גם ערב יפואי חם ומהביל, לא מנע תור ארוך בכניסה למועדון התיאטרון בו קותימן השיק את אלבומו האחרון 6AM בפני קהל רב ואנרגטי. קרן אלדר (ברוכה הבאה!) השתתפה בחוויה והיא משתפת את קוראי הבלוג במה שכבר היה צפוי, קותימן לא רק עורך וידיאו ומוזיקאי גאון הוא גם מאסטר בהפקת מופע שופע רגש ואנרגיה
כתבה: קרן אלדר, צילומי וידיאו: דני אידלזון
החבר שהתלווה אלי להופעה הכין אותי מראש לא לצפות לשמוע להיטים שהתרגלנו לשמוע
מערוץ היוטיוב של קותי, אלא דווקא למופע אורקסטרלי חדש לחלוטין.
כבר בכניסה למועדון התיאטרון השתרך תור ארוך שנמשך עד לשדרות ירושלים. קהל
רב הגיע לראות את קותימאן בערב ההשקה לאלבומו החדש אך המתנו בסבלנות וצמצמנו דרכנו
חיש לעבר הכניסה לעבר מועדון שוקק חיים והומה שרק הוסיף להתמלא עד תחילת ההופעה.
באיחור קל בלבד של כ - 15 דקות (מפתיע לטובה) התמלאה הבמה נגנים, שהחלו להרקיד
בגרוב עדין וצפוף את הקהל השמח שמילא את המועדון.
על הבמה הנגנים: אלרן דקל על הגיטרה הקטנה, אדם שפלן על גיטרה נוספת, שחם אוחנה
על הבס, אמיר ברסלר על התופים, עידן קופרברג על כלי הקשה, שלומי אלון ואייל תלמודי
על סקסופונים, ספי רמירז (הוא ספי ציזלינג) על חצוצרה וקותימאן על הקלידים.
עם נגינת הקטע הראשון התגלו כל הנגנים החלו לזרום גם העיבודים המושקעים לקטעים
שהמשיכו לרגש ולהפתיע לאורכה של כל ההופעה.
וכשכבר היה נדמה שאוזנינו מתחילות להתרגל למצב המקפיץ, מצטרף לו אייל תלמודי
לסולו אנרגטי שמושך את תשומת לב כולם. ברסלר מצטרף לאילתור ונוצר דו שיח מעניין של
תופים-סקסופון, שהשתלב בצורה מדוייקת ללב ההופעה.
והנה אנחנו כבר איפשהו במחצית, הלהקה
מתחילה לנגן קטע מתוך האלבום החדש [6am] לכבודו נתכנסנו בערב זה. ולתוך
זה משתלב לפתע קולו של אדם שפלן - שעד כה נשמע רק באמצעות הצלילים שבקעו מבין אצבעותיו ודרך הגיטרה -
ונדמה לי שהקול שלו הצליח להפתיע את כל מי שהתכונן למופע אינסטרומנטלי (לפחות
עד עלייתה של קרולינה שהיה ידוע כי תגיע להתארח). התרומה של שפלן ללא ספק הוסיפה עניין וצבע למופע.
אין ספק שהערב נבנה בקפידה. אחרי פתיחה עדינה, ועל אף שכבר נכנסנו לשלב מתקדם
של הערב גם העייפים ביותר מבינינו נשארו ערים, שמחים ומרקדים.
קותימאן מודה לקהל שבא ומודיע על שם הקטע הבא - "סלוף". הנשפנים
פוצחים בנגינה, שכנראה טובי המוזיקאים בלבד יוכלו לספור. עם כניסתם של יתר חברי ההרכב,
האנרגיות של תחכום מוסיקלי מתאזנות לגרוב נקי
וכולם שוב מפזזים. וברקע, שם מאחור, עומדת קרולינה, תופסת לה עמדה דיסקרטית התופים
לגיטרה וטמבורין בידה. הנוכחות כבר מורגשת. קותימאן יוצא בסולו אווירתי ופסיכדלי לטוויסט
רגעי.
הנוכחות של קרולינה מתעצמת כאשר היא יוצאת למרכז הבמה ונגלית לעיני כולם.
כמובן שבקטע הבא עלינו לטובה היא תשיר לנו. ואיזה שיר... Music
is ruling our world. כמה היא צודקת, כמה הוא צודק, כמה צודקים כל הנוכחים על הבמה הזו
כשהמנגינה שלהם מצליחה לשלוט ככה בקהל ולרגש אותו. ואיך בקטע אחר קרולינה מצליחה להדהים
את כולם בסולו ווקלי ספק כלי נשיפה מעלף.
לקראת סיום, הלהקה מנגנת דווקא שיר של קותי מהאלבום הראשון ולאחריו מגיע הדרן ארוך, כנראה בין השאר בעקבות התלהבות יתרה מצד הקהל . בלטו בנוכחותם התופים של אמיר ברסלר, עם סולו שהעיף את כל הנוכחים והביא לסיום ראוי למופע האנרגטי הזה, ששילב באופן מפליא עיבודים מורכבים עם יכולות אלתור מרשימות ויחד עם זאת הצליח להניע את סרבני הריקוד הגדולים ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה