סקירת הופעה - קותימן אורקסטרה 23.6.16 במועדון התיאטרון

גם ערב יפואי חם ומהביל, לא מנע תור ארוך בכניסה למועדון התיאטרון בו קותימן השיק את אלבומו האחרון 6AM בפני קהל רב ואנרגטי. קרן אלדר (ברוכה הבאה!) השתתפה בחוויה והיא משתפת את קוראי הבלוג במה שכבר היה צפוי, קותימן לא רק עורך וידיאו ומוזיקאי גאון הוא גם מאסטר בהפקת מופע שופע רגש ואנרגיה

כתבה: קרן אלדר, צילומי וידיאו: דני אידלזון

החבר שהתלווה אלי להופעה הכין אותי מראש לא לצפות לשמוע להיטים שהתרגלנו לשמוע מערוץ היוטיוב של קותי, אלא דווקא למופע אורקסטרלי חדש לחלוטין.

כבר בכניסה למועדון התיאטרון השתרך תור ארוך שנמשך עד לשדרות ירושלים. קהל רב הגיע לראות את קותימאן בערב ההשקה לאלבומו החדש אך המתנו בסבלנות וצמצמנו דרכנו חיש לעבר הכניסה לעבר מועדון שוקק חיים והומה שרק הוסיף להתמלא עד תחילת ההופעה.

באיחור קל בלבד של כ - 15 דקות (מפתיע לטובה) התמלאה הבמה נגנים, שהחלו להרקיד בגרוב עדין וצפוף את הקהל השמח שמילא את המועדון.  על הבמה הנגנים: אלרן דקל על הגיטרה הקטנה, אדם שפלן על גיטרה נוספת, שחם אוחנה על הבס, אמיר ברסלר על התופים, עידן קופרברג על כלי הקשה, שלומי אלון ואייל תלמודי על סקסופונים, ספי רמירז (הוא ספי ציזלינג) על חצוצרה וקותימאן על הקלידים.

עם נגינת הקטע הראשון התגלו כל הנגנים החלו לזרום גם העיבודים המושקעים לקטעים שהמשיכו לרגש ולהפתיע לאורכה של כל ההופעה.

וכשכבר היה נדמה שאוזנינו מתחילות להתרגל למצב המקפיץ, מצטרף לו אייל תלמודי לסולו אנרגטי שמושך את תשומת לב כולם. ברסלר מצטרף לאילתור ונוצר דו שיח מעניין של תופים-סקסופון, שהשתלב בצורה מדוייקת ללב ההופעה.

והנה אנחנו כבר איפשהו במחצית,  הלהקה מתחילה לנגן קטע מתוך האלבום החדש [6am] לכבודו נתכנסנו בערב זה. ולתוך זה משתלב לפתע קולו של אדם שפלן - שעד כה נשמע רק באמצעות הצלילים שבקעו מבין אצבעותיו  ודרך הגיטרה -  ונדמה לי שהקול שלו הצליח להפתיע את כל מי שהתכונן למופע אינסטרומנטלי (לפחות עד עלייתה של קרולינה שהיה ידוע כי תגיע להתארח). התרומה של שפלן ללא ספק הוסיפה  עניין וצבע למופע.

אין ספק שהערב נבנה בקפידה. אחרי פתיחה עדינה, ועל אף שכבר נכנסנו לשלב מתקדם של הערב גם העייפים ביותר מבינינו נשארו ערים, שמחים ומרקדים.

קותימאן מודה לקהל שבא ומודיע על שם הקטע הבא - "סלוף". הנשפנים פוצחים בנגינה, שכנראה טובי המוזיקאים בלבד יוכלו לספור. עם כניסתם של יתר חברי ההרכב, האנרגיות של תחכום מוסיקלי  מתאזנות לגרוב נקי וכולם שוב מפזזים. וברקע, שם מאחור, עומדת קרולינה, תופסת לה עמדה דיסקרטית התופים לגיטרה וטמבורין בידה. הנוכחות כבר מורגשת. קותימאן יוצא בסולו אווירתי ופסיכדלי לטוויסט רגעי.

הנוכחות של קרולינה מתעצמת כאשר היא יוצאת למרכז הבמה ונגלית לעיני כולם. כמובן שבקטע הבא עלינו לטובה היא תשיר לנו. ואיזה שיר... Music is ruling our world. כמה היא צודקת, כמה הוא צודק, כמה צודקים כל הנוכחים על הבמה הזו כשהמנגינה שלהם מצליחה לשלוט ככה בקהל ולרגש אותו. ואיך בקטע אחר קרולינה מצליחה להדהים את כולם בסולו ווקלי ספק כלי נשיפה  מעלף.

לקראת סיום, הלהקה מנגנת דווקא שיר של קותי מהאלבום הראשון ולאחריו מגיע הדרן ארוך, כנראה בין השאר בעקבות התלהבות יתרה מצד הקהל . בלטו בנוכחותם התופים של אמיר ברסלר, עם סולו שהעיף את כל הנוכחים והביא לסיום ראוי למופע האנרגטי הזה, ששילב באופן מפליא עיבודים מורכבים עם יכולות אלתור מרשימות ויחד עם זאת הצליח להניע את סרבני הריקוד הגדולים ביותר.

מומלץ למקפצים וחובבי הגרוב למיניהם.

סקירת הופעת השקת האלבום של שר ניב - תמונע - 14.5.16

צריך אומץ לעלות על הבמה בתיאטרון תמונע מבלי להיות מגובה בלהקה מאחוריך, שמורכבת מחטיבת קצב של גיטרה, בס, תופים וכו. אבל זה לא ממש מזיז לשר ניב, זמרת צעירה ומבטיחה שעלתה לבמה עם שני יובלים, אחד על צ'לו ואחד על חשמלית ואירחה את יהוא ירון, אחד מהיוצרים הכי עסוקים בסביבה

האומץ של שר ניב לא בא רק לידי ביטוי ביכולת שלה לעשות הופעה אקוסטית מול תיאטרון תמונע מלא עד אפס מקום אלא בעיקר ביכולת שלה ליצור מוזיקה לא שגרתית. לא מתחנפת ולא לעוסה.

