הלכנו לראות את ההופעה של תומר ישעיהו בבסקולה תל אביב וככה זה הרגיש. המחשבות שלי והצילומים של טל ברוכיאל
 |
| צילום: זאביק פשלי |
ההופעה של תומר ישעיהו היא מעין מסע בזמן לעבר העתידי. המוזיקה, הבגדים, הגישה, וכלי הנגינה נראים כמו בסט של סרט על המועדונים של רמלה בשנות ה-70. המוזיקה גם יכולה להתאים לפעם אבל היא לגמרי חדשה.
הטקסטים של תומר הם הדבר הבא, טקסטים מעניינים על יחסים ועל החיים אבל לא מתחנפים ולא מתקתקים אלא מבלבלים, עמוקים ולעיתים נועצי שיניים.
לא סתם עמיר לב כתב עליו:
ואם עמיר לב כותב עליך ככה אז מה צריך יותר מזה?
את תומר ראיתי מנגן כמה פעמים בהופעות כשהתארח עם הבוזוקי. הפעם זה היה רק גיטרה, בס, תופים וקלידים של חברי להקת TREE אדירים. ותומר מנגן על הגיטרה החשמלית כאילו היתה בוזוקי וזה מרענן מאד ומכניס עניין מיוחד בשירים.
גיטריסטים אוהבים לדבר על "feel" ועל הגישה שבה האצבעות נוגעות בגיטרה בצורה כל כך משכנעת כמו דיוויד גילמור או גארי מור אבל מסתבר שיש גם feel אדיר בנגינת בוזוקי על גבי גיטרה חשמלית ותומר מוכיח את זה ביג טיים!
יחד עם לא מעט אומנים שחזרו למוזיקה השורשית בעברית כמו גבע אלון, תמר אייזנמן וכדומה גם תומר זונח קצת את האנגלית והופיע אך ורק בעברית וזה נשמע פשוט ויפה.
תומר ממשיך את ה"חוג" של ימי רביעי בבסקולה ברח' הרכבת 72. מומלץ ביותר ללכת ולהקשיב לו.
רוצה להגיד גם מילה טובה על הבסקולה שהוא מקום מקסים, ונראה כמו ערבוב של זאפה עם בית היוצר עם סאונד של תמונע. מקום שאני מאמין שנראה בו עוד הופעות רבות.
הנה קצת תמונות של טל ברוכיאל מההופעה (ואם אתם רוצים תמונות כאלה בעצמכם דברו איתו)
 |
| צילום: טל ברוכיאל |
isaiah היו הדבר הכי מרענן ואיכותי ששמעתי בשנים האחרונות. האלבום הראשון שלהם פשוט משובח.
השבמחקפה, בעברית, זה פשוט לא עובד. השיר משעמם ומונוטוני בקיצור- אכזבה