אמנים מראיינים אמנים - שרית ברקן מראיינת את ברוך בן יצחק

שרית ברקן, זמרת ויוצרת שהוציאה אלבום בכורה בשנת 2014 ועובדת על אלבומה השני, תפסה לשיחה את ברוך בן יצחק, מייסד להקת רוקפור, גיטריסט ומפיק מוזיקלי מבוקש. ברוך מספר למה יש דברים שהוא לא מוכן להפיק, איך הוא מרגיש עם החזרה של אלי לולאי לרוקפור ומי אומר את המילה האחרונה בלהקה שמצליחה להתקיים יותר מ-20 שנה

אז מי שמכיר קצת את ברוך יודע שהוא לא כל כך אוהב להתראיין ולכן ביקשתי משרית ברקן שעובדת עם ברוך לתפוס אותו לשיחה. שרית נעתרה לבקשה והצליחה לחלץ מברוך כמה תשובות מעניינות.

השיחה התקיימה מאחורי הקלעים של היכל הספורט ביד אליהו ב- 10.2.15, לפני עליה לבמה לחימום שעשתה להקת נאג' חמאדי, להקה שברוך הפיק לה אלבום, לאלאן פרסונס פרוג'קט. ברוך ושרית עלו לנגן עם הלהקה.

שרית וברוך. "דברים שאני מאד אוהב לא הייתי רוצה להפיק". צילום: דרור גלוברמן

 מה דעתך על רמת ההפקה בארץ?

מה זאת אומרת מה רמת ההפקה? יש דברים מעניינים ויש דברים פחות מעניינים.

ויש אנשים שאתה מקשיב להם עכשיו, מוסיקאים צעירים שמעניינים אותך?

לא יצא לי כל כך. שמעתי כמה דברים, זה כאילו חמוד, אבל אני צריך לשמוע משהו שאני אקנא בו, שאני אגיד אני לא יכול לעשות את זה, וואו זה מדהים. את זה לא יצא לי לשמוע.

ואם היו נותנים לך אפשרות להפיק את מי שאתה רוצה בארץ ובחול?

לא הייתי רוצה, כי דברים שאני מאוד אוהב לא הייתי רוצה להפיק. מוסיקה שאני מעריץ לא הייתי רוצה להפיק, כי למשל הייתי הולך להפיק את MGMT- מה הייתי עושה שם? זה לא נעים לי...

אני מחפש דברים מעניינים, אנשים שיאתגרו אותי. למשל עם תעני אסתר זה היה מאוד מאתגר ברמה המוסיקלית. עם נאג' חמאדי גם היה מאתגר. זה פתאום טיפוסים, אנשים מעניינים, וגם מוזיקלית. זה צריך לאתגר אותי, לא משהו רגיל.

שזה יהיה מיוחד?

לא תמיד מיוחד, שיהיה מאתגר... קשה לי להסביר את זה. שאוכל לקחת את זה לכל מיני כיוונים. יש לי את זה עכשיו עם ניצן (ניצן חורש והקאט אאוט קלאב, ש.ב.) זה מאוד מאתגר כי האלבום התחיל בצורה מסוימת ואז פתאום זה הפך, תוך כדי שעבדנו וראינו מה שנינו אוהבים, זה הפך לדיסקו אייטיז הארדקור מוזר עם שירים פחות מלודיים אבל עם טוויסט בכל שיר. כאלה דברים מעניינים. אמנם זה לוקח יותר זמן אבל זה כיף. דברים מתחילים במשהו, והולכים למקום אחר, חוזרים, זה כיף.

שרית וברוך. צילום: הדר שכטר

אתה יותר אוהב לעבוד על דברים שלך או להפיק תכלס?

הרבה יותר קל לעבוד על דברים של אחרים. היום ראיתי את זה: עשיתי מיקס לרוקפור והרבה יותר קל לעשות מיקס לאחרים. אתה הרבה יותר אובייקטיבי, אתה לא נזהר. לפעמים ברוקפור אני נזהר ואז אני אומר לעצמי: "מה אתה דפוק? תעשה מה שאתה יודע. אל תפחד".

אם כבר מדברים על רוקפור, איך זה להיות בלהקה 20 שנה פלוס?