למרות ששר נראית קטנה ושברירית כשהיא שרה נפתחים מבערים של זמרת ברים עוצמתית. הקול שלה הוא הנשק האמיתי.

סגנון השירה שמזכיר במעט את סגנונו של ערן צור וכן של אורח הכבוד בהופעה, יהוא ירון הנפלא.

יכול להיות שלפרוייקט הבא שלה שווה יהיה לה לנסות דווקא להתחבר לצד החשמלי שבה ולהתפוצץ על העולם עם סגנון השירה העוצמתי שלה, הכריזמה שלה והחן הזה שאי אפשר לקחת ממנה.

ההופעה הקרובה של שר ניב תתקיים בפסטיבל יערות מנשה בבימת העץ - יום שישי. שווה ביותר! ותבואו עם ראש פתוח ונפש חפצה.

עם יהוא ירון, צילום: זאביק פשלי

שר ניב: לא פשוט לכתוב שיר פשוט, צילום: זאביק פשלי

סקירת הופעה - מיטל מיכאלי - תמונע - 3.5.16

רוב ההופעות מתחילות בקצב מסוים ומתפתחות לאט לאט שהלהקה מתחממת. ההופעה של מיטל מיכאלי לעומת זאת היא רכבת הרים ריגשית שלא הייתי מוכן אליה. סקירה קצרצרה מהופעת השקת הסינגל של מיטל מיכאלי שנערכה בתמונע ביום 3.5.16. על הצילומים היפים אחראי רועי טוכבנד

מיטל מיכאלי ודאי מוכרת לחלקכם מהריאליטי דה וויס שבו עשתה קמפיין יפה ולאחרים מוכרת מהיותה שחקנית בתוכניות ילדים בערוץ ניקולודיון. 

עצם היותה שחקנית מאפשר לה להרגיש מאד נח על במה ולהביא את כל היכולות שלה לידי ביטוי.

ההופעה של מיטל התחילה דיי בשקט, לקח לי שיר שניים להתחמם ולאחר מכן נקלעתי כמו יתר הקהל לסערה.

רגעי השיא היו ללא ספק ההזמנה של איציק פצצתי לעלות לבמה ולבצע ביצוע מטורף ללהיט של בריטני ספירס טוקסיק. שמעתי ש"איציק" מוכשר אבל אף פעם לא יצא לי לראות אותו מופיע.

הנה דוגמא לשיתוף הפעולה עם איציק פצצתי שצילם דניאל גן אור לשיר "אני מכורה לסוכר";

לאחר התקף המניה הקצר עם איציק, מיטל התיישבה על הכורסה שהכינה מבעוד מועד והקדישה שיר מרגש עד דמעות לאימה שנפטרה.

זה היה רגע מאד מאד מרגש וניתן היה להבחין בקהל בלא מעט דמעות. ההופעה הזו היתה לי כמו רכבת הרים, רגע אחד אתה מתרגש רגע אחר שמח, רגע לאחר מכן עצוב ובסוף - אופוריה.

בקיצור להופעה הבאה שלה תלכו בלי היסוס!

הנה קצת צילומים של רועי טוכבנד:

החוג של תומר ישעיהו - הופעה בבסקולה 27.1.2016

הלכנו לראות את ההופעה של תומר ישעיהו בבסקולה תל אביב וככה זה הרגיש. המחשבות שלי והצילומים של טל ברוכיאל

צילום: זאביק פשלי

ההופעה של תומר ישעיהו היא מעין מסע בזמן לעבר העתידי. המוזיקה, הבגדים, הגישה, וכלי הנגינה נראים כמו בסט של סרט על המועדונים של רמלה בשנות ה-70. המוזיקה גם יכולה להתאים לפעם אבל היא לגמרי חדשה.

הטקסטים של תומר הם הדבר הבא, טקסטים מעניינים על יחסים ועל החיים אבל לא מתחנפים ולא מתקתקים אלא מבלבלים, עמוקים ולעיתים נועצי שיניים.

לא סתם עמיר לב כתב עליו:

שמעתי אותו מנגן ועפתי, לא זוכר אף אחד שהשפיע עלי ככה, פשוט שכחתי את הרוב לכמה דקות. יש גיטרסטים טובים ומרשימים אבל כמות ...
Posted by ‎Amir Lev / עמיר לב‎ on Monday, January 25, 2016

ואם עמיר לב כותב עליך ככה אז מה צריך יותר מזה?

את תומר ראיתי מנגן כמה פעמים בהופעות כשהתארח עם הבוזוקי. הפעם זה היה רק גיטרה, בס, תופים וקלידים של חברי להקת TREE אדירים. ותומר מנגן על הגיטרה החשמלית כאילו היתה בוזוקי וזה מרענן מאד ומכניס עניין מיוחד בשירים. 

גיטריסטים אוהבים לדבר על "feel" ועל הגישה שבה האצבעות נוגעות בגיטרה בצורה כל כך משכנעת כמו דיוויד גילמור או גארי מור אבל מסתבר שיש גם feel אדיר בנגינת בוזוקי על גבי גיטרה חשמלית ותומר מוכיח את זה ביג טיים!

יחד עם לא מעט אומנים שחזרו למוזיקה השורשית בעברית כמו גבע אלון, תמר אייזנמן וכדומה גם תומר זונח קצת את האנגלית והופיע אך ורק בעברית וזה נשמע פשוט ויפה.

תומר ממשיך את ה"חוג" של ימי רביעי בבסקולה ברח' הרכבת 72. מומלץ ביותר ללכת ולהקשיב לו.

רוצה להגיד גם מילה טובה על הבסקולה שהוא מקום מקסים, ונראה כמו ערבוב של זאפה עם בית היוצר עם סאונד של תמונע. מקום שאני מאמין שנראה בו עוד הופעות רבות.

