבנה לבנה.


 מה הדבר שהכי דוחף אותכם להתקדם? ומנגד מה הדבר שהכי מעכב אותכם, אם יש?

אנחנו פשוט אנשים עם חלומות שלא מסוגלים לעשות שום דבר חוץ מלקום בבוקר ולנסות להגשים אותם, כל יום צעד ועוד צעד. זה נשמע מאוד קלישאתי אבל זאת לגמרי האמת.

מה מעכב אותנו? רק אנחנו את עצמנו לפעמים. 

אבל גם בבעיות אנחנו ממהרים לדבר עליהם ולטפל בהם כי אין לנו פריווילגיה של זמן להתעסק בשטויות. 

מבחינתנו עכשיו זה הזמן לעבוד הכי קשה שיש, עוד כמה שנים אנשים פה כבר יהיו עם משפחות וזה כבר סיפור יותר מסובך.


מה הדבר הכי מצחיק שקרה לכם בהופעה?

יש הרבה דברים מצחיקים שקרו וקשה להצביע  על אחד או לזכור את כולם אבל היה פעם מקום בשם "הנרייטה" בכפר סאלד שהיה בית שלנו והיינו מופיעים בו פעם בכמה חודשים והכמויות אלכוהול שהלכו שם לפני ותוך כדי הופעות הובילו לדברים כמו ביסים בכתף וברגליים אחד לשני בזמן הופעה, ניסמן מביא גליץ' באמצע סולו ונופל מהבמה, עופר עוצר והולך להקיא ואז חוזר לבמה וגונב למישהיא את המעיל ועוד הרבה דברים שתכלס לא מוסיפים לנו יותר מידי כבוד.


מאיפה הבאתם את התחפושת של הפיל הכחול לקליפ החדש שלכם J?




זה של חברים מקיבוץ ניר עם שיש להם עסק שעושה הפעלות לילדים משהו בנזונה ממליצים בחום. 

זה היה או הפיל הכחול או הלו קיטי או משהו כזה אז בחרנו בפיל J

BUCKETS N JOINTS  היא להקת אלטרנטיב רוק שהוקמה בשנת 2012 שבראשה הסולן רועי דלאל בעל האיכויות הווקליות מרשימות.
במשך השנים האלה הלהקה עשתה כברת דרך וצברה ניסיון  וקהל רב  תוך עבודת שטח אינטנסיבית וחזון להפוך כל הופעה לחוויה. חברי הלהקה הכירו בבית הספר רימון, החלו לנגן יחד מידי פעם עד להתגבשות ההחלטה להקים להקה.
אפשר לראות אותם מופיעים באופן קבוע ב Mike’s Place | Blue Hall Music



בחורף הקרוב אי.פי הבכורה "Safe By Releaseיראה אור והוא יכלול חמישה שירים אותם הפיקו ארבעת חברי הלהקה בעצמם תוך כדי השפעות עם להקות מהעולם כמו:
Muse, Guns N Roses, Red Hot Chili Peppers, Radiohead

ON THE GROUND הייתה יריית הבכורה של הלהקה, שיר שזכה להיות שיר השבוע בתכנית הרדיו

"חי בערב" – 88FM והקליפ שליווה את השיר זכה לטייטל "הקליפ המושקע של השנה" על-ידי האתר NRG

יום שבת, 6 בפברואר 2016

אמנים מראיינים אמנים - מיה יוהנה מראיינת את הגר לוי

הגר לוי היא זמרת רוק וסול ייחודית בנוף המקומי. לוי, שגדלה בבלגיה, מציגה ב-8 שירי אלבום הבכורה (שיצא באוקטובר 2015) מגוון השפעות בינלאומיות (טורי איימוס, פיונה אפל) לצד טקסטים מקוריים ואישיים-עד-העצם ושנונים. הסינגל הראשון,  HIGHWAY, זכה לתשומת לב בארץ ובחו"ל בזכות קליפ ייחודי;HECTIC   הסינגל השני מתוכו נבחר בתחילת דצמבר כ- RECORD OF THE DAY של אתר "ROTD" הבריטי הנחשב



הגר לוי: "לחלומות יש כח גדול"
הסינגל החדש, WINTER LOVE, בלדת רוק אינטימית הקורצת לסטינג הן בהפקה והן בלחן, הוא השיר הנועל את האלבום במן fade out  מרגש וחורפי, שמתאים ללוות את העונה ואת טור החורף של לוי.
בלייב מתגלה הגר כפרפורמרית מרגשת במיוחד אם בהופעות סולו-פסנתר אינטימיות ואם בהופעת להקה מהוקצעת ועוצמתית. מלווים אותה אברי בורוכוב (משפחת אלאייב, ריף כהן) דניאל בלוך (ג'יין בורדו), רן גיל (מאיה איזקוביץ) ועומרי סקופ (דיאנה גולבי).