צריך לשים את האגו בצד, זו התשובה. 20 שנה בלהקה, אם אתה לא תשים את האגו שלך בצד לא תהיה להקה. ועוד משהו- להקה זו לא דמוקרטיה, שלא יספרו לך סיפורים. אם אין בלהקה מישהו אחד שחותך וקובע, אז הספינה לא תזוז.

אז מי חותך וקובע ברוקפור?

בכל תחום מישהו אחר. בתחום המוסיקלי רוב הפעמים זה אני. סאונד, הפקה, כתיבה, לרוב זה אני. אבל אי אפשר, זה לא מתוך תחושה שאני מבין יותר, זה ככה יוצא.

ואיך אתה מרגיש עכשיו עם החזרה של אלי (לולאי, ש.ב.) לרוקפור?

סבבה. הרבה שואלים אותי ומבחינתי זה כאילו רגיל, כבר בחזרה הראשונה זה הרגיש רגיל.

הרגיש לך בבית?

כמו תמיד, גם לפני זה הרגשתי בבית. פיזית יותר קל לי, אני לא צריך לשיר הרבה, למרות שאני ממשיך לשיר כי עושים הרבה קולות וכאלה. זה מפנה לי יותר מקום. זה מאוד רגיל  לי , הרבה פאן. אלי גם קרא לזה פגישת מחזור, אנחנו עוד באווירה של פגישת מחזור, אז הכל סבבה.




נראה לך שזה יהיה קבוע?

זו השאיפה אבל אין לדעת.

בא לך לפעמים קריירת סולו?

לללללאאאא... אני יכול לעשות דברים לבד אני לא יודע אם לקרוא לזה קריירת סולו.

ידעתי שתגיד את זה. עכשיו שאלה שתאהב- תספר לי על ציוד שאתה לא זז בלעדיו.

ציוד אולפני?

ציוד שאתה לא נכנס לאולפן בלעדיו, שאתה לא עולה לבמה בלעדיו...

במה והקלטות זה משהו אחר. להקלטות זה עניין של תקופות. יש את ה- LA2A אבל המקורי, ויש שני מיקרופונים של revox  שהם טובים להקליט סנייר וגיטרות. והרבה מאוד פדלים ישנים של גיטרה שאני לוקח לכל מקום, כל מיני צעצועים כאלו. יש לי גם pre amps שנשרפים מהר, כאלו שנכנסים מהר לדיסטורשן, ואני גם לוקח אותם.

שאלה אחרונה- היית ממליץ לילדים שלך שיהיו גדולים להיות מוזיקאים בארץ?

מי יודע מה יהיה? אנחנו לא יודעים איך תיראה המוסיקה, מה יהיה. אני כל הזמן חושב על זה שעוד חמש- עשר שנים אנחנו לא יודעים איך זה יראה בכלל... אז אולי מוסיקה לא תהיה מוסיקה, היא תהיה משהו אחר כזה...

מוסיקה תמיד תהיה מוסיקה...

יגידו " בוא נעשה...." ויתנו לזה שם אחר. אני לא יודע, אי אפשר לדעת....

ההופעה הקרובה של שרית ברקן תתקיים ביום שני  16.2 בצוזאמן בשעה 20:30, 30 ש"ח בכניסה. הופעה אקוסטית עם יובל שנהר מ- Joove

הנה לינק לאיוונט

ולעמוד הפייסבוק

רוקפור יופיעו בבארבי ביום 21.2.2015 

לפייסבוק של רוקפור

216. Wasserman - שומע: Bloodbuzz Ohio by The National

216. Wasserman (ישראל וסרמן) - שומע: Bloodbuzz Ohio by The National



"הרבה לפני המילים זאת המוסיקה שפוגעת בי ישר. מקצב התופים שכל כך מייחד את הלהקה המדהימה הזאת סוחף אותך פנימה ביחד עם קולו המיוחד של הזמר matt berninger. לפי דעתי השיר מדבר על לחזור חזרה הביתה ממקום "גבוה" כשיש לך את ההרגשה של חובות למקום לאו דווקא כספיים".  

בחודשים האחרונים לאחר תהליך של חיפוש עצמי, מתוך העבודה עם תומר ישעיהו, ובעזרת הנגנים שהצטרפו להרכב החדש, יחד עם אשתו מור נוצרה לה להקת - Wasserman.

