לוחם ומשורר - ראיון עם צוק

פעם ראשונה שאני מראיין בעצמי ובאופן רשמי לבלוג. מתוך כל המוזיקאים הנפלאים שיש לנו בארץ ותמיד שמחים להתראיין בחרתי לראיין את צוק שעומד להוציא את המיני אלבום השני והמסקרן שלו בהפקה של תומר ישעיהו ובייעוץ של עמיר לב. צוק מספר איך קיבל את ההשראה לשירים באלבום החדש, איך זה להופיע על הבמות הגדולות עם גבע אלון ועילי בוטנר וכן עם מי הוא חולם להופיע

צוק, האולפן בבית מאפשר אינטימיות וזמן חופשי, צילום: אסף (אספיס) רייז

האלבום הוא מסע של צוק ומפיק האלבום תומר ישעיהו (ISAIAH) בתל אביב של שנות השמונים. במשך חצי שנה נפגשו השניים בדירה ברחוב בעלי מלאכה, ודמיינו איך נראה הרחוב 30 שנים אחורה: עם דמויות כמו יוסי אלפנט ושלומי ברכה שהולכות בו עם מעילי עור,  דרך סנדלרים עם רדיו קטן וחורק שמשמיע מוסיקה ערבית. באלבום תופס צוק חיים שלמים, קונפליקטים, רומנטיקה, חששות ואג'נדות בשלוש מילים. הטקסטים מלאים בכנות, והזוויות תמיד מקוריות.

צוק ידוע בעולם המוזיקה המקומי בזכות עבודתו כבסיסט עם אינספור אמנים מהזרם המרכזי ומהשוליים, וביניהם גבע אלון, אפרת גוש, דניאל סלומון, עילי בוטנר, אלישע בנאי, גיא ויהל, LOLA MARSH, אייל אבן צור ועוד.

ב2014 הוציא EP קצר אותו ליוו הופעות רבות, זהו האלבום המלא והיצירה השלמה הראשונה שלו. לקראת יציאת האלבום ראיינתי אותו על כוס קפה וירטואלית.

קודם כל, בין שלל העיסוקים בטח היה לא פשוט לעבוד על האי פי החדש. כמה זמן עבדת עליו בעצם?

זאת היתה תקופה מרוכזת של חצי שנה של פגישות שלי ושל תומר ישעיהו שהפיק את האלבום אצלי בדירה, מדברים שעות, שותים מלא קפה תה ירוק ואוזו, מדמיינים דמויות שנותנות לנו השראה כמו יוסי אלפנט מוריסי קרישנמורטי ומיאמוטו מוסאשי מתהלכות פה בשכונה ותוך כדי מנסים להכניס את כל זה להקלטה.

למה בחרת גם הפעם להסתפק באי פי?

הרגשתי שיש לי קבוצת שירים שקשורים אחד בשני ושנכתבו בתקופה ספציפית ובסטטוס מסויים בחיים שלי, וכל משהו נוסף שאכניס לשם יהיה זר.

במקרה הזה אני קורא לזה אלבום קצר (7 שירים).

מה ההבדל מבחינתך, בין לעמוד על הבמה בשוני או על במות גדולות עם גבע אלון או עילי בוטנר לבין להופיע באברקסס או לבונטין עם הלהקה שלך, איך זה בא לידי ביטוי בהרגשה שלך? כמה נוח לך?

יש המון הבדלים, לשיר שירים אישיים שכתבת זאת רמת חשיפה אחרת לגמרי מלנגן מוסיקה של אנשים אחרים, אני אוהב מאוד את שני העולמות ומרגיש שאני עדיין מגלה אותם, לא חושב שאני יכול בלי אחד מהם.

בהמשך לשאלה הקודמת, מה ההבדל מבחינתך בין להקליט בבית שלך את החומרים שלך לבין להיכנס לאולפנים הגדולים והותיקים ולהקליט שם?

זאת סביבה מאוד שונה, האולפן בבית מאפשר אינטימיות וזמן חופשי ומן הסתם זה מוציא ממך משהו מסויים בנגינה בסאונד ברעיונות ובדמיון, באולפנים הגדולים אתה הרבה פחות מוגבל מבחינת תנאים ואפשר לעוף עם המון טכניקות הקלטה וסאונד וגם להקליט להקה שלמה ביחד, אבל מצד שני המונה דופק ואתה מוגבל בזמן. 

יש לזה קסם אחר ורומנטיקה נוסטלגית, פעם היו עושים רק ככה אלבומים. 

צוק והלהקה באברקסס, צילום: זאביק פשלי

אם מי היית רוצה לנגן ולמה? (גם כאלה שלא איתנו עוד).

יש המון.

רוברט סמית' (הקיור) - הוא השילוב המושלם מבחינתי בין קיטשיות לאפלוליות ובין כובד ארטיסטי וגותי לקלילות נטולת חשיבות עצמית.