הגר הסכימה להתראיין ויקירת הבלוג, מיה יוהנה מנחם, זמרת מדהימה בפני עצמה ערכה את הראיון:

מיה: היי הגר. אז נתחיל מההתחלה - מה הסיפור שלך עם בלגיה בעצם?
הסיפור הוא שאבא שלי החליט לעבור לעבוד בחו"ל בגיל צעיר, הוא ואמא היו בני 26 ואני בת שנה כשעזבנו את הארץ ועברנו לשם אחרי התלבטות בין ארה"ב, איטליה ובלגיה . גדלתי בצד הפלמי הצפוני שבו דוברים הולנדית, בעיר אנטוורפן. אפשר לתאר את זה כ'בבושקה' של זהויות –בית ישראלי בתוך קהילה יהודית בתוך מדינה אירופית. לכן העיסוק בזהות ילווה אותי כל החיים, אני מאמינה.

איך הגעת לעבוד עם יונתן יעקובי?
את יונתן הכרתי בתקופת הצבא, כמה שנים אחרי שחזרנו לחיות בארץ; מאד רציתי להקליט שיר שהלחנתי (התחלתי לכתוב שירים בגיל 18, לחן ומילים). ולא היה לי איך להקליט, לא היו טלפונים חכמים ורציתי להגיע לאולפן ולהגשים חלום. התקשרתי לאולפן "הקופסא" שבו הוא עבד, והוא היה טכנאי הסאונד באותו סשן שבו הקלטתי שיר שלי וגם קאבר לג'ף באקלי על הפסנתר. יש לנו את הדמואים האלו עדיין...שמרנו על קשר והקלטנו עוד כמה פעמים ועוד כמה שירים. היה דיבור על אלבום אבל אז יונתן עזב לניו יורק ואני החלטתי לקחת צעד אחורה וללמוד באוניברסיטה בירושלים (היסטוריה ותקשורת). לפני חמש שנים נפגשנו בבארבי בהופעה של הימן בלוז, הוא עשה סאונד ופתאום נפגשנו ומשם התאחדו דרכינו מחדש, וכך יצא שהוא הפיק את האלבום שלי.

מאיפה את שואבת השראה ואיך נראה תהליך הכתיבה שלך?
 אני רוצה להתיחס וחווה את ההשראה כמשהו שיש בבטן ומתחבר למשהו שיש באויר, מן אלכסון כזה. בשביל שיווצר החיבור, אני צריכה להיות פתוחה עם הרגשות שלי – במיוחד עם הכאב – ולהיות קרובה לפסנתר. כך זה היה עד עכשיו. אני גם מקליטה מנגינות שמגיעות ורושמת מילים כמובן, כמה שיותר,... אני אוהבת את החויה של שיר שמגיע, לפעמים בשלמותו, מילים ולחן יחד. זה קורה לפעמים אבל לא תמיד. Highway היה כזה, אבל Hectic  למשל הוא שיר שנולד שכבה-שכבה, ושעיבדו אתי חבריי הלהקה שבאלבום (יונתן יעקובי – הפקה, יונתן אלבלק – גיטרות, אברי בורוכוב – בס, שחר חזיזה – תופים).

שיעור עיקרי שלמדת בתהליך העבודה על האלבום והוצאתו לאור?
לא קל לסכם שלוש שנים של עבודה אבל שיעור חשוב אחד למדתי; שירים שיש להם מבנה ואופי לא צריכים הרבה מלבד מוסיקאים ומפיק רגיש שידעו לכבד אותם כפי שהם. רעדתי מפחד להביא לנבחרת הנגנים שלי שירים שכתבתי ולא היה לי מושג אם הם טובים, וכשהם היו טובים ושלמים (מבחינת ה-dna שלהם) הם נתנו לשירים כל כך הרבה אהבה וטיפלו בהם בצורה רגישה, לא העמיסו אבל גם לא חסכו.