את ישראל מלווים אליאל קריספיל (גיטרה אקוסטית), ג'וני נמש (גיטרה חשמלית) ומתן אבנר (תופים). האלבום צפוי לצאת אחרי פסח.

 ההופעות הקרובות:

 "הספרייה" (בית חרות) רביעי, 28.1 בשעה 22:00 כניסה חופשית.

 רוטשילד 12 (תל אביב) יום שלישי 3.2 בשעה 23:00,

כניסה חופשית

 לפייסבוק הרשמי

אמנים מראיינים אמנים - מתן אמית ותום גפן מראיינים זה את זה

תום גפן ומתן אמית בשיחה על מוזיקה, הופעות, על משבר גיל ה-40 לפני 30, על העתיד הקרוב וגם מה חושב תום על אשתו של אמית

מתן: איך היית מגדיר את הסגנון המוזיקלי שלך?

תום: מממ... אינדי מלודרמטי... איך אתה היית מגדיר את שלך?

מתן: אהה זה פשוט – רוק לתוך הפרצוף שלך.

תום: מה ... יש לי שאלה טובה, מה מניע אותך כשאתה יוצר?

מתן: החיים. אני כותב כל דבר שקורה האמת היא, ויש לי שיר שהושפע ממבצע צוק איתן. יש לי שיר שכתבתי על פרידה מבת זוג, שבכלל לא היתה בת זוג שלי, אלא של חבר שנפרד מבת זוגו וכתבתי את השיר עליהם, מהמקום של החוויה שלו וכתבתי משם.

תום גפן, צילום: גיא כץ

תום: וואו מזכיר לי קצת את מט קורבי, בגישה שלו.

מתן: אני מאוד אוהב סטורי טלרס, גדלתי על מארק קנופלר ובוב דילן, אני נורא אוהב סיפורים על. המילים מאד מאד חשובות לי. מאיפה אתה כותב,  מה מניע אותך?

תום: האמת שעכשיו אני בדיוק שואל את עצמי את זה, כלומר זה מצחיק, כאילו הגעתי לנקודה של משבר גיל הארבעים בכתיבה בגיל 28, זה כאילו אתה מזדקן בעוד שנים שאתה מנסה ליצור משהו כשאתה חוקר ומנתח גם בלי לעשות את זה בצורה של בלי לכמת דברים. אתה מנסח תחושות חוויות בצורה כמעט אובססיבית שאתה מרגיש על זמני כזה. ואני חושב שאני יוצר ממקום של חוסר ברירה, של צומת דרכים שאני לא יכול כבר לעכל את המידע שקיים אצלי של החוויות שאני חווה, אז אני מנתב את זה ושואל שאלות, נותן לזה לצאת.

מתן: צורת הכתיבה שלי גם דומה, אני לא מתיישב לכתוב, זה משהו מושיב אותי לכתוב ופשוט יוצא לי כמו אפצ'י ויצא לי שיר. אני מרגיש אותו דבר לגבי ההופעה, הייתה לפני כמה שנים תכנית על הצ'ילי פפרס ופלי עלה לדבר, והוא דיבר נורא יפה הוא אמר שבכל ארץ שהם עולים הם שמה לגמרי אז הוא איננו ובאותו רגע הוא מרגיש הכי שלם שיש, והוא פשוט הצינור הזה שהכל מגיע דרכו. המון פעמים אני מרגיש שהופעה טובה זו הופעה שכאילו הייתי שם אבל פשוט לא הייתי שם, כאילו משהו עבר דרכי בכלל. כאילו אתה צינור שהכל עובר דרכך.

תום: האמת היא ששאלו אותי פעם שאלה מאד מאד קשה, שאלו אותי מתי אתה מרגיש שההופעה טובה, מתי אתה יורד ומרגיש את זה? אמרתי שיש לי משפט על זה, ההופעה הכי טובה היא כשישאלו אותי ואני לא אדע לענות.

מתן: בדיוק! אבל אתה יודע מה אני לא יודע אם זה כזה חד גוני, אני חושב זה באמת מתפרס לכל מיני צורות כי יש כן הופעות שאתה יורד באופוריה מטורפת.

