אמנים מראיינים אמנים - יוסי מזרחי מראיין את עמרי ויטיס והפעמונים

אחרי שיוסי מזרחי הפיק את אלבומו האחרון של עמרי ויטיס שצפוי להשתחרר בחגים. הוא תפס את להקתו "הפעמונים" לשיחה על מוזיקה ועל געגועים

שאלה מתבקשת לכל להקה - איך הכרתם?

נפגשנו בחנות מוזיקה בתל אביב שעמרי עבד בה זמן קצר לאחר שחזר לארץ מלונדון.

התחלנו לנגן כטריו: רון אפרתי - בס, איתי רפפורט - תופים, עמרי ויטיס - שירה וגיטרה. איתי ורון היו אז באמצע השירות הצבאי שלהם. אחרי כמה חודשים ברק גרוסברג נכנס לקנות מגבר לגיטרה באותה החנות. לאחר ששמע שניים שלושה שירים של ויטיס עם גיטרה אקוסטית, הוא היצטרף כגיטריסט ללהקה והשלים את התמונה. בהמשך רפפורט עזב את ההרכב ובמקומו נכנס רן יונש המתופף הנוכחי. לפני שעזב, הספיק רפפורט להקליט תופים לרוב שירי אלבום הבכורה. 

מה הן ההשפעות שלכם ? האם יש חברי להקה שמגיעים מרקע מוסיקלי שונה ? 

הפעמונים: צילום: ואדים דיימנט

ההשפעות שלנו שונות ומגוונות אבל נקודות החיבור העיקריות שלנו הן אינדי רוק ורוק פסיכאדלי על דורותיו. מהקלאסיקות של הסיקסטיז והסבנטיז ועד הגראנג׳ של שנות ה90 בואך שנות האלפיים והלאה.

ברק הגיטריסט מביא איתו את אגדות הרוק שהוא גדל עליהן בבית הוריו (אביו הוא האמרגן שאול גרוסברג): ג'ימי הנדריקס, לד זפלין, פראנק זאפה וכו׳, גראנג' מהניינטיז והרכבים ישראליים כמו כמו איפה הילד, רוקפור ורעש.

גם רון הבסיסט מחובר מאוד לקלאסיקות של שנות ה70. הוא מביא לפעמונים את הגרוב של Cream בתוספת ניחוח רענן בהשראת Tame Impala. 

רן המתופף אוהב מאוד את ג׳ון דנסמור, המתופף של הDoors. רן משלב גם פיל של ביטים אלקטרוניים בנגינה שלו. 

עמרי הסולן וכותב השירים העיקרי בלהקה, מושפע מהמון דברים - גוספל ופולק של שנות ה60 וה70. פולק מדרום אמריקה, רוסיה, יוון, פולק קלטי וכמובן גם פולק ישראלי. כשהיה בלונדון הוא זכה לביקורים של Kurt Cobain בחלומות בלילה. גם זמן רב אחרי שירה לעצמו כדור בראש, Cobain עוד היה קופץ לחזרות של ויטיס ולהקתו לראות שהכל מתקדם כמו שצריך. ראוי לציין שבלי Mark Langen, המנטור המובהק של Cobain, ויטיס לא היה נשמע כמו שהוא נשמע היום.

ספרו קצת על תהליך הכתיבה והיצירה שלכם, האם זה משהו שקורה ביחד או שעמרי מביא שיר כתוב ואתם מעבדים אותו ?

בדרך כלל עמרי מביא את השירים באופן ראשוני יחסית, עם כמה אקורדים פשוטים על הגיטרה, אבל הכל נשאר פתוח לאיטרפטציה של הלהקה. זה משאיר מקום לכל אחד לבטא את עצמו באופן אינטואטיבי וחופשי. בניית השירים נעשית בעבודה משותפת כשברק הוא המנצח העיקרי על התהליך.

שאלה לעומרי - אחרי 16 שנים בלונדון, מה החזיר אותך לארץ ?

געגוע לבית.אחרי הרבה שנים פוריות וסוערות באנגליה שבהן הייתי כולי בעשייה מוזיקלית - להקות, הקלטות והופעות, פתאום הבנתי שהיה כיף אבל וואלה לא בא לי להישאר באנגליה כל החיים.. סדרי העדיפויות השתנו. לקראת סוף הנעורים, כשהגעתי לגיל 30 ומשהו התחלתי לחשוב על ילדים והבנתי שלונדון זה לא המקום המתאים. לשמחתי בימים אלו ממש אני חוזר עם משפחתי החדשה והצעירה שהקמתי כאן בארץ - שלומית אשתי ושני ילדינו הקטנים, לגור בקיבוץ דליה בו אני עצמי גדלתי. סגירת מעגל.

