תום גפן ומתן אמית בשיחה על מוזיקה, הופעות, על משבר גיל ה-40 לפני 30, על העתיד הקרוב וגם מה חושב תום על אשתו של אמית
מתן: איך היית מגדיר את הסגנון המוזיקלי שלך?
תום: מממ... אינדי מלודרמטי... איך אתה היית מגדיר את שלך?
מתן: אהה זה פשוט – רוק לתוך הפרצוף שלך.
תום: מה ... יש לי שאלה טובה, מה מניע אותך כשאתה יוצר?
מתן: החיים. אני כותב כל דבר שקורה האמת היא, ויש לי שיר שהושפע ממבצע צוק איתן. יש לי שיר שכתבתי על פרידה מבת זוג, שבכלל לא היתה בת זוג שלי, אלא של חבר שנפרד מבת זוגו וכתבתי את השיר עליהם, מהמקום של החוויה שלו וכתבתי משם.
 |
| תום גפן, צילום: גיא כץ |
תום: וואו מזכיר לי קצת את מט קורבי, בגישה שלו.
מתן: אני מאוד אוהב סטורי טלרס, גדלתי על מארק קנופלר ובוב דילן, אני נורא אוהב סיפורים על. המילים מאד מאד חשובות לי. מאיפה אתה כותב, מה מניע אותך?
תום: האמת שעכשיו אני בדיוק שואל את עצמי את זה, כלומר זה מצחיק, כאילו הגעתי לנקודה של משבר גיל הארבעים בכתיבה בגיל 28, זה כאילו אתה מזדקן בעוד שנים שאתה מנסה ליצור משהו כשאתה חוקר ומנתח גם בלי לעשות את זה בצורה של בלי לכמת דברים. אתה מנסח תחושות חוויות בצורה כמעט אובססיבית שאתה מרגיש על זמני כזה. ואני חושב שאני יוצר ממקום של חוסר ברירה, של צומת דרכים שאני לא יכול כבר לעכל את המידע שקיים אצלי של החוויות שאני חווה, אז אני מנתב את זה ושואל שאלות, נותן לזה לצאת.
מתן: צורת הכתיבה שלי גם דומה, אני לא מתיישב לכתוב, זה משהו מושיב אותי לכתוב ופשוט יוצא לי כמו אפצ'י ויצא לי שיר. אני מרגיש אותו דבר לגבי ההופעה, הייתה לפני כמה שנים תכנית על הצ'ילי פפרס ופלי עלה לדבר, והוא דיבר נורא יפה הוא אמר שבכל ארץ שהם עולים הם שמה לגמרי אז הוא איננו ובאותו רגע הוא מרגיש הכי שלם שיש, והוא פשוט הצינור הזה שהכל מגיע דרכו. המון פעמים אני מרגיש שהופעה טובה זו הופעה שכאילו הייתי שם אבל פשוט לא הייתי שם, כאילו משהו עבר דרכי בכלל. כאילו אתה צינור שהכל עובר דרכך.
תום: האמת היא ששאלו אותי פעם שאלה מאד מאד קשה, שאלו אותי מתי אתה מרגיש שההופעה טובה, מתי אתה יורד ומרגיש את זה? אמרתי שיש לי משפט על זה, ההופעה הכי טובה היא כשישאלו אותי ואני לא אדע לענות.
מתן: בדיוק! אבל אתה יודע מה אני לא יודע אם זה כזה חד גוני, אני חושב זה באמת מתפרס לכל מיני צורות כי יש כן הופעות שאתה יורד באופוריה מטורפת.
תום: נכון אבל אני אוהב את האופוריה הזו שאתה באיזשהו מקום שאתה לא יודע להסביר את זה, כמו תחושות כאלה שאתה לא יודע להסביר באופן מדעי, באופן כמותי, כמון אהבה למשל. אתה לא יכול להסביר את זה בשום צורה שתגדיר לבן אדם שמולך עד כמה באמת אתה מרגיש את זה.
מתן: אני מסכים.
 |
| TGD ומתן אמית, צילום: עומר ביטס |
תום: הופעות זה בכלל כזה דבר אמורפי וקסום, זה פשוט קסום.
מתן: תשמע, אני מרגיש שקפצנו ישר לשאלות האחרונות, מי אתה, מאיפה אתה?
תום: קיבוצניק, מקיבוץ דורות שעבר לת"א דרך החלום הגדול הזה של להיות משהו, מישהו, ואז שם אתה קולט שכולם רוצים להיות מישהו, להיות someone להיות somebody. זה מצחיק אתה כל כך רוצה להיות ייחודי וכל הזמן אנשים קרובים אליך אומרים לך שאתה ייחודי ואז אתה קולט שכולם ייחודים וכולם רוצים את אותו הדבר בעצם.
מתן: בדיוק ואז אתה קולט שכולם רוצים להיות מיוחדים והם לא ייחודיים.
תום: ויש המון המון מקרים שאני שואל את עצמי אז מה אני עושה פה בכלל, מה אני עושה פה אם תכלס יש יותר טובים ממני לטעמי הרבה פעמים אני מאבד את הייחודיות שלי, אלה המקומות הרעים, המקומות הלא טובים שלי, וזה לטוב ולרע. רע לנפש טוב להתקדמות.