תום: נכון אבל אני אוהב את האופוריה הזו שאתה באיזשהו מקום שאתה לא יודע להסביר את זה, כמו תחושות כאלה שאתה לא יודע להסביר באופן מדעי, באופן כמותי, כמון אהבה למשל. אתה לא יכול להסביר את זה בשום צורה שתגדיר לבן אדם שמולך עד כמה באמת אתה מרגיש את זה.

מתן: אני מסכים.

TGD ומתן אמית, צילום: עומר ביטס

תום: הופעות זה בכלל כזה דבר אמורפי וקסום, זה פשוט קסום.

מתן: תשמע, אני מרגיש שקפצנו ישר לשאלות האחרונות, מי אתה, מאיפה אתה?

תום: קיבוצניק, מקיבוץ דורות שעבר לת"א דרך החלום הגדול הזה של להיות משהו, מישהו, ואז שם אתה קולט שכולם רוצים להיות מישהו, להיות someone להיות somebody. זה מצחיק אתה כל כך רוצה להיות ייחודי וכל הזמן אנשים קרובים אליך אומרים לך שאתה ייחודי ואז אתה קולט שכולם ייחודים וכולם רוצים את אותו הדבר בעצם.

מתן: בדיוק ואז אתה קולט שכולם רוצים להיות מיוחדים והם לא ייחודיים.

תום: ויש המון המון מקרים שאני שואל את עצמי אז מה אני עושה פה בכלל, מה אני עושה פה אם תכלס יש יותר טובים ממני לטעמי הרבה פעמים אני מאבד את הייחודיות שלי, אלה המקומות הרעים, המקומות הלא טובים שלי, וזה לטוב ולרע. רע לנפש טוב להתקדמות.

אז מי אתה מתן?

מתן: זה בדיוק מה שאני שואל את עצמי כל יום שאני קם בבוקר.

תום: טוב מאוד!

מתן: אני מתן עמית אני בן 37 מרמת השרון, ואני מנגן מגיל כלום, האמת היא שהכלי הראשון שרציתי לנגן עליו היה בנג'ו, גדלתי על מוזיקת קאנטרי. עשיתי קצת סיבוב בעולם, גרתי בלונדון 5 שנים, ניגנתי והופעתי שם, למדתי בלוס אנג'לס, וגם שם ניגנתי, ואז חזרתי לכאן והקמתי את ההרכב שעבר כל מיני תהפוכות וגלגולים. היינו הרבה שנים טריו ועכשיו אנחנו ארבעה, הוספתי גיטריסט לאחרונה, מדהים (תום הורדי) וזהו, הדרך מקסימה, אני לא יודע לאן נגיע אבל הדרך מקסימה.

תום: זה הכיף לטעמי, שאתה חווה משהו עם כמה אנשים שהם פשוט רואים אותך ואתה רואה אותם וחייב לצמוח ביחד, זה גדול בעיניי.

מתן: בואנה אתה יודע, ממש מפתה אותי לראות את ההופעה שלך, עכשיו שאנחנו מדברים, ועוד אישתי (ענת בן חמו) מתארחת אצלך אז בכלל.

תום: האמת שאני בדיוק יושב אצל הגיטריסט שלי שהוא הגיטריסט הכי טוב שניגנתי איתו אי פעם בחיים שלי מבחינת הסאונד וההכרות שלי עם סאונדים והיכולת שלו ליצור אווירה ומערכת שלמה של תחושות אבל הוא, הוא מעופף... אבל לשיר עם ענת, זה מדהים, אני שומע את השם שלה מכל כך הרבה כיוונים, אני עובד על איזה פרסומת שאסור לי לדבר על זה יותר מדיי ואני שומע את השם שלה כל כך הרבה והייתי חייב לבדוק על מה מדובר ואז פשוט מתברר לך שאחד הקולות הכי יפים שקיימים בישראל זו היא. אמרתי לה שזה נורא נורא מפחיד אותי לשיר ליד זמרים בסדר גודל כזה, אני שם את דיאנה גולבי שם, אני שם את ענת שם, את עמית אשכנזי שהיא חברה טובה ומדהימה.

מתן: אני חייב להגיד שהסינגל שהוצאת מקסים ואתה שר בו נורא יפה.



תום תודה רבה!

מתן: טוב אנחנו מתקרבים לקראת סיום, נראה לי ששאלנו את השאלות שהיינו צריכים לשאול, אז שאלה אחרונה.

