אמנים מראיינים אמנים - צביקה פורס מראיין את נעמה הכהן

צביקה מראיין את נעמה ומברר איתה, מה היה קורה אם הייתה נשארת בבאר שבע, אם היא עובדת על חומרים חדשים ואיך היה לצלם קליפ פרובוקטיבי עם לוסי דובינצ'יק

אני מחכה לצאת האלבום שלך כבר לא מעט זמן וזה ידוע שאלבום ראשון תמיד מלווה בחבלי לידה רציניים. אבל למה לך לקח כל כך הרבה זמן? מה עברת בתקופת הזמן הזאת? ואיך את מרגישה לגבי החומרים שבו?

אכן לאלבום ראשון יש חבלי לידה רציניים, ותמיד היו סיבות למה לא להוציא את האלבום, סיבות מממשיות אבל בראייה לאחור אני יכולה להגיד שהסיבות האלה היו למעשה תרוצים, האלבום שלי מאוד חושפני וכנראה הרגיע אותי לדחות כל פעם את היציאה שלו. בדיעבד האלבום יוצא כשאני הכי בשלה להתמודד עם כל ההשלכות שבאות עם זה. בסוף כל דבר קורה בזמן שהוא צריך לקרות.

נעמה הכהן. צילום: אלינור כהן

מה יהיה שם האלבום? מה הוא יכלול בתוכו? והאם מתוכננת הופעה חגיגית לכבוד יציאתו?

לאלבום קוראים נעמה הכהן, כל שם אחר לא התאים. האלבום מספר את הסיפור שלי, מעיין יומן אישי ולכן נראה לי הכי נכון להשאיר את זה ככה.

עבדת עם אחד המפיקים הכי מיוחדים בארץ - בנימין אסתרליס (מורפלקסיס) - איך הייתה העבודה איתו? ואיך היה הרגע בו הבנת שהוא המפיק המתאים לאלבום?

העבודה עם בנימין היתה הכי מרגיעה, נעימה ובטוחה. יש משהו מאוד מפחיד בלשים את המוזיקה שלך בידיים של מישהו אחר, עם בנימין מעולם לא הרגשתי פחד.

אני מרגישה שאנחנו כל כך מסונכרנים מבחינת הפיל של המוזיקה שהרבה פעמים לא היינו צריכים לדבר הכל היה ברור.

האם את כבר עובדת על חומרים חדשים?

עדיין לא, אני נותנת לדברים לשקוע, לסיים את הדבר הזה שקוראים לו "הוצאת אלבום". רק אחר כך  אני מאמינה שיתפנה מקום למשהו חדש.

מעניין אותי תהליך כתיבת והלחנת השירים אצלך. איך זה עובד בדרך כלל בשירים שאת כותבת?

הרבה פעמים זה מתוך משפט או מוזיקה שעוררו זיכרון או רגש.. אולי זה הזמן להגיד שכשכתבתי את השיר אלישבע הקשבתי הרבה למוזיקה שלך.

סה"כ אלישבע הוא שיר שמדבר על מה היה קורה אילו? אילו לא הייתי עוזבת את באר שבע, את הדת, את החיים הישנים שלי. ואתה ואני מכירים מאז מאותה תקופה בדיוק כך שהכל מאוד התאים וגם אני מאוד אוהבת לשמוע את המוזיקה שלך.

מה השיר האהוב עלייך באלבום? ומה את מרגישה אליו?

שאלה קשה. אני אגיד "רמת עמידר" אני אוהבת את העובדה שבמעט מילים עם לחן מאוד מנימלי אפשר להעביר חווית חיים שלמה.

העבר שלך וההתמודדויות איתו מורגשים מאוד בשירים ובאלבום. האם את מרגישה שיש איזושהי סגירת מעגל או השלמה עכשיו כשהוא סוף סוף יוצא?

לא. אני מרגישה שהחיים תמיד מזמנים לי אתגרים שאני צריכה להתמודד איתם, כל תקופה וההתמודדות שלה. מקווה שגם הפעם אצליח לתעל את ההתמודדות לעשיה יצירתית.

הנגנים הנפלאים שמנגנים איתך מלווים אותך כבר תקופה. איך זה לעבוד איתם?

הכי כיף בעולם!!! לא מזמן דברתי עם הבסיסט שלי, יונתן לייבוביץ', על בחירת להקה ( כל הנגנים שלי מנגנים גם בלהקות אחרות) ואמרתי לו שכשבחרתי אותם יותר עניין אותי האדם שהם, היה לי חשוב שהם יהיו אותנטיים, נאמנים לאמת שלהם, בלי הרבה רעש כי ברור לי שאלה דברים שישר משליכים על המוזיקה. ובאמת הם מוזיקאים אדירים!! ומאוד כיף לנו ביחד.

איך זה להיות אימא ומוזיקאית בישראל?

קשה! אילו שני דברים שאין להם ערך בישראל. אין ערך לזה שאני מוזיקאית, לעולם לא אצליח להרוויח בכבוד ובטח ובטח שאין ערך לזה שאני אמא בישראל.
מדינה ישראל תעשה הכל בשביל שאצליח להיכנס להריון אבל ברגע שאישה יולדת אין לה ערך, היא מקבלת את המינימום של המינימום – שלושה חודשים בבית ( שכל מי שילדה יודעת שאלו שלושה חודשים שאת אפילו לא מצליחה לעכל את החווית הלידה, בטח ובטח בילד\ה ראשון\ה)  אז תשלב את שניהם ביחד ותקבל את המתכון המוצלח לחיים קשים שאף אחת לא מאחלת לעצמה. גם לא אני בגלל זה אני לא רק מוזיקאית ואמא בישראל.

לפני כמה שבועות הוצאת קליפ פרובוקטיבי עם אמירה נורא חזקה ועם לוסי דובינצ׳יק. מה היה חשוב לך להעביר הלאה ואיך היה לעבוד עם לוסי.

הקליפ לשיר "קבלת שבת" בא לשים על השולחן סיפור שקורה לא מעט בחברה הדתית, בה נשים מתחתנות למרות שהן לא סטרייטיות. עכשיו, חשוב לי להגיד שהאמירה הזאת לא באה לפתוח שיח בחברה הדתית, אם זה עשה את זה על הדרך - אז יופי.
בקליפ בעיקר קיוויתי שנשים דתיות לסביות יראו שהן לא לבד, שהרגש שהן מרגישות הוא לא סתם דיכאון ושיש לזה שם.

לעבוד עם לוסי היה מקסים, לוסי שחקנית מאוד מוכשרת, לא עשינו חזרות לקליפ, לא דברנו הרבה לפני, על הסט לוסי שאלה אותי מה הדמות שהיא צריכה לשחק – אמרתי לה בכמה משפטים, מיד היא אמרה הבנתי והתחלנו לצלם.
כל כך כיף לעבוד עם משחקנית מוכשרת.

נעמה משיקה את אלבומה ביום 10.8.16 בבית היוצר