הנה קצת תמונות של טל ברוכיאל  מההופעה (ואם אתם רוצים תמונות כאלה בעצמכם דברו איתו)

צילום: טל ברוכיאל

צילום: טל ברוכיאל

צילום: טל ברוכיאל

צילום: טל ברוכיאל

צילום: טל ברוכיאל

סקירת הופעת השקת האלבום של מיה יוהנה - מועדון האזור - 22.8.2015

שעתיים לפני תחילת ההופעה של מיה יוהנה ב"האזור" היא כבר הוכתרה כהשקה מוצלחת במיוחד, למה? כי סוכנות הניהול שלה, היא בעצמה ומועדון האזור דיווחו על Sold out. כל שנותר הוא רק להגיע למקום ולנסות לפלס את הדרך כמה שיותר קרוב לבמה ולהחשף עוד קצת לקרינה הזו שנפלטת ממיה וששמורה רק לאנשים כמוהה

מיה מוכרת בביצת האינדי כבר כמה שנים וקיבלה קצת יותר חשיפה בתוכנית The voice. היא זמרת נפלאה, ששרה בעברית ובאנגלית בקול פעמונים צלול.

בספטמבר 2014 כתבתי את פוסט "הזמרות הכי טובות" ומיה היתה אחת מהן. רצה הגורל ושבוע אחרי זה נפגשנו לראשונה פנים מול פנים בהופעה של חבר בצוזאמן. מאז ובמשך השנה שתבוא, נפגשנו למעלה מ-10 פעמים בהופעות שונות ברחבי הארץ. למה אני מציין את זה?

משום שמיה היא זן נדיר בקרב אמנים. היא נטולת אגו ונוהגת לפקוד כמה שיותר הופעות של חברים. (דבר שהוא נדיר יחסית) מפרגנת בכל הזדמנות, מתארחת ומארחת ונותנת מעצמה לכולם.

זו אחת הסיבות לכך ש"מה יש לומר? כל הכרטיסים נמכרו מראש" כולם מחזירים למיה אהבה בענק ומכל הלב.

בספירה גסה הצלחתי לזהות למעלה מ-40 אמנים, יוצרים, מפיקים, בלוגרים, צלמים ואוהדים שבאו לראות את מיה משיקה את אלבום הבכורה שלה. לא זכור לי מתי ראיתי כל כך הרבה מוזיקאים בהופעה של מישהו ואני מבקר בלא מעט הופעות. 

את ההופעה פתחה נועה ברירו NOABE הנפלאה בפני עצמה וחברה טובה של מיה. ובהמשך מיה עלתה בשמלה לבנה ועם כל הכריזמה שלה והשתיקה גם את השורות האחוריות במועדון האזור. מיה ממגנטת ועם נוכחות בימתית חזקה ואי אפשר לקחת את זה ממנה. זה הערב שלה.

השירים של מיה למי שטרם שמע הם שירי סופט-פולק-רוק שמיימיים בהפקה של סאן טיילור (ארנון נאור שגם ניגן בגיטרה אקוסטית בהופעה) שירים שמצליחים לגרום לך לעצום עיניים ולהתמסר. אני באופן אישי מקשיב למוזיקה בדרך כלל בנסיעות אז אני משתדל לא לעצום עיניים, אבל אני יכול לראות בדמיון את מיה עומדת יחפה באולפן בקיבוץ העוגן ושרה את השירים בקולה הנעים.

בעמדת האורח התארח תומר ישעיהו (Isaiah) מפיק ומוזיקאי עילוי בפני עצמו שגם עבר כברת דרך מכוכב נולד ועד ימיינו כמפיק מבוקש מאד. תומר ניגן על בוזוקי והוסיף את הסאונד המיוחד שלו לערב של מיה.

בסוף ההופעה וכפי שנהוג בארועים כאלה מיה הקריאה רשימת תודות ארוכה ביצעה את הסינגל הראשון מהאלבום When the sky ונפרדה מהקהל. ומיה כמו מיה, מיהרה ישר לעמדת החיבוקים מבלי להיכנס לחדר האמנים להתרעננות (כפי שרבים אחרים עושים לאחר הירידה מהבמה).

יש לציין כי לאור ההצלחה במכירת הכרטיסים בקרוב יפורסם מועד חדש להופעה של מיה. הישארו מעודכנים בדף הפייסבוק שלה:

https://www.facebook.com/MayaJohannaMusic

מומלץ ביותר :)



תודה על הסיוע בהכנת הסקירה למעיין בר יואל מ-MBY ויובל ביטון מהבלוג: http://beat-on-musicblog.blogspot.co.il/

סקירת הופעת השקת אלבום הבכורה של רוסו ווינברג - בארבי תל אביב 11/8/2015

בפרסומת של טבע נאות הסלוגן הוא "את הכי יפה שנוח לך". עדי וינברג יפייפיה בכל מצב אבל היא יפה במיוחד כשהיא עולה לבמה יחפה כמהלכת בסלון ביתה. היא הרגישה לגמרי בבית. זאת היתה ההרגשה הכללית הראשונית בהופעת השקת האלבום של הצמד ארז רוסו ועדי וינברג. זה התחיל נפלא, התגבר לשיא שגבע אלון הצטרף והתפוצץ בשיר סיום ההופעות שלהם שכבר הפך למסורת קבועה. הייתי בהופעה של רוסו ווינברג בבארבי והנה הדיווח

אחרי רוסו ווינברג אני עוקב כבר יותר משנתיים, פגשתי אותם לראשונה כשהם חיממו את רוקפור בזאפה הרצליה. מאז לא נפרדו דרכנו. החיבור הטבעי התאפשר בזכותה של עדי שנתנה לי להרגיש בנוח כבר בשיחה הראשונה שלנו שנערכה עבור הקונספט הקדום של הבלוג (חילוץ השיר הראשון שעולה לאמן בראש) מה שהתחיל כשיחה כללית גלש לשיחת נפש על יסוד הבאסה הכללית שהרגשתי באותו היום. עדי עודדה אותי ושכנעה אותי להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב חיובי. הבטחתי לעדי שבהדמנות הראשונה שהם יופיעו בתל אביב אני אהיה שם. ואכן כך היה.

מאז הייתי ביותר מ-11 הופעות שלהם והדבקתי גם את אורנית ועוד כמה חברים בהתאהבות הזו.