תום: רגע בא לי לשאול שאלה ממש טובה אם זו אחרונה. איפה אתה רואה את עצמך עוד שנה?

מתן: עוד שנה? אני לא יודע איפה אני רואה את עצמי עוד שעה... עוד שנה? מבחינה מוזיקלית? אני רואה את עצמי עם להקה מאוגדת חזקה טובה וכיפית. אני רואה את עצמי בחדר חזרות אחרי אלבום אחד עובדים על אלבום שני, כשמהחדר חזרות הזה אני לא יודע אם אנחנו הולכים להופיע בעוד פאב או עולים רמה ויוצאים לטור הופעות באירופה... אני לא יודע אבל אני מאחל לנו את הכל.

תום: יאללה, הללויה! הלוואי. אני שומע אותך מדבר על זה ואין לי שום ספק בכלל שזה הולך להיות.



מתן: ואתה?

תום: אני? אני מבחינתי רואה את עצמי עם ההרכב, רץ חזק בחו"ל, חו"ל זה התקווה הגדולה. ההרכב עדיין מתגבש, והתקווה שלי שהוא ירוץ קדימה בלי לעצור. את כל החלומות שהיו לי אני מרגיש שהגשמתי השנה. אני לא יודע מה יקרה מחר אין לי שמץ של מושג. אני פשוט בעשייה. עשייה מובילה לעוד עשייה והדברים פשוט קורים וזה הכי חשוב בכל העסק הזה.

מתן: לגמרי, עשייה! זה מה שחשוב, הדרך. ונראה לי שהגענו לסוף הראיון.

תום: טוב לשמוע אותך, תשמע אני חייב להגיד שאתה בן אדם רציני, אמיתי, וזה כיף לשמוע. ויאללה פאק איט בא לי לשמוע את ההופעה שלך.

מתן: יאללה אז תבוא!

תום אני אבוא!

ב- 9/2 אוזן בר ת"א!

השניים כאמור מופיעים בדאבל פיצ'ר באוזן בר ביום 9/2/2015. תום יעלה עם להקתו בשעה 20:00 ויארח את ענת בן חמו, ומתן אמית יעלה עם להקתו the good decisions ב- 22:30 ויארח את גל דה פז.

תמלול השיחה באדיבות מעיין בר יואל מ- We Book it

אמנים מראיינים אמנים - רעות יהודאי מראיינת את עמירם עיני

פרויקט חדש בבלוג מה אתה שומע? מזמין אמנים לראיין זה את זה. בפינה הראשונה רעות יהודאי בחרה לראיין את שותפה המוזיקאלי עמירם עיני שמספר מה אנשים לא יודעים עליו, מה היה עושה עם מיליון דולר ומה קורע אותו מצחוק?

עמירם ורעות, צילום: זאביק פשלי

מי אתה?

שם: עמירם עייני

גיל: 41

סטטוס: בת זוג + 2

מגורים: ת"א

אוכל: פלאפל

שתיה: אייס קפה

מוזיקה: רוק-פולק

מה אתה עושה בימים אלה? 

כותב מוזיקה עם אמנים שונים, מלמד, מפיק מוזיקה ומפתח רעיון לתערוכת ציורים חדשה.

מה אנשים לא יודעים עליך?

רוב האנשים סביבי חושבים שאצלי הכל ברור- לאן ללכת ואיך לפעול, אבל האמת היא שאני פשוט "נסחף" בזרם החיים, מאלתר ומקווה לטוב. 

אילו תכונות היית מוסיף לעצמך? 

בכלליות הייתי שמח להשתפר מעט-וכל הזמן בכל תחום בו אני עוסק. בכל יום שעובר להרגיש שנהייתי טיפה יותר טוב.

אתה מאמין באהבה?

אני לא כזה מומחה.. 

מה מרגש אותך בקריירה? 

שאני מעורב בהפיכה של רעיון /מחשבה למשהו ממשי.

אני כל כך אוהב את הרגע בו אתה מבין שיצירה שלך – שיר, ציור, קליפ וכדו' הולכת להפוך למשהו אמיתי שאפשר יהיה לגעת/לראות/לשמוע/להרגיש אותו.

זה מרגש ביותר.

מהי נקודת השיא שלך? 