יוסי מזרחי צילום: מתוך חיות במה בחינוכית

במקביל לשינוי אצלי, חלו גם שינויים גלובלים שהאינטרנט איפשרה וסצנת המוזיקה (ולא רק סצנת המוזיקה) באנגליה ובעולם השתנתה לחלוטין. פתאום אפשר להגיע עם המוזיקה לכל מקום מכל מקום. המיקום הפיזי שלך כאומן נעשה פחות קריטי להתקדמות שלך. קל יחסית להקליט, קל להפיץ, אפשר לארגן טורים בחו״ל. אנחנו המוזיקאים נהיינו בלתי תלויים בחברות הענק לטוב ולרע. יותר חשוב שתרגיש בבית במקום שבו אתה יוצר מאשר המיקום הגיאוגראפי של הבית הזה. עובדה שהרבה ישראלים פורצים ומצליחים היום בחו״ל לצד הקריירה שלהם בארץ. אתה למשל משמש דוגמא מצויינת לתופעה הנפלאה הזאת.

איך אתם רואים את השנה הקרובה לצד יציאת האלבום ? טורים בחו״ל מתוכננים ?

אנחנו מתכוונים להמשיך להופיע בארץ עם החומרים של האלבום לצד חומרים חדשים.

לצד ההשקעה הגדולה בקהל בארץ, אנחנו מרחרחים גם בחו״ל. עד היום דווקא בארה״ב אנחנו זוכים להרבה יותר השמעות מאשר כאן. את הסינגלים הראשונים מהאלבום הוצאנו כבר לפני שנתיים. מאז הם לא יורדים מהפלייליסט של כמה תחנות רדיו רציניות בארה״ב. זכינו שם למאות השמעות בשנתיים האלה. 

עוד בעניין חו״ל, ויטיס יוצא לסיבוב הופעות אקוסטי בגרמניה עם גיא סטריער בסתיו. זה סיבוב ההופעות השלישי שלו שם בשנים האחרונות. הטור הזה נועד בין השאר לפתוח את הדלת לפעמונים. 

מי האמן הישראלי איתו הכי הייתם רוצים לשתף פעולה ולמה ?

לשמחתנו כבר יצא לנו לשתף פעולה עם מוזיקאים שאנחנו אוהבים ומעריכים כמו חמי רודנר שהתארח בהופעה שלנו ולאחרונה חממנו אותו בהופעה שלו עם איפה הילד בבארבי. אירחנו בהופעות שלנו גם את אלון עדר ואת ג׳וני שועלי ובהופעת ההשקה של האלבום נארח את אבי בללי מנקמת הטרקטור ואת דני גלבוע. ויטיס עשה סיבוב הופעות משותף עם אהוד בנאי באנגליה ושלומי אלון הפיק לו פרוייקט סולו לא מזמן שבו גם אתה השתתפת.

על האלבום הבא היינו רוצים לעבוד עם מפיק שיוכל לקחת את הסאונד שיצרנו באלבום הבכורה למקומות חדשים עבורנו ועבור הקהל שלנו.

סביר מאוד להניח שאתה היית מבין האנשים שהיינו חושבים עליהם בהקשר הזה. דמויות אחרות שכנראה היו עולות הן עופר מאירי, ברי סחרוף, תמיר מוסקט, קותימן ואורי כינורות.

אבל מי שהכי היינו רוצים לשתף איתו פעולה הוא ללא ספק אריק איינשטיין. אם רק היה אפשר לארח אותו בהופעה או לכתוב לו שיר.... 

הפעמונים משיקים את אלבום הבכורה ביום 14.7.16 בתמונע!
לאיבנט לחץ כאן

לא רק סינגולדה - הגיטריסטים הכי טובים בסביבה (חלק א')

הגיטרה היא ללא ספק כלי הנגינה הכי פופולארי, אפשר לנגן בבית עם עצמך, לנגן איתה בקומזיץ או לנגן מול איצטדיון מלא (אף פעם לא ראיתי מישהו עם כינור, קלרינט או מנדולינה בקומזיץ) גיטריסטים טובים יש בשפע. יש כאלה שהטכניקה שלהם מעולה ויש כאלה שיש להם FEEL מדהים. אבל יש כאלה שיש בנגינה שלהם ערך מוסף. משהו אחר. משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. כל אחד יכול לנגן על גיטרה וזה אחד מכלי הנגינה הכי קלים, אבל לא כל אחד יכול לפתח סגנון עצמאי ומיוחד משלו ולגרום לכך שמישהו יכתוב עליו. הנה לכם כמה גיטריסטים ששווה לכתוב עליהם