מיה יוהנה מנחם
האם יש לך צוות של אנשים שאת עובדת איתו או שאת עושה את כל העבודה לבד?
מאז יציאת האלבום אני עובדת עם אנשים וזה חדש לי, הצד העסקי של המוסיקה. עשיתי הרבה לבד לפני יציאת האלבום ובמהלכו אבל בחודשים האחרונים הכנסתי לתמונה עוד אנשים שעוזרים לי להפיק את טור החורף המקומי; יש לי חברים שהקימו חברת יצוג וPR  שעוזרים לי להתנהל, אנחנו לומדים יחד מה עובד לי (מבחינת מעורבות שלהם) וזו ממש מערכת יחסים. יחד נעזרנו גם בחברת בוקינג של חבר אחר (OTR) בתקופה האחרונה, ויש תוצאות נחמדות... נעים לא להיות לבד.


כמה משקל יש לכסף בתוך עולם המוסיקה והאם לדעתך אפשר להתקדם גם בלי?
שאלה מעולה ונוקבת; כולנו האמנים מכירים אותה מקרוב. אני חושבת שללא תמיכה (קהל, ספונסר, חברת תקליטים) קשה מאד להיות אמן היום. יש לכסף המון משקל, כי כל ההתנהלות עולה כסף וצריך הרבה יצירתיות ורצון לעשות דברים לבד. מצד שני לחלומות יש כח גדול ואם המוסיקה מחלחלת אל האנשים המרכזיים בתעשיה נפתחות אפשרויות נוספות. אני מאד אשמח להיות חתומה בלייבל בעתיד, שיעזור לי לממן את ההוצאות שכרוכות בלהיות אמן.

ספרי לי על המעבר לבלונד; מתי ולמה זה קרה ותובנות של חיים כברונטית מול חיים כבלונדינית?
וואו! אין לי מושג איך זה קרה בעצם, כל כך מצחיק! כל התקופה הזו של הוצאת האלבום וצילום קליפ רשמי ראשון (ל Highway), הכל היה כל כך אינטנסיבי ויכול להיות שאפשרתי לצדדים 'קיצוניים' יותר באישיות שלי לצאת החוצה. הבלונד היה שם כנראה כתהייה בתת מודע, ובסוף אירוע ספונטני אצל הספר. מגזין ווג עם צילום של לינה דאנהם (בנות) שצבעה לפלטינה, אחזתי במגזין ואמרתי לו, "אולי נעשה?" משם זה התגלגל...  מאד כיף, אך קשה לתחזוקה. אני בדיוק מתלבטת אם להמשיך.. מבחינת  חויה, זה אכן מושך את העין ברחוב, בגלל שרואים שזה צבוע ומנוגד לצבע הטבעי שלי – הניגוד הזה קופץ לעין.זה אפשר לי להיות יותר שקטה, כאילו הצבע צעק עבורי.



מאיפה השמלה שלבשת בהשקה?
מהחנות של לימור, LIMKA, שאוהבת לפרגן למוסיקאים ולאמנים בכלל!

האם את שרה/כותבת בעוד שפות חוץ מאנגלית?
יש לי חומרים בעברית. פחות מבאנגלית, אבל יש. בעיקר חומרים שכתבתי והלחנתי בתקופת רימון. יש לי שיר שכתבתי בהשראת ברי סחרוף, ואז הולחן, קוראים לו "גבר שבלע אישה". זה שיר די אפל שאני מאד רוצה להקליט יום אחד ובאופן 'נונשלנטי' לשלוח לברי הביתה במעטפה.

משהו קטן ומפתיע שאנשים לא יודעים עליך
שהחלום שלי הוא לשחק בתיאטרון, בסרט או במיוזיקל. אולי זה עוד יתממש.





יום רביעי, 3 בפברואר 2016

אמנים מראיינים אמנים - חן יאני מראיינת את דורין יאני אחותה

דורין יאני (האחות הצעירה של חן יאני), בת 23, במקור מקרית ביאליק וכעת בתל אביב. השתתפה בעונה השלישית של The Voice"" בנבחרת של מוש בן ארי.