חזרי אלי עם השאלה הזו בעוד כמה שנים...

מאיפה מגיעות ההשראות לחומרים שלך? 

כל דבר יכול להצית אצלי יצירתיות .לפעמים אני יושב בהופעה ומתחיל לשרבט משפטים כתגובה למשהו שקורה על הבמה. לפעמים זה כתוצאה משברון לב ולפעמים מתחושת האהבה.

החיים יכולים להדליק אותך בכל רגע נתון – כל עוד העיניים והראש שלך פקוחים.

עמירם ורעות בהופעה במסעדת סמיר, צילום: זאביק פשלי

מה הסיפור מאחורי השם של הדיסק האחרון? 

Undefined שם האלבום, הוא גם שמו של שיר אותו אני ואת כתבנו יחד.

הוא מדבר על לחיות את הרגע ללא הצורך להגדיר כל דבר במילים.  הרבה פעמים - מעצם הנסיון להגדיר ולהכניס לתבניות- אתה הורס את הרגע או את ההרגשה.

השיר היה אמור להיכנס לאלבום שלך אבל הרגשתי שהוא מדבר כל כך עמוק מתוך הלב שלי אז ביקשתי ממך יפה והסכמת שאשיר אותו אני.

מה הסגנון האמנותי שהכי מדבר אליך? 

במוזיקה- אני מעדיף רוק, על אף שאני מתחבר להמון שירים בהמון סגנונות.

בעיקר אני נמשך למילים של שירים. לאחרונה  התחלתי להקשיב להרבה מוזיקה אתנית. באמנות- אני מחבב במיוחד סגנון אקספרסיבי.

יש מקום שבו לא יראו אותך לעולם?

לעולם אל תגיד לעולם...

מה היית עושה עם מיליון דולר? 

הייתי קונה לי בית נחמד ויוצר לי סטודיו בו אוכל לעשות את המוזיקה שלי וליצור את האמנות שלי, וגם חדר אימונים לג'יוג'יטסו.

מיד אחרי כן, הייתי נוסע לסיבוב מסביב לעולם לשנה עם בת זוגי והילדות.

היכן היית רוצה לבלות את החופשה שלך?

בכל כך הרבה מקומות בעולם. 

במי אתה מקנא?

בכל מי שעושה משהו יותר טוב ממני בתחום מסויים ברגע מסויים. אבל האמת היא שתחושת הקנאה מתפוגגת די מהר.

מה יכול לעצבן אותך?

כבלים (חוטים). כבלי טלפון, כבלי גיטרה, כל דבר שקשור לכבלים חשמליים. כשאני אהיה גדול, כל העולם יהיה אל-חוטי!

מה מצחיק אותך?

הבנות שלי – מקצועניות בלגרום לי להשתולל מצחוק.

אם היית יכול להחזיר אדם אחד לחיים, מי זה היה?

סבא שלי.

לו ניתנה לך משאלה אחת, מה הייתה מבקש?

משאלה אחת לא מספיקה... :)

את שיתוף הפעולה בין עמירם לרעות, חבים השניים לפגישה מקרית בתוכנית רדיו בה התארחו. החיבור היה מיידי והוביל לעבודה משותפת ופוריה של יצירה והפקה. לפני מס' חודשים יצא אלבומו החדש והשני של עמירם, Undefined"", בהפקה משותפת עם רעות. עייני הינו מוזיקאי, אמן ודוגמן בינלאומי המנהל חיים עשירים של עשייה בתחומים אלה בארץ ובחו"ל.

רעות שרה בדואט עם היוצר ארי גורלי את הלהיט "דבש הכל דבש",  הופיעה ומופיעה בארץ ובחו"ל עם אמנים שונים כגון: Tanto Project, גליקריה, ברמודה, איזי בנד, דוד ד'אור, ארקדי דוכין ועוד...

 ב-"Fire Under Water", אלבומה השני של רעות שיצא לפני כחצי שנה, שיתפו היא ועייני פעולה בכתיבת השירים. כמו כן, השניים מפיקים אמנים רבים נוספים באולפן של יהודאי. 

השניים יופיעו יחד במופע חשמלי לוהט ב"אוזן בר" ביום חמישי 12.02.15 בשעה 20:00

music from Israeli artists (english)

Hello guys I am a music blogger from Israel . Want to show you some fine music of Israeli artists .