כל התקופה הארוכה שחלפה לה חיכיתי בקוצר רוח לאלבום שיצא שכן אני מכיר כל תו וכל מילה ברפרטואר שלהם ונורא רציתי שכל העולם יכיר וידע כמה כישרון והצדקה יש בחיבור הזה ביניהם, כך שלמעשה הכל התנקז לערב ההשקה המקסים שנערך בבארבי.

רוסו ווינברג התחילו בשיר Safe שלא מופיע באלבום וחיממו מנועים לקראת יתר השירים המעולים שלהם. באקט לא כל כך אופייני לצמד הזה הם לא הירבו במילים בהתחלה, כנראה מההתרגשות, אך לאט לאט הם נפתחו, הרגישו עוד יותר נוח וסיפרו קצת על מה שעבר ועובר עליהם. 

אחד מרגעי השיא ללא ספק הוא עליתו של גבע אלון לבמה, אישיות ממגנטת בפני עצמה, ככה שהעיניים תיזזו בין גבע לרוסו וכמובן לוינברג שבדרך כלל שואבת את רוב תשומת הלב בכריזמה והנוכחות שלה. תחילה בביצוע מקסים ל Stay שיר הנושא של האלבום שנכתב יחד עם גלעד כהנא. בהמשך הם ביצעו את- days of hunger של גבע שבו וינברג הפתיעה בנגינה על מפוחית.

לאחר מכן, בשיר "אבא" של גבע אלון שבו התרגשתי כל כך מהביצוע שברובו פשוט עצמתי עיניים ונתתי לצלילים להעיף אותי. (או אולי בשביל לא לתת לאיזה לכלוכית לטפטף לי על הלחי). זה היה פשוט מושלם. החיבור עם גבע אלון כ"כ טבעי, אמיתי ונכון גם באנגלית וכמובן גם בעברית. אני מקווה שיבוא יום והצמד יוציא אלבום בעברית כי הם שרים כל כך יפה גם בעברית (חפשו עדויות לכך בפייסבוק שלהם).

לקראת סיום ההופעה רוסו ווינברג הקריאו רשימת תודות ארוכה לכל מי שסייע, תמך, חיזק ואפשר את האירוע הזה. הם התעקשו לעשות זאת למרות המלצות שלא וזאת משום שהם רצו להחזיר אהבה וכבוד לכל מי שהיה שם עבורם לאורך כל המסע. החיבור לקהל הוא חלק בלתי נפרד מהשואו שלהם והם גם מיהרו לרדת לקהל לאחר ההופעה, לחבק, ללחוץ יד ולהיות עם הקהל. זה לא דבר כ"כ מובן מאליו בבארבי.

בשורה התחתונה ההופעה היתה נהדרת, האוירה היתה מעולה ומרובה באמנים שבאו לפרגן כמו אמיר דדון, כל חברי הג'ירפות, דידי ארז, מרק לזר, דפנה ארמוני ועוד לא מעט יוצרים ומוזיקאים. בנוסף לכל זה גם קיבלנו הבטחה לאלבום שני וגם קצת טעימות ממנו.

תודה לכם ארז ועדי על היכולת לגעת ולרגש!

נ.ב. ראוי גם לציין שעבודת ההכנה והיח"צ שנעשתה לקראת ההופעה וגם במהלך פרויקט המימון בהדסטארט היא מהמשובחות, המקצועיות והטובות שנתקלתי בהן ועל כך גם כן מגיע שאפו ענק לצמד הזה.

סקירת הופעת השקה של יאיר רובין 10-7-2015 "בית היוצר"

על יאיר רובין כתבתי לא מעט פה והסיבה לכך היא שאני מאד אוהב אותו ואת המוזיקה שלו.

ביום שישי בצהריים 10-7-2015 יאיר השיק את אלבום הבכורה שלו "נצחונות קטנים" בבית היוצר בנמל תל אביב. המקום היה מלא באנשים טובים שבאו לשמוע ולפרגן ובחמי רודנר אחד שהתארח והביא את הסגנון המיוחד שלו לשירים של יאיר.

מאחר ואני לא רצה למחזר את עצמי אני פשוט אשאיר לכם פה קצת חוויות מצולמות מההופעה (בסוף הפוסט תוכלו גם להאזין ולרכוש את האלבום):

להאזנה ורכישה של "נצחונות קטנים"

תודה רבה יאיר על המילים החמות ריגשת אותי מאד!!
זאביק

סקירת הופעה של Shanyz תמונע 16/6/2015

שניז - צילום: זאביק פשלי

את Shanyz, (שני זפרני פוקסמן) הכרתי בחיפושיי אחר "הזמרות הכי טובות בישראל שמאזיני גלגל"צ לא מכירים". התואר הזה בהחלט מוצדק מאחר ומדובר בזמרת עם קול פעמונים יוצא דופן.

המוזיקה של שני היא סוג של אלקטרו פולק, סינגר סונגרייטר שיכולה היתה להצליח גם רק עם גיטרה ושירה. אבל שני בחרה לקחת את המוזיקה שלה ולדפוק על דלתו של מפיק העל שמוליק נויפלד הידוע בחיבתו העזה לחשמל ואלקטרוניקה.

שמוליק לקח את המוזיקה של שני ונתן לה יחד עם שני ויתר הנגנים שלה פרשנות מעט שונה מהפולק הרגיל. הוא חיבר אותה למחשבים ומכונות תופים ויצר את המוצר הסופי שהוא משהו שונה ממה שמוכר לנו היום הן מבחינת מוסיקה אלקטרונית והן מבחינת פולק.

אם אנסה לתאר במילים את המוסיקה של שני אז זה סוג של מאיה איזקוביץ מעורבב עם פוטוטקסיס ורוק אמריקאי קלאסי. אפשר לומר במידה רבה שזה ז'אנר שקצת חסר בארץ וטוב ששני מרימה את הכפפה הזו. בנוסף לכך, הכישרון שלה יחד עם השילוב של מפיק ברמה של נויפלד מבטיח שהיא תגיע בקרוב לרדיו.

בהופעה שלה בתמונע שני חשה מאד נוח על הבמה ומשתפת את הקהל בתחושות שלה ובאופן כללי יודעת היטב את העבודה הן מבחינת התקשורת עם הקהל והן מבחינת הביצועים.