תמוז דקל - מספיק להיות חבר בכמה קבוצות פייסבוק של גיטריסטים ולהתרשם מכמות אנשים שאוהבים ומעריכים את הנגינה של תמוז דקל ולא פחות את הסאונד המיוחד שלו שבא לידי ביטוי בשליטה מטורפת על פדלים לא פחות מאשר על האצבעות. תמוז הוא הגיטריסט של הסופר גרופ טאטרן שמורכב מהבסיסט אופיר בנימינוב (ששווה לכתוב גם עליו, כי מה שהוא עושה עם הבס, רק הוא עושה עם בס) ומתופף העל המבוקש דן מיו. השליטה המטורפת של תמוז בגיטרה היא משהו שעוד ידברו עליו שנים.

Pieces - part #2
Pieces - part #2Tamuz performing his hypnotic song 'ReGrowth'On April 1st we'll be performing at Tallinn Music Week (EE), And next month in Israel: http://bit.ly/tatran-halls
Posted by TATRAN on Monday, March 21, 2016

גל ניסמן - גל ניסמן הוא מסוג הגיטריסטים שכל פעם שהוא נוגע בגיטרה הוא משתפר יותר ויותר. לגל יש טכניקה מעולה, FEEL מדהים,  יכולת הלחנה, שליטה מעולה ביד ימין ובטח בשמאל, (זו לא בדיחה יש גיטריסטים שיד ימין שלהם פחות פוגעת) הוא מדהים גם בליווי וגם ביציאה לסולואים ויש לו את הקסם הזה שכולם בוהים בו כשהוא מנגן. גל שולט בצורה מדהימה גם בחשמלית וגם באקוסטית בעיקר בבלוז, רוק, פולק וקאנטרי. גל הוא המנהיג והלב הפועם של להקת FULL TRUNK והוא גם מנגן ושר בפרויקט המחווה ללאונרד כהן.

מייקל קוברין - וירטואוז האקוסטית. טומי עמנואל הישראלי. נגן מדהים בעל יכולת פסיכית על הגיטרה והוא עושה בה כל מה שהוא רוצה והיא נרתמת ב-110%. למייקל יכולת הלחנה יצירתית ומדהימה והוא מנגן תוך ליווי עצמי + תיפוף (על גוף הגיטרה) + טאפינג ברמות הכי גבוהות.

יוסי סאסי - יוסי סאסי, חבר טוב של מייקל קוברין, גיטריסט על בפני עצמו. יוסי ממיסדי אורפנד לנד וניגן בלהקה עד שפרש לקריירה עצמאית. יוסי ממציאי הז'אנר אוריינטל-רוק. חיבור אתני לרוק הכבד. לשם כך יצר את הבוזוקיטרה, שילוב בין גיטרה חשמלית ובוזוקי. כלי מיוחד ועוצמתי שנבנה ועוצב במיוחד עבורו. בכל הרשימה המכובדת הזו אין גיטריסט שעשה דרך ארוכה ומלאה כמו יוסי שניגן על הבמה עם סטיב וואי ועם ג'ו סטריאני וכשאתה עושה את זה כנראה שאתה באמת משהו מיוחד.

עידן שניאור - לפני כמה חודשים הייתי בהופעה של המשקפיים של נויפלד ושמוליק נוייפלד הציג את עידן שניאור כגיטריסט האקוסטית הכי טוב בארץ. יש מצב שהוא טעה. כי עידן שניאור הוא בהחלט אחד מהגיטריסטים הכי טובים בארץ אבל בטח לא רק על אקוסטית. עידן מנגן עם מס' רב של אומנים כולל כאלה מהשורה הראשונה כמו ריטה, הראל סקעת ושירי מימון. עידן גיטריסט מאד מגוון והוא יכול לנגן בכל סגנון שצריך. עידן נבחר לאחרונה לייצג את ישראל בתחרות הבלוז בממפיס טנסי ועשה זאת בענק.