אביתר בנאי - אני מאמין שלרמות הכי גבוהות באומנות אפשר להגיע רק דרך השקיה וטיפוח של הרוח,זה השלב שמעבר לטכניקה. כשנתקלים במישהו שנמצא שם אי אפשר לפספס את זה, בין הוא זמר, שף, אמן לחימה או מקעקע, בעיני אביתר בנאי הוא ביטוי מאוד מוחשי של המקום הזה.

באיזה אופן העבודה עם עמיר לב ותומר ישעיהו באה לידי ביטוי באלבום החדש?

לתומר יש רגישות ענקית לשירים ולכיוון הזוית שלהם אל הלב ומעבר לזה הוא מביא איתו סאונד מיוחד משלו שהוא תמהיל של מוסיקה פקיסטנית אריס סאן, ג'ורג' הריסון והנק מרווין.

עמיר הוא וירטואוז (ברמה עולמית בעיני) בצמצום סיפורים שלמים אל משפט אחד הוא מסתכל על טקסט כריקוד מסויים בין דיבור ושתיקה, כמו זן מאסטר. למדתי משניהם המון ואני חושב שהנוכחות שלהם מאוד שמיעה באלבום.

אפרופו זן, אתה מוכר כמי שאוהב אומנויות לחימה. האם אתה מוצא קשר בין מוזיקה לאומנות לחימה? האם הלחימה משפיעה על הדרך שבה אתה עושה מוזיקה?

כדי להלחם לנגן ולכתוב ברמה גבוהה נדרש אותו מצב מנטלי, תודעה ריקה ממחשבות התניות והסחות, זה נקרא MUSHIN ביפנית (NO MIND)

אז יש קשר הדוק והשקיה הדדית מבחינתי.  

זאב זה מוטיב שחוזר אצלך לפחות בשני שירים - מה אתה יכול לספר על הזאב?

חייב להודות ששמתי לזה לב רק בדיעבד. בתרבות היפנית יש מודל קלאסי שתמיד ריתק אותי של לוחם-משורר, בדימיון שלי הזאב הוא חיה כזאת. לוחם-משורר.

בהרבה שירים אתה שואל שאלות על העתיד בעיקר מהבחינה הזוגית, עד כמה זה מעסיק אותך בעצם?

כנראה שבזמן כתיבת השיר העסיק.

: )

בהמשך לשאלה על העיסוקים, האי פי הראשון שלך היה מאד "מערבי" בסאונד שלו והפעם הלכת על סאונד קצת יותר שורשי ואוריינטלי, מה אתה יכול לספר על המעבר הזה?

לא היה ממש "מעבר". בסאונד של תומר ישעיהו שהפיק את האלבום יש הרבה צבעים אוריינטלים, האלבום הזה הוא מפגש של שנינו, אז גם הצבעים האלו נמצאים שם.

ספר לטובת מי שאוהב גיטרות (כמוני למשל) קצת על הגיטרות שיש לך? האם אתה מקליט ומופיע עם אותה אחת בדר"כ?

יש לי GIBSON RIPPER 78 - דגם מיוחד שגיבסון יצרו רק בסבנטיז, היא מאוד שמנה אבל מאוד מפוקסת.

וגם REVEREND DECISION - חברת בוטיק אמריקאית שמייצרת גיטרות שהן הפרשנות שלהם לדגמים קלאסים, הבס הזאת היא הפרשנות (המאוד מיוחדת לדעתי) שלהם לפנדר פרסיז'ן.

וגם EASTWOOD EUB-1 - בס פרטלס שהיא גרסא מודרנית לגיטרה אגדית של אמפג מהסיקסטיז (חברה שמייצרת בעיקר מגברים לבס).

נפלתי לפני שנה במקרה על אלבום של להקת JAPAN (להקה בריטית מהאייטיז) והבסיסט שם שמנגן רק על פרטלס הפיל לי את הלסת, תוך יומיים הזמנתי לעצמי גם אחת (פרטלס).

אני מנגן על כולן, תלוי איזה סאונד אני מחפש. 

צוק בסלפי עם תומר ישעיהו ואורי ויניקור

מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית שאתה חושב שלא הרבה מכירים ורוצה להמליץ?

תומר ישעיהו - חוץ מזה שעבדנו ביחד על האלבום שלי ושניהינו חברים מאוד מאוד טובים מאז הוא הוציא עכשיו אלבום אישי מיוחד ויפה יפה שנקרא אופניים חשמליים.

כדאי לבדוק.

מתי האי פי יוצא? הופעה קרובה?

האלבום יוצא ב-16.3 ויש הופעת השקה חגיגית ב29.3 בבסקולה בתל אביב.

עמיר לב ותומר ישעיהו יתארחו.

לסיום, מה יהיה איתנו?

שאלה טובה.

עדיף להתרכז בהווה

זה הדבר היחיד שיש

כל השאר דימיון או זיכרון

: )