FULL TRUNK פותחים את הקיץ במופע השקה לוהט!

לאחר גיוס מימון מוצלח בהאדסטארט פול טראנק החזירו אהבה לקהל במסיבת רוקנרול בבארבי. אהבה היא מילה עדינה למה שקרה שם. 4/5/2015 מופע ההשקה לאלבום השני של פול טראנק, הייתי שם לספר איך זה הרגיש

לפני שנה פול טראנק השיקו את האלבום הראשון והמצויין שלהם באותו מעמד. בארבי מפוצץ בתל אביב. השנה, להפקה המוזיקלית של גל ניסמן הצטרף אריאל קשת (שהוא גם היה הבוגר האחראי על חבורת המופרעים עד שדירדרו אותו) ויחד הם הביאו את עצמם לשיא חדש, גם מבחינת הביצועים. גם מבחינת הבשלות וגם מבחינת ההשפעה על הקהל.

ההשפעה של אריאל קשת ניכרת בהפקה, בשימוש במחשב ואיפה שצריך אבל לא בהכרח יהיה נכון לומר שצריך לאלף את המפלצת הזאת כי כשהיא משתוללת היא הכי אמיתית ויורקת אש.

ההופעה התחילה בשיר I KNOW THE WAY וכמו במבצע סבתא: "אתה מתחיל הכי חזק שלך ולאט לאט אתה מגביר את הקצב" ככה גם החבר'ה האלה. מתחילים חזק ומגבירים את העוצמה והריגוש.

פול טראנק פה בבלוג

עם גל דה פז, צילום: זאביק פשלי

בהופעה הקודמת בבארבי פול טראנק אירחו את איתי פרל, דיאנה גולבי, ארז אלגרבלי ולוסיל. הפעם לא היה צורך בשחקן חיזוק בסדר גודל של איתי פרל אלא דווקא בשיתוף של החברים שהולכים איתם תקופה ארוכה כמו אופיר ונטורה, יוחאי פורטל, עידן שניאור, גל דה פז המדהימה בפני עצמה וכן גם לוסיל ודיאנה גולבי. כולם היו מצויינים וסיפקו את הסחורה.

לפני כמה חודשים כתבתי על פול טראנק פה בבלוג את הדברים הבאים:

"הלהקה הזו היא לא רק להקה מדהימה שכוללת מוזיקאים מוכשרים, היא תופעה. תופעה והווי חברתי. אם תשאלו אנשים שמקשיבים רק לגלגל"צ מי אלה פול טראנק סביר להניח שהם לא ידעו לענות לכם. עובדה זו לא פוגעת ביכולת שלהם לפוצץ את הבארבי ואת מועדון האיזור וכמעט כל מועדון או פאב שבו הם מופיעים. הם הדבר הכי קרוב ללהקת היהודים שצמחה רק דרך ההופעות והפכה ללהקה מאד מוכרת ומשמעותית עם קהל צמוד ומכור. פול טראנק אומנם כן מושמעים לא מעט ב88FM וביתר תחנות הרדיו ה"נורמליות" אבל עיקר החשיפה מתבצעת בהופעות כשכל הופעה היא חגיגה פסיכית של רוק-בלוז עם אנרגיות בלתי נגמרות. פול טראנק השיקו בפברואר 2014 את האלבום הראשון ועכשיו הם לקראת סיום העבודה על האלבום השני. השימוש המושכל שלהם ברשתות החברתיות, ביחס חם למעריצים ובשיתוף של השפה והדחקות הפנימיות שלהם עם כולם רק מחזקים את המותג שנקרא פול טראנק"

אני מאמין ויודע שהארץ שלנו קטנה על החבר'ה האלה והם צריכים לפרוץ לחו"ל ולהביא איתם את המטען לבמות הגדולות באמת. מצד שני אני חושב שיהיה להם קשה להתחבק עם 8000 מעריצים אחרי ההופעה כמו שהם עושים פה בארץ.

אמרתי את זה בעבר ואני אחזור על זה שוב: אני מאמין שפול טראנק הם הדבר הכי קרוב לחבורה של אריק איינשטיין-שלום חנוך של ימיינו. הם עושים מוזיקה מעולה, אבל לפני הכל הם חברים, אחים בדם. החברות הזו באה לידי ביטוי גם על הבמה וגם מאחורי הקלעים וזה לא משהו שאפשר להפריד מהסאונד המיוחד שלהם. 

ותודה רבה חברים על הפרגון בעטיפת האלבום! זה לא מובן מאליו!

סקירת הופעה - איתי מזילו בתמונע 21/10/2014

את השם של איתי מזילו אני שומע ורואה כבר תקופה ארוכה בחיפושיי אחר אמנים מקומיים טובים. פה קליפ, שם הופעה עם עוד חבר ועוד פה ושם איזכורים של השם. 

לאחרונה נתקלתי בשם שלו גם במסגרת גיוס ההמונים שהוא הריץ במטרה להקליט ולקדם את אלבום הבכורה שלו. לאחר הגיוס המוצלח התמונה שלו מודה לקהל המתגייסים די כבשה אותי.

לאחר מכן כבר פגשתי את איתי כנגן של יאיר רובין בהופעות שלו ולבסוף הגעתי להופעת ההשקה בבארבי שהיתה מעולה.

דווקא ההופעה האחרונה בתמונע (מקום מעולה להשקות בפני עצמו) היתה מיוחדת יותר גם כי היתה יותר אישית וצנועה וגם כי איתי נערך להופעה יחד עם זמרות ליווי וחיזוק בדמותה של מיה יוהנה מנחם המופלאה.

אני חייב לציין שלאורך כל האלבום של איתי וגם לאורכה של ההופעה לא ניתן להתעלם מההשפעות המוזיקאליות שלו. בשלבים מסויימים איתי והלהקה נשמעים כמו פינק פלוייד של ממש. בקטעים אחרים ניתן לשמוע ממש הומאז' דווקא ללהקת תמוז וברגעים אחרים איתי והלהקה נשמעים כמו ג'ף באקלי. כל הערבוב הזה הוא ערבוב חיובי כי הוא מרכיב את ה- DNA של איתי בתור מוזיקאי ששואף גבוה.

