יום שישי, 14 בנובמבר 2014

על הבמה עם חברים

מי שמכיר אותי ואת העבר שלי או קצת עוקב אחרי הבלוג יודע שאני גם קצת מנגן. האמת היא שאני מנסה לנגן כמה שיותר. בכל הזדמנות שיש לי.
כל כך כיף לנגן לבד.
אבל יותר כיף לנגן עם חברים.
הכי כיף לנגן עם חברים על במה.
אבל יותר מכל. כיף לנגן על במה, עם חברים, מול קהל של חברים.

לשמחתי הצלחתי להגשים את המטרה הזאת אי שם בשנות הקסם של חיי בסוף שנות ה-90.
היתה לי להקת רוק שנקראה "אדוני השדה" וניגנו לא מעט.למעשה, ניגנו כמעט כל יום, כל היום לאחר בית הספר.

למרות שהיינו צעירים ומאד תלויים בהורים הצלחנו גם להופיע כמה פעמים. אם אני לא טועה הופענו 8 פעמים.
הופענו במועדונים בתל אביב, בפאבים, בערבי נוער כאלה ואחרים ואפילו במרתף העליון של בית ליסין בסמוך לעוד בחור אלמוני בשם אביתר בנאי.





לשמחתי, חזרתי קצת להופיע בתור נגן גיטרה או בס. אמנם ולא בפרונט אבל זה עדיין כיף נורא.

היום שאני קצת יותר מעורב ומכיר אנשים מתעשיית המוזיקה אני נתקל מידי פעם באנשים שעשו את זה כבר אז במקביל אלינו והופיעו גם במועדונים. כמו שאפשר לראות בהזמנה: סאבווי סאקרס, אלמנה שחורה וכדומה.

הנה קצת עדויות:












2 comments:

  1. מדהים, לא יאמן ששמרת את זה. איזה יופי
    אלדר

    השבמחק
    תשובות
    1. מסתבר שיש לי אפילו כמה כאלה באיזה ארגז מהתקופה הזו עם כל מיני שרבוטים ושירים של הלהקה :)

      מחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...