יום שישי, 2 בספטמבר 2016

מה טל רמון שומע? - פוסט אורח

טל רמון הוא יוצר ופסנתרן, כותב ומלחין שירים מקוריים בעברית. בשנה האחרונה סיים להקליט את אלבומו הראשון "דמות", בהפקתו של אורי וינוקור (אסף אבידן  ועוד). לאחר תהליך עבודה ארוך ומורכב, יצר רמון אלבום המספר על דרך של אדם בהתמודדות ובהשלמה, מתוך חיפוש אחר משמעות ואמונה שהמוזיקה תיצור חיבור ותעורר תקווה. טל הסכים לכתוב פוסט אורח שבו הוא יספר על המוזיקה שמעניקה לו השראה

טל רמון. צילום: גוני ריסקין


גבע אלון - האור בחשיכה

כששמעתי שגבע אלון מוציא אלבום בעברית (תהיי איתי) מאוד הסתקרנתי והייתי חייב לשמוע.
מדהים כמה כוונה יש בטקסטים באלבום הזה.
עמיר לב, שדאג להפקה המוזיקלית של האלבום המרתק הזה, עשה עבודה מדהימה ומדויקת. 
זה שיר אחד שאהבתי משם במיוחד. השירים של גבע נותנים לי תחושה של הסתכלות אחורה בזמן מתוך מקום של חיבור להקשבה פנימית.



יזהר אשדות - נועה של הים 
כשהייתי בן 7 נולדה נועה אחותי הקטנה. כשהיינו קטנים אני זוכר שההורים שלי מאוד אהבו לשמוע את יזהר אשדות  וזה היה השיר של נועה. יזהר היה חלק גדול מהפסקול של המשפחה שלנו בחגים בשבתות וגם בים. 




Warm Sound - Zero 7
השיר הזה יצא ב2004, הייתי אז בן 14 ובאותה שנה חזרתי לארץ. כשהייתי שומע אותו הוא היה לוקח אותי ישר לארצות הברית. מדי פעם אני שומע אותו ונזכר בתקופה הזו בחיי, מה עברתי וכמה השתנתי מאז. כל פעם השיר פוגש אותי בצורה אחרת.


Sufjan Stevens - Chicago

אלבום עשיר בכלים מוזיקליים שאני מאוד אוהב. יש משהו מדהים בעיבודים המלאים האלה שעדיין שומרים על פשטות, מן תמימות כזו כמו שיש לך בטיול אחרי הצבא.
השירים האלה ישר מתחברים לי לשם, לחופש.



Debussy - Clair de Lune

למוזיקה הגעתי בכלל דרך הפסנתר.כילד אני זוכר שלא יכולתי להפסיק לחפור לכולם מסביב ליד כל פסנתר שראיתי .
סבתא שלי הייתה מורה לפסנתר אך לצערי לא הייתה לי הזדמנות לשמוע אותה מנגנת, אבל ידעתי  שהמוזיקה זורמת עמוק במשפחה.
התחלתי ללמוד כמה יצירות וישר האצבעות רצו ליצור משהו משלהם, להלחין כל מיני קטעים אינסטרומנטאליים של פסנתר.
עד היום הפסנתר מלווה אותי בשיריי ולכל מקום שאלך.




בסינגל,  "אין לי מנוח", יוצר רמון סביבה מוזיקלית שנותנת מקום לאי היציבות שלנו בחיים כחברה וכפרטים. הטקסט הגיע מתוך תחושה של לופ אינסופי, ומביע רצון לחיות בחברה חזקה ומקבלת יותר: "מטיל ספק בהגיון, והטירוף מתעצם"
השיר מאפשר פתח לשינוי; ההתפתחות בעיבוד מובילה את השיר לסיום עם נגיעה של תקווה מתוך מטרה להעניק חשיבות ומשמעות לצעד הבא שלנו.



רמון מבסס את המלודיות היפהפיות שלו על כלים קלאסיים: ההרמוניות של הפסנתר, הצ'לו והקונטרבס, יחד עם עוצמת הגיטרה החשמלית והתופים, לוקחים את המאזין לחוויה אותנטית ומרגשת. האלבום יוצא לאחר הצלחת הסינגלים "המראה נחיתה", "מול מראה" ו"קיריגנגה" שיצרו סקרנות רבה סביב הטקסטים החשופים והלחנים הסוחפים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...