Hope you will like it:

https://fulltrunk.bandcamp.com/album/time-for-us-to-move  

http://mayajohanna.bandcamp.com/album/bells-in-our-stomachs

http://ronengreen1.bandcamp.com/album/puzzle

http://itaymazilo.bandcamp.com/album/so-far-the-view

http://rockfour.bandcamp.com/album/memories-of-the-never-happened

http://kutiman.bandcamp.com/album/kutiman-6am-vinyl-cd-digital

http://russoandweinberg.bandcamp.com/album/russo-weinberg-stay

http://lucillesmokinsoul.bandcamp.com/album/lucille

http://ouzobazooka.bandcamp.com/album/ouzo-bazooka

http://lolamarsh.bandcamp.com/album/youre-mine-ep

http://thepazband.bandcamp.com/album/goldie

http://music.tatranmusic.com/album/soul-ghosts

http://isaiahmusic.bandcamp.com/album/isaiah

http://gitla.bandcamp.com/album/mothers

http://tinyfingers.bandcamp.com/album/massive-fingers-spacetrip

https://gevaalon.bandcamp.com/album/in-the-morning-light

http://amiterez.bandcamp.com/album/not-about-us-e-p

https://jviews.bandcamp.com/releases

https://noabe.bandcamp.com/

https://roipeled.bandcamp.com/releases

http://totemo.bandcamp.com/album/desire-path

http://phototaxis.bandcamp.com/album/marinade

hope to hear from you!

ZEEVIK

יום הולדת 3 לבלוג מה אתה שומע?

גם השנה בחרתי לחגוג את יום ההולדת של הבלוג בפוסט חגיגי. משום מה אני מתרגש מהיום הולדת של הבלוג שחל היום (29/12) לא פחות מיום ההולדת שלי (שדרך אגב חל ב-20/1) לא יודע למה, אולי כי המוזיקה והעיסוק בה הוא חלק מהDNA שלי

סוחב ציוד באינדינגב 2014

אני חושב שבהתבוננות לאחור זו היתה השנה הכי טובה של הבלוג. אני מאמין שרמת הכתיבה שלי השתפרה. ושבאופן כללי הצלחתי להתפנות קצת יותר לטובת פוסטים אישיים וסקירות מאשר השקעה בקונספט של "מה אתה שומע?" שבו האמנים אומרים לי מה הם שומעים. אני חושב שבמידה מסויימת הפרוייקט הזה דיי מיצה את עצמו כי לאחר שנתיים זה פחות מעניין מה שומע אמן מסויים שנמצא אי שם בתחתית הבלוג.

אחד הדברים הכי משמחים שקרו במהלך השנה הוא שחזרתי קצת לנגן בהופעות בעצמי. גם התארחתי אצל חגי גוטמן, חבר יקר ומנטור לאופטימיות וגם לקחתי חלק בהופעות של אהד פרי כנגן חשמלית או בס.

השנה הייתי שותף להפקת פסטיבל רוק&רמלה בסמיר לייב סטייג' והגשתי פינות קצרות על פי הקונספט של הבלוג ברדיו עמק יזרעאל בתוכנית On the rocks של עודד מזרחי.

בנוסף לכך הפוסטים שלי זכו להרבה יותר חשיפה (כמו פוסט הזמרות הכי טובות שמאזיני גלגל"צ לא מכירים), ואפילו הצליחו לעניין גם את ynet  וחורים ברשת וכמובן סיכום השנה המוצלח שזכה ללמעלה מ-700 צפיות בפחות מ-10 ימים..

זו היתה שנת שיא מבחינת כמות ההופעות שבהן הייתי ואני מקווה לשבור אותו ב-2015!

בקיצור היה מעניין וכיף!

בדיוק כמו לפני שנה גם השנה אחד הדברים הכי כיפיים שקרו בעקבות הכתיבה פה היא ההיכרות והידידות עם המון מוזיקאים מוכשרים ונפלאים שיוצרים, משתתפים ומשתפים.

לכל הפוסטים האישיים לחץ כאן

מי שעדיין לא עשה לייק לעמוד מוזמן

זאביק

ונסיים עם שיר כי איך אפשר בלי:

שיר אהבה אדיר לקודן של הרכב