יאיר הרלינג - המסע לסאונד חדש

בעשר השנים האחרונות מוביל הרלינג הרכבים שונים במוזיקה היוונית, הרכבים שנותנים פרשנות עדכנית לשירים יווניים קלאסיים ופופולרים, כעת לקראת השקת האי.פי החדש שלו הוא כתב פוסט אורח לבלוג ובו הוא מספר מה הניע אותו והשפיע עליו במסע שלו לעבר קדמת הבמה

התחלתי לכתוב שירים בגיל 30. ימי הרוקנרול שלי חלפו להם בלי ששמתי לב והתחלתי לשים לב שאני ניגש למוזיקה ממקום יותר בוגר או בשל. כבר פחות מנסה לחקות גיבורי גיטרה שלי ויותר מנסה לקחת את זה למקום יצירתי במובן של ביטוי עצמי.

כדי לקבל השראה או הדרכה, הלכתי למקומות שחקרתי בעבר רק שהפרספקטיבה שלי השתנתה. במקום לשמוע דילן, יאנג, טיילור, ג׳נש, דרייק או סמית׳, התחלתי להקשיב למילים שלהם, להלך רוח שלהם, למוזיקה בצורה יותר מובחנת עם זה לפריטה, לכיוון המיתרים, למעברים ההרמונים.. ואז התחלתי לשבת ולכתוב וכמובן גם לחזור אחורה לדברים שכתבתי בעבר, לסיטואציות שקרו לי ותועדו במחברות שלי. כל מה שחשבתי שיגרה את היצירתיות שבי.

חלק מהשירים שכתבתי שגם נכנסו ל-EP הבכורה שלי נולדו מתוך אותם מחברות, אותם טקסטים ישנים שתרגמתי לאנגלית והפכתי לשירים (מכיוון שההשפעות שלי הם בעיקר מהשפה האנגלית, לא הרגשתי נוח ליצור בשפה אחרת).

במהלך היצירה אימצתי את הדמות הפולקית של הסינגר סונגרייטר, שמספר סיפור על מה שעבר או מה שהיא עברה. דרך אליוט סמית ב Either/Or  ו -  From a basement on the hill שלימדו אותי איך להעביר רגש דרך מילים ושירה ואיך גם אינדי פולק יכול להשמע מרחף, ניסיוני, אך שלם באותה נשימה. את המתח הזה אני מנסה לקיים במודע בכל השירים שלי במובן זה שהרגש לא נאבד לאורך כל הדרך הפתלתלה שהמלודיה לוקחת אותו.

את The tallest man on earth הכיר לי אחי לפני כמה שנים והוא די חיזק אצלי את התחושה שזה בסדר לצאת מגבולות הכתיבה הסטנדרטיים ולתת למחשבה לנדוד לכתיבה יותר אסוציטיבית, יותר חופשית ועדיין להיות מרגש. הקסים אותי המשמעות השונה שכל מאזין יכול לתת לתיאור לכאורה סתום של מצב או תחושה מה שנותן ערך מוסף לשיר. הכתיבה השלמה שלו ב-There's no leaving now וכמובן הפריטה הקלאסיק פולקית שלו היוו השראה גדולה עבורי.

מבחינת הנגינה, אני חייב להגיד שאני חב את תחילת עידן הפולק בחיי המוזיקליים לבוב דילן ול-׳The Freewheelin, אחד היותר מפורסמים ופופולריים, אבל הפריטה האקוסטית באלבום פתחה אותי לעולם שלם שיותר משמחתי לחקור.

יחד עם ניק דרייק ו - Pink Moon ו- Bryter Layter, למדתי לכוון את הגיטרה קצת אחרת ממה שהייתי רגיל ולגוון הרמונית את הצליל שאני מוציא ממנה.

המיני אלבום ״Fragments of Reality״ כולל חמישה שירי אינדי פולק שמייצגים סיפורים ומחשבות לאורך ציר זמן. האלבום מתכתב עם השפעות מיוצרים כמו בוב דילן, ניק דרייק, אליוט סמית׳, Tallest man on earth, וכו׳ ומחבר בין שאלות פילוסופיות לשירי אהבה, בין התמודדות עם קשיים שהחיים מערימים לבין הפינות הפסיכדליות שגורמות לאוזן לא לקחת את המוזיקה כמובנת מאליה. 

יחד עם המפיק והמעבד המוזיקלי יוסי מזרחי, יצר הרלינג עולם שאי אפשר להשאר אדיש אליו, לא בהקשבה לאלבום ולא בהופעות החיות. בימים אלו חוזר לכבוש את הבמות ברחבי הארץ לבד עם הגיטרה האקוסטית.