כמה גבוה? עד הירח! מוטיב חוזר באלבום הבכורה של איתי הוא ההתעסקות בירח ובגרמי השמיים. 

חלק מהמעברים בין השירים הם קטעי רדיו ותקשורת ישנים מזכירים לך שהאלבום הוא אלבום קונספט ויש לו מסר להעביר שמלכד הכל לכדי יצירה אחת (פינק פלויד כבר אמרתי).

האלבום באמת נפלא וניכר כי הושקעה בו הרבה אהבה וחדוות יצירה, אפשר גם לומר שיש בו התפוצצות של שנים של איתי בתור מוזיקאי. כמו כן ההפקה המעולה של קובי פרחי באה לידי ביטוי בכל צליל באלבום והחברות בין יוצריו מורגשת בכל תו.

על הבמה איתי הוא חיה קטנה וזריזה מלאת כריזמה ואופי! עולה לשיר 2 שירים לבד עם האקוסטית כמו אומר חכו חכו למה שמחכה לכם בהמשך! במהלך ההופעה איתי נותן את כל כולו ומשאיר את הקהל עם טעם של עוד. זמרות הליווי חיזקו משמעותית את המותג ונתנו להכל אופי חם שמזכיר כאמור נגנים ולהקות שאוהבים חיזוק נשי מאחור שרוקדות ושרות בתיאום מדליק.

מיה יוהנה הוזמנה לבמה ועשתה את מה שהיא יודעת כל כך טוב וזה לשיר מדהים ללא כל מאמץ מצידה.

בסה"כ מדובר ביוצר אדיר, בפייסבוק קראתי לו ג'ף באקלי הישראלי והתכוונתי לכל מילה כי הוא פשוט מנגן ושר ונותן את הקול והכל בדיוק כמו שג'ף עליו השלום עשה. ואי אפשר להתעלם גם מהסגנון המוזיקאלי ויכולת השירה המעולה של איתי שמזכירה את ג'ף.

בשורה התחתונה, איתי מזילו אמן אדיר תלכו להופעה הקרובה כי הוא מצויין!

הנה טעימה:



לבנדקאמפ של איתי:

הזמרות הכי טובות בארץ שמאזיני גלגל"צ לא מכירים (חלק ב')

אז אחרי הפוסט הראשון שמציג את הזמרות הטובות בארץ הנה קבוצה נוספת של זמרות מעולות שלמרבה הצער לא משמיעים בגלגל"צ. מכירים זמרות נוספות? רשמו אותן בתגובות

נועה למברסקי - נועה למברסקי אמנם לא נמצאת כבר שנים בישראל אבל היא משלנו! כמו שלעידן רייכל יש את כברה קסאי, ככה ליונתן דגן (J.VIEWZ) יש את נועה למברסקי, כמעט תמיד לצידו בפרוייקטים שלו. פצצת כשרון עם שירה אדירה ונוכחות בימתית כובשת. בשנה האחרונה נועה השתתפה בפרוייקט חדש שלה ושל הבסיסט והמפיק ניר גרף שנקרא Noa and the wolf  שהוא פרוייקט פאנקי שבסיסו בניו יורק.



שרית ברקן - שרית היא מהיוצרות שהתחילו את דרכן במוזיקה הקלאסית עם השכלה קלאסית אקדמית אבל אט אט עברה לצד האינדי רוקיסטי שלה שבו היא משלבת את הכל יחד. השנה היא הוציאה את אי.פי הבכורה שלה בהפקתו של אורי ויניקור שעבד עם אסף אבידן, עמית ארז, שלומי שבן ועוד רבים וטובים. יש לציין שאחד מהסינגלים הראשונים שלה כן נכנסו לגלגל"צ אבל לפליליסט לילה, לנו זה לא מספיק!



Shim - (שימרית עובדיה) - שים היא מהאמנים שמגיל 12 ידעו בדיוק מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים ולכן כשהגיע הזמן שלה היא ארזה את עצמה ונסעה ללמוד מוזיקה ב- LIPA, בית הספר למוזיקה שבו התחנך פול מקרטני. לאחר הפקת אי.פי שזכה ללא מעט השמעות באירופה היא חזרה לישראל והוציאה אלבום נוסף. לשים קול רך ונעים אך גם עוצמתי. קול שמספר סיפור בכל שיר ושיר.



מאיה יוהנה - מאיה יוהנה פרצה לתודעה בדה וויס וכמו הרבה אמני אינדי אחרים שבאו והלכו משם, המשיכה בדרך עצמאית משלה מבלי להתגלח על 15 דקות התהילה. השנה מאיה נכנסה לאולפן בקיבוץ העוגן עם סאן טיילור (ארנון נאור) והקליטה אלבום בכורה בסיוע של מימון ההמונים שגייסה בהצלחה באתר האדסטארט. ראו בעצמכם את הקליפ ותראו שלמאיה יש קול מעולה והיא מרגשת ברמה בינ"ל.



לירי רפאלי - הסולנית של הקרקס של דולי היא המטאליסטית שבחבורה. שלירי פותחת מבערים הכל מתפוצץ החוצה. לירי חיה ונושמת את ההוויה המטאליסטית-רוקיסטית הן בשירה והן מבחינת ההופעה החיצונית שלה שהפכה לליין אופנתי משלה. את הקרקס של דולי סביר להניח שלא נשמע בגלגל"צ מאחר ומדובר במוזיקה בועטת מידי לתחנה המינסטרימית. (להשמיע את היהודים לקח להם 10 שנים).



הדרה לוין ארדי - הדרה היא אחת הזמרות והיוצרות הכי פורות ויצירתיות בארץ. הדרה מחלוצות הסצינה האינדיאנית ופעילה בה יותר מ-15 שנה. לפני כן  היא עסקה בעיתונאות, קולנוע, תסריטאות וכמעט בכל תחום שקשור לכתיבה ויצירה ותמיד בפן תרבותי כזה או אחר. הדרה הוציאה עשרות אלבומים, אי.פי'ז וסינגלים וכשהיא שרה היא נשמעת פשוט מעולה. לא פעם היא הושוותה לג'וני מיטשל או ג'ניס ג'ופלין והאלבומים שלה מחובקים ע"י המבקרים. אז תנו לי סיבה אחת למה שלא נשמע את השירים שלה ברדיו הפופולרי?!