אז מי אתה מתן?
מתן: זה בדיוק מה שאני שואל את עצמי כל יום שאני קם בבוקר.
תום: טוב מאוד!
מתן: אני מתן עמית אני בן 37 מרמת השרון, ואני מנגן מגיל כלום, האמת היא שהכלי הראשון שרציתי לנגן עליו היה בנג'ו, גדלתי על מוזיקת קאנטרי. עשיתי קצת סיבוב בעולם, גרתי בלונדון 5 שנים, ניגנתי והופעתי שם, למדתי בלוס אנג'לס, וגם שם ניגנתי, ואז חזרתי לכאן והקמתי את ההרכב שעבר כל מיני תהפוכות וגלגולים. היינו הרבה שנים טריו ועכשיו אנחנו ארבעה, הוספתי גיטריסט לאחרונה, מדהים (תום הורדי) וזהו, הדרך מקסימה, אני לא יודע לאן נגיע אבל הדרך מקסימה.
תום: זה הכיף לטעמי, שאתה חווה משהו עם כמה אנשים שהם פשוט רואים אותך ואתה רואה אותם וחייב לצמוח ביחד, זה גדול בעיניי.
מתן: בואנה אתה יודע, ממש מפתה אותי לראות את ההופעה שלך, עכשיו שאנחנו מדברים, ועוד אישתי (ענת בן חמו) מתארחת אצלך אז בכלל.
תום: האמת שאני בדיוק יושב אצל הגיטריסט שלי שהוא הגיטריסט הכי טוב שניגנתי איתו אי פעם בחיים שלי מבחינת הסאונד וההכרות שלי עם סאונדים והיכולת שלו ליצור אווירה ומערכת שלמה של תחושות אבל הוא, הוא מעופף... אבל לשיר עם ענת, זה מדהים, אני שומע את השם שלה מכל כך הרבה כיוונים, אני עובד על איזה פרסומת שאסור לי לדבר על זה יותר מדיי ואני שומע את השם שלה כל כך הרבה והייתי חייב לבדוק על מה מדובר ואז פשוט מתברר לך שאחד הקולות הכי יפים שקיימים בישראל זו היא. אמרתי לה שזה נורא נורא מפחיד אותי לשיר ליד זמרים בסדר גודל כזה, אני שם את דיאנה גולבי שם, אני שם את ענת שם, את עמית אשכנזי שהיא חברה טובה ומדהימה.
מתן: אני חייב להגיד שהסינגל שהוצאת מקסים ואתה שר בו נורא יפה.
תום תודה רבה!
מתן: טוב אנחנו מתקרבים לקראת סיום, נראה לי ששאלנו את השאלות שהיינו צריכים לשאול, אז שאלה אחרונה.
תום: רגע בא לי לשאול שאלה ממש טובה אם זו אחרונה. איפה אתה רואה את עצמך עוד שנה?
מתן: עוד שנה? אני לא יודע איפה אני רואה את עצמי עוד שעה... עוד שנה? מבחינה מוזיקלית? אני רואה את עצמי עם להקה מאוגדת חזקה טובה וכיפית. אני רואה את עצמי בחדר חזרות אחרי אלבום אחד עובדים על אלבום שני, כשמהחדר חזרות הזה אני לא יודע אם אנחנו הולכים להופיע בעוד פאב או עולים רמה ויוצאים לטור הופעות באירופה... אני לא יודע אבל אני מאחל לנו את הכל.
תום: יאללה, הללויה! הלוואי. אני שומע אותך מדבר על זה ואין לי שום ספק בכלל שזה הולך להיות.
מתן: ואתה?
תום: אני? אני מבחינתי רואה את עצמי עם ההרכב, רץ חזק בחו"ל, חו"ל זה התקווה הגדולה. ההרכב עדיין מתגבש, והתקווה שלי שהוא ירוץ קדימה בלי לעצור. את כל החלומות שהיו לי אני מרגיש שהגשמתי השנה. אני לא יודע מה יקרה מחר אין לי שמץ של מושג. אני פשוט בעשייה. עשייה מובילה לעוד עשייה והדברים פשוט קורים וזה הכי חשוב בכל העסק הזה.
מתן: לגמרי, עשייה! זה מה שחשוב, הדרך. ונראה לי שהגענו לסוף הראיון.
תום: טוב לשמוע אותך, תשמע אני חייב להגיד שאתה בן אדם רציני, אמיתי, וזה כיף לשמוע. ויאללה פאק איט בא לי לשמוע את ההופעה שלך.
מתן: יאללה אז תבוא!
תום אני אבוא!
ב- 9/2 אוזן בר ת"א!
השניים כאמור מופיעים בדאבל פיצ'ר באוזן בר ביום 9/2/2015. תום יעלה
עם להקתו בשעה 20:00 ויארח את ענת בן חמו, ומתן אמית יעלה עם להקתו the good decisions ב- 22:30 ויארח את גל דה פז.