יאיר רובין - יאיר רובין הוא מסוג הגיטריסטים שפיתחו סגנון עצמאי ויחודי משלהם. יש לו פריטה מיוחדת שעד היום לא הצלחתי להבין. הוא מנגן ללא מפרט והוא מסוג הגיטריסטים שגורמים לגיטרה לשיר בעצמה. הנגינה באצבעות מדגישה את ה-FEEL המיוחד שלו וכל שיר שלו זוכה לטיפול מיוחד מבחינת הסאונד והסגנון של הפריטה. החיבור בין הנגינה שלו לטקסטים שלו הוא חיבור מיוחד וממש אפשר להרגיש את הטקסטים הנוקבים שלו גם דרך הנגינה וזה משהו שמעט מאד גיטריסטים יודעים לעשות.

יוסי מזרחי - יוסי מזרחי גדל בבית מוזיקלי והתחיל בכלל כמתופף, לאט לאט עשה מעבר לגיטרה ומשם גם לכל יתר כלי הנגינה, מעבר לעובדה שמדובר במפיק מוזיקלי מטורף ועסוק ליוסי יש יכולת נגינה וכריזמה בימתית מהבולטות בארץ. יוסי מנגן עם הדג נחש והוא חלק מהחברים המוכשרים ב- acollective וכמובן עם נינט. יוסי לא מסתפק בלנגן בגיטרה ותמיד על הבמה תמצאו לידו גרוב בוקס, או תופים או מקלדות שליטה למיניהן. יוסי מסוג הגיטריסטים שנכנסים ל-ZOON כשהם מנגנים וזה כולל את כל מחוות השיער וההשתוללות.

תומר ישעיהו - אם יוסי סאסי חיבר בוזוקי לגיטרה, תומר ישעיהו מנגן על הגיטרה כאילו היא בוזוקי. יש לו סגנון מיוחד שמשלב בין אריס סן, גורג' אריסון ורובי קריגר מהדלתות. גם תומר הוא מסוג הגיטריסטים שהנגינה משתלבת לו בטקסטים. אני לא חושב שיש עוד גיטריסט בארץ שמנגן בסגנון ובסאונד המיוחד של תומר. תומר הוציא לאחרונה את אלבומו האחרון - אופניים חשמליים שבו הנגינה היחודית של תומר באה לידי ביטוי בכל שיר ושיר.

חושבים שמישהו חסר? רשמו בתגובות ואולי הוא יכנס לחלק ב'

יאיר הרלינג - המסע לסאונד חדש

בעשר השנים האחרונות מוביל הרלינג הרכבים שונים במוזיקה היוונית, הרכבים שנותנים פרשנות עדכנית לשירים יווניים קלאסיים ופופולרים, כעת לקראת השקת האי.פי החדש שלו הוא כתב פוסט אורח לבלוג ובו הוא מספר מה הניע אותו והשפיע עליו במסע שלו לעבר קדמת הבמה

התחלתי לכתוב שירים בגיל 30. ימי הרוקנרול שלי חלפו להם בלי ששמתי לב והתחלתי לשים לב שאני ניגש למוזיקה ממקום יותר בוגר או בשל. כבר פחות מנסה לחקות גיבורי גיטרה שלי ויותר מנסה לקחת את זה למקום יצירתי במובן של ביטוי עצמי.

כדי לקבל השראה או הדרכה, הלכתי למקומות שחקרתי בעבר רק שהפרספקטיבה שלי השתנתה. במקום לשמוע דילן, יאנג, טיילור, ג׳נש, דרייק או סמית׳, התחלתי להקשיב למילים שלהם, להלך רוח שלהם, למוזיקה בצורה יותר מובחנת עם זה לפריטה, לכיוון המיתרים, למעברים ההרמונים.. ואז התחלתי לשבת ולכתוב וכמובן גם לחזור אחורה לדברים שכתבתי בעבר, לסיטואציות שקרו לי ותועדו במחברות שלי. כל מה שחשבתי שיגרה את היצירתיות שבי.

חלק מהשירים שכתבתי שגם נכנסו ל-EP הבכורה שלי נולדו מתוך אותם מחברות, אותם טקסטים ישנים שתרגמתי לאנגלית והפכתי לשירים (מכיוון שההשפעות שלי הם בעיקר מהשפה האנגלית, לא הרגשתי נוח ליצור בשפה אחרת).

במהלך היצירה אימצתי את הדמות הפולקית של הסינגר סונגרייטר, שמספר סיפור על מה שעבר או מה שהיא עברה. דרך אליוט סמית ב Either/Or  ו -  From a basement on the hill שלימדו אותי איך להעביר רגש דרך מילים ושירה ואיך גם אינדי פולק יכול להשמע מרחף, ניסיוני, אך שלם באותה נשימה. את המתח הזה אני מנסה לקיים במודע בכל השירים שלי במובן זה שהרגש לא נאבד לאורך כל הדרך הפתלתלה שהמלודיה לוקחת אותו.