נטע אליאס - TESHA - היא נערת אלקטרו מסתורית שלצערי אני לא יודע יותר מידי עליה. נטע משלבת אלקטרו אלטרנטיבי הארדקור.  היא הוציאה את האי.פי שלה במרץ 2014 והוא מצויין אבל דורש מוזה מיוחדת להאזנה. נטע מופיעה מדי פעם וצוברת קהל מעריצים אדוק. שמעו אותה.




רותם אור - אם נישאר באלקטרו אי אפשר שלא להזכיר את רותם אור, אמנית מאד מוערכת בסצינה המקומית שכבר צברה קהל מעריצים רחב. רותם הופיעה כמעט בכל הארץ בשנתיים האחרונות עם הפרוייקטים האלקטרונים שלה ובימים אלה היא משיקה פרוייקט חדש שנקרא TOTEMO. מעבר לעובדה שמדובר ביוצרת ומפיקה ומוזיקאית מצויינת היא ניחנה גם ביכולות שירה מעולות ובנוסף לכל זה היא גם נראית מעולה.



סול - סול צבי היא הרבה יותר מזמרת מצויינת, היא אשת עסקים ממולחת, גאונת מחשבים שעשתה אקזיט של מליונים ומשוררת. אני תמיד אומר שסול נמצאת 3-4 שלבים לפני כולם ומתכננת את הפרוייקט הבא שלה. הפרויקט האחרון שלה הוא הבת שלה שנולדה בחודש אוגוסט. (מזל טוב סולי). מעבר לכל הקומפלימנטים מדובר גם ביוצרת וזמרת מצויינת שקיבלה חיבוק גדול דווקא בערוצי קול ישראל כמו רשת ג' ו- 88FM. לסול מוזיקה ישראלית בשלה ובוגרת המשלבת רוק קלאסי עם פולק ישראלי מעודן. את אלבום הבכורה שלה הפיקה יחד עם איתי פרל.



שני מאיו - להבדיל מרוב הזמרות שציינתי בפוסט הזה ובקודם, לשני מאיו יש את רוב הסיכויים להגיע לפלייליסטים של גלגל"צ וערוץ 24. שני מביאה איתה מוזיקת פופ רוק ישראלי מיינסטרימי רך. שני הוציאה השנה במרץ את אלבום הבכורה שלה ועושה את הדרך הקשה לאהדת הקהל דרך עבודה קשה ולא דרך מקפצות הריאליטי. מבחינת סגנון המוזיקה לשני וסול יש הרבה מן המשותף הן בסגנון השירה, בכתיבה ובעיבודים והיא נעזרת באנשי המקצוע מהשורה הראשונה כמו יזהר אשדות וצור בן זאב.




בפרק הבא של מדור "הזמרות הכי טובות" אספר על זמרות נוספות הפועלות בארץ מב"ש דרך הנגב המערבי לכיוון ירושלים ומצומת מורשה עד לארה"ב.

הזמרות הכי טובות בארץ שמאזיני גלגל"צ לא מכירים

כולם מכירים את הזמרות הטובות והמוכרות בארץ: ריטה, נינט, מירי מסיקה, קרן פלס שרית חדד, דנה ברגר, יהודית רביץ וכיוצ"ב. לפי הרשימה הזו נראה כי כמעט ואין עוד קולות נשיים בארץ, לפחות לא במדורת השבט המיינסטרימית של "דלדל"צ" היתרון העצום בכך שיש מיינסטרים הוא שתמיד תהיה גם מוזיקת שוליים והמבחינה הזו ישנן זמרות נפלאות שלא נופלות באיכותן על אלה שציינתי כאן למעלה. יתרה מכך, כמעט כל הזמרות כאן ברשימה יוצרות וכותבות את המוזיקה שלהן בעצמן. רק צריך לפתוח את האוזניים וקצת לחפש במקומות הנכונים

נועם סדן - Nomke - נועם סדן היא יוצרת צעירה, מבטיחה ומוכשרת שהוציאה כבר אלבום אחד לעולם. ועובדת כיום על פרוייקטים נוספים. אלבום שני שהוקלט בהפקתו של מתן בן צבי וכן פרוייקט יוקלילי של שירים שלה וגרסאות כיסוי שאיתם היא מופיעה ברחבי הארץ בתקופה האחרונה. לנועם קול פעמונים עדין, שברירי ויפה שמביע את הרגש שלה בצורה הכי כנה ואמיתית גם בעברית וגם באנגלית.

עדי וינברג - Russo & Weinberg - עדי וינברג היא החצי הנשי מהצמד רוסו ווינברג. רוסו הוא ארז רוסו מהג'ירפות. מעבר לעובדה שעדי זמרת יפייפיה עם חוש אופנתי מעולה (דבר שגם בא לידי ביטוי בפריצה שלהם בקמפיין של קסטרו), מדובר בזמרת עם קול מדהים שמצליחה לגנוב את רוב הפוקוס בהופעות. לעדי קול צרוד מעט אך צלול וממכר. בשילוב עם קולו הנמוך והמעולה לא פחות של ארז רוסו, הם פשוט צמד מנצח. לא מפתיע שפקדתי במהלך השנתיים האחרונות לא פחות מ-9 הופעות שלהם. רוסו ווינברג לקראת סיום ההקלטות של אלבום הבכורה שלהם שצפוי להיות מעולה.



שני זפרני פוקסמן  - Shanyz - שני בוגרת רימון והיא מוזיקאית בכל רמ"ח אבריה. מנגנת ושרה ולאלבום הבכורה שלה היא גייסה את המפיק המוערך שמוליק נויפלד שנתן לשיריה נגיעות אלקטרו-רוק מעולות. מעל כל אלה מתבלט ובא ליידי ביטוי קולה הצלול והנפלא של שני. כשתשמעו את שני שרה לא תהיה לכם ברירה אלא להקשיב משום שהקול שלה מהפנט.