לאחר ההשתתפות בתכנית נסעה לטיול ארוך במזרח, שם כתבה את "Through the Magic", אלבומה המלא הראשון, מתוכו "Wheels Wheels", היוצא כעת, הוא הסינגל הראשון. האלבום מומן כולו בפרויקט HEADSTART מצליח.


אלבום זה, שצפוי לצאת בתחילת שנה הבאה, כשמו כן הוא – מסע בין עולמות מוזיקליים שיש בהם אווירה של קסם והתנסות חדשה. המוזיקה של דורין משלבת השפעות מהעולם האירי, הודי, אמריקאי, וכן הישראלי, תוך שילוב של כלים אקוסטיים כמו בנג'ו, קחון, סקסופון ומפוחית, יחד עם מלודיות פשוטות וגיטרה אקוסטית. זהו אלבום של מוזיקת אינדי-פולק קליטה להפליא, שאינה מתיימרת להיות שום דבר מלבד עצמה - אנרגטית ושמחה, מלאת משמעות. האלבום הופק מוזיקלית על ידי אלון ווסרמן.


חן יאני אחותה של דורין תפסה אותה לשיחה על מוזיקה, על אומנות ועל העתיד וזה מה שיצא:

1. מה השיר שלך שאת הכי אוהבת? ומה מחבר אותך אליו? 
 אני הכי אוהבת את השיר Enchanted Woods, הוא השיר הראשון שכתבתי מתוך האלבום, הוא מדבר על יער קסום שנמצא אי שם בהודו שנקרא יער הפיות. כתבתי אותו שם, ומאז התחיל דרכו של האלבום Through The Magic שכולו בנוי מחוויה קסומה. יש בשירים פנטזיות מיסטיות שתמיד דמיינתי כשהייתי מתחילה לכתוב. 

2. עם איזה אמן היית רוצה לעשות דואט?

עם הזמר Ben Howard, אני מאוד אוהבת את הקול והשירה שלו. 

3. מהו הזכרון ילדות המוסיקלי הראשון שלך?
הזכרון המוסיקלי הראשון שאני זוכרת הוא את אחי מנגן בפסנתר כשהייתי קטנה, היה לנו בבית פסנתר בסלון והוא מנגן קלאסיקות ויצירות מאוד מפורסמות. הוא היה מנגן קייט בוש, ומנגינות מסרטים כמו ET שנורא אהבתי, אני זוכרת שהוא גם ניגן קצת בגיטרה, ואז נחשפתי לגיטרה ולשירה.  

4 . מה הרגע שבו הבנת שאת רוצה לשיר?
 הרגע שבו הבנתי שאני רוצה לשיר היה כשכתבתי שירים בגיל 1., הייתי רצה להשמיע בביטחון מופרז לאחים שלי למשפחה ולחברים את השירים שהייתי כותבת ואז הציעו לי לעשות עם זה משהו, לנגן בלהקה ולהופיע. 

5.איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?
בחו״ל, ממשיכה להתפתח וללמוד דברים חדשים. תמיד יש לאן לשאוף.





  
6. אם היתה לך אפשרות לבחור להיות לא מוסיקאית מה היית? 
אם לא הייתי מוסיקאית הייתי אמנית מסוג אחר. אני אוהבת אומנות וצילום. בטח הייתי הולכת ללמוד את זה. 

7. האם את חושבת שתעסקי במוסיקה עוד 20 שנה?
יכול להיות שלא אעסוק בזה ואהיה במקום אחר לגמרי . אבל מה שבטוח - המוסיקה תמיד תיהיה חלק מחיי ומי יודע אולי אני כן אעסוק בזה. 

8. אילו סאונדים מעוררים בך השראה ולמה התחברת לסגנון שעכשיו באלבום שלך? מה היו ההשראות?
אני אוהבת סאונד של כלים אקזוטיים, כלים חיים ואותנטיים. אולי בגלל ששמעתי הרבה סגנונות דומים בהודו. המוזיקה באלבום היא פולק שמח, שנותן מצב רוח לרקוד. 

שימו לב! ההופעה הקרובה בפאב הג׳אם בעכו ב-11.2


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...