את The tallest man on earth הכיר לי אחי לפני כמה שנים והוא די חיזק אצלי את התחושה שזה בסדר לצאת מגבולות הכתיבה הסטנדרטיים ולתת למחשבה לנדוד לכתיבה יותר אסוציטיבית, יותר חופשית ועדיין להיות מרגש. הקסים אותי המשמעות השונה שכל מאזין יכול לתת לתיאור לכאורה סתום של מצב או תחושה מה שנותן ערך מוסף לשיר. הכתיבה השלמה שלו ב-There's no leaving now וכמובן הפריטה הקלאסיק פולקית שלו היוו השראה גדולה עבורי.

מבחינת הנגינה, אני חייב להגיד שאני חב את תחילת עידן הפולק בחיי המוזיקליים לבוב דילן ול-׳The Freewheelin, אחד היותר מפורסמים ופופולריים, אבל הפריטה האקוסטית באלבום פתחה אותי לעולם שלם שיותר משמחתי לחקור.

יחד עם ניק דרייק ו - Pink Moon ו- Bryter Layter, למדתי לכוון את הגיטרה קצת אחרת ממה שהייתי רגיל ולגוון הרמונית את הצליל שאני מוציא ממנה.

המיני אלבום ״Fragments of Reality״ כולל חמישה שירי אינדי פולק שמייצגים סיפורים ומחשבות לאורך ציר זמן. האלבום מתכתב עם השפעות מיוצרים כמו בוב דילן, ניק דרייק, אליוט סמית׳, Tallest man on earth, וכו׳ ומחבר בין שאלות פילוסופיות לשירי אהבה, בין התמודדות עם קשיים שהחיים מערימים לבין הפינות הפסיכדליות שגורמות לאוזן לא לקחת את המוזיקה כמובנת מאליה. 

יחד עם המפיק והמעבד המוזיקלי יוסי מזרחי, יצר הרלינג עולם שאי אפשר להשאר אדיש אליו, לא בהקשבה לאלבום ולא בהופעות החיות. בימים אלו חוזר לכבוש את הבמות ברחבי הארץ לבד עם הגיטרה האקוסטית.

210-215. הקולקטיב !!!

210. עידן רבינוביץ' – Other Lives - Dust Bowl III

הגעתי לזה באיחור מטורף, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא. שיר קסום של להקה נפלאה, שעושה לחלוחית בעין ושיעול מאובק בגרון.

211. נדב לוזיה –SBTRKT - Voices in my head (Feat A$AP Ferg)

רצועת הסגירה של האלבום החדש של המפיק והמסכה שיצא החודש. שילוב מהפנט בין תיפוף אורגני לאווירה האלקטרונית שכל כך מאפיינת את המוסיקה של האיש המוכשר הזה. על הקולות אחראי A$AP Ferg, אחד מהראפרים המיוחדים בקולקטיב ההיפ-הופ  A$AP MOB

212. עמנואל סלונים – The Black Keys - Dead and Gone

אני שומע Dead And Gone מאת הבלק קיז. מהאלבום El Camino משנת 2011. למרות שהוא לא הסינגל החזק של האלבום הוא לדעתי אחד השירים היותר טובים בו..

213. יוסי מזרחי –Garden City Movement – Terracotta

שילוב מושלם בין סאונדים אורגניים לאלקטרונים. להקה שנחשפתי אליה בתקופה האחרונה שמצליחה להיות מאוד עדכנית ורלוונטית לזמן הזה ובאותה נשימה נותנת קריצה לכיוונים חדשים. בקיצור, כיף אמיתי.

214. רועי (רויקה) ריק –Alzo Fronte - Looks Like Rain

בימים אלה מחפש שירים עם גשם וריוורב. מצאתי את זה.

215. רועי (חמודי) רבינוביץ' - Blackalicious - Aural Pleasure
 חזרתי לאחרונה לאלבום nia של בלאקאלישיוס והוא פשוט דלישיוס. השיר Aural pleasure מזכיר לי ימים של תמימות ואפצ׳י של בוקר.

Acollective - Breakapart

הקולקטיב נמצאים בעיצומו של סיבוב הופעות ואם לשפוט על פי ההופעה שלהם באינדינגב, שהיתה לטעמי אחת משלוש ההופעות הכי טובות בפסטיבל, מומלץ בחום להגיע :

לפייסבוק של הקולקטיב