כרמל אקמן - בוגרת כוכב נולד 6 שבה סיימה במקום השלישי. מאז היא לא היתה כ"כ בתודעה התקשורתית אך לא הפסיקה לעבוד ולהופיע יחד עם שלמה גרוניך, גליקריה והתארחה לא מעט בהופעות של להקות ומוזיקאים אחרים. כרמל היא אחת הכישרונות הבולטים בסצינה עם יכולת ווקאלית אדירה ונגינה בכינור. כרמל השיקה בימים אלה את אלבום הבכורה שלה בהפקה מוזיקאלית של יהוא ירון לאחר שגייסה בהצלחה חלק מהמימון דרך האדסטארט.



גיטלה - גיטלה נולדה בטעות בשנת 1988 שכן היא היתה אמורה להיוולד ב-1950. ילדת פרחים אמיתית הן בסגנון האופנתי ובמראה המיוחד שלה והן בסגנון המוזיקאלי שלה. גיטלה היא זמרת ויוצרת מעולה ונשמה גדולה מאד. שגיטלה פותחת את הפה כל מה שמסביב פשוט נבלע בתוך גלי הקול שלה. לשמוע אותה זה מסע בזמן. גיטלה עובדת על אלבום הבכורה שלו שגם היא מימנה חלק ממנו באמצעות גיוס ההמונים. ההופעות של גיטלה הן ארוע מיוחד שכן ההפקה המוזיקאלית שלה היא לא משהו ששמעתם בארץ הן מבחינת הנגינה והן מבחינת שימוש בכלים מיוחדים שמוסיפים עוד למסתוריות סביבה.



גל דה פז קשת - Goldie - גולדי היא הזמרת הכי אנרגתית ברשימה ואולי בארץ בכלל! בשביל להבין את האיכות הווקאלית שלה אפשר להשוות אותה לברברה סטרייסנד בצעירותה, בחורה לבנה עם קול שחור ועוצמתי. גולדי אוכלת, שותה, מלמדת וחיה מוזיקה 24/7 והיא נמצאת כמעט כל ערב על במה, אם בהופעה שלה או כחלק מלהקת lucille crew. גולדי נותנת את כל כולה בהופעות גם אם ההופעה לפני 10 אנשים או לפני מועדון בארבי מפוצץ. בימים אלה היא משחררת אלבום חדש.



נעמה הכהן - את נעמה אי אפשר להשוות עם שום דבר שאתם מכירים פשוט צריך להקשיב לה. לנעמה אין איכות קולית כמו של יתר הבנות ברשימה והיא לא תגרום למנטורים להסתובב אליה על סמך קולה בלבד, אבל לנעמה יש משהו אחר שכמעט לאף אחת אין ברמה שלה. לנעמה יש אומץ לב נדיר! לנעמה יש ביצים לקחת את החיים המורכבים שלה (אישה גאה מבית דתי) ולפרוט אותם למילים ומנגינות ולהטיח אותם לפרצוף של כל מי שמאזין לה. נעמה שרה על מעמקי הנפש שלה באומץ לב ראוי להערכה.



נועה ברירו - Noabe - נסיכת אינדי שהוציאה בשנה האחרונה את אלבום הבכורה שלה ומקבלת חיבוק גדול מ-88FM שמשמיעה את שיריה לא מעט בתחנה. נועה גם כן חיה ונושמת מוזיקה שנים רבות ואף עובדת בתחום כמורה לפיתוח קול. נועה גייסה לאלבום הבכורה שלה נגני על ובניצוחו של המפיק יוסי מזרחי הוציאה אלבום פשוט נפלא. גם נועה מופיעה לא מעט ועם קצת מעקב תוכלו לראות אותה בפעולה בעצמכם ולהתרשם מקולה המעולה, מהכתיבה שלה ומהכריזמה שלה.



סיון בר לב -סטיבי - בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול מירושלים. סטיבי היא אולי האמנית הכי מחוברת לקידמה שכן היא מפיקה את כל המוזיקה שלה על IPHONE בלבד. כך שבהופעות היא מנגנת על הטלפון (על מצב טיסה למי שמוטרד משיחות והודעות) ושרה. לסטיבי יש קול נפלא שמתיישב נהדר על הסאונד האלקטרוני שלה. בקרוב אמור לצאת האי.פי של סטיבי.



סיוון אבלסון - בוגרת רימון מוזיקאית יפייפיה שבימיינו היא הסולנית של הלהקה המוערכת איטליז. סיון נכנסה לנעליה הגדולות של לי טריפון אך עשתה זאת בצורה מדהימה ויש שאומרים שהיא אפילו מתאימה יותר ללהקה. סיון מגיעה מעולם הקולנוע והתסריטאות ומשום כך היא מביאה לבמה ולסאונד של הלהקה את הכבוד למילה הכתובה.



עינב גקסון כהן - עינב מעידה על עצמה שלמדה לנגן לבד אבל מבט זריז בביוגראפיה שלה מראה שהיא מתערבבת עם האנשים הכי מוכשרים בתעשיית המוזיקה בארץ כבר המון שנים, כמו: דניאלה ספקטור, שם טוב לוי, יהודה עדר, גיל לואיס, רוני אלטר, מעיין הירשביין, איה זהבי פייגלין, איתמר פרל, איתמר רוטשילד, אליוט, תמר אייזנמן, עופר מאירי, מיכל גבע, טל תמרי, שלומי שבן (להמשיך?) אם ברימון וגם לאחר מכן כשעבדה על "עץ נופל ביער" אלבום הבכורה המקסים שלה ועל פרוייקטים נוספים. לעינב קול שמעיד על הרגישות העמוקה וטוב הלב שלה.



רוני פרי - זמרת רוק אדירה. גם רוני היא מה שנקרא פליטת ריאלטי מאחר והיא השתתפה בעונה הראשונה של דה וויס ואביב גפן סימן אותה כמועמדת מובילה בקבוצה שלו. לאחר התוכנית רוני לא המשיכה להתגלח על הצלחת התוכנית כי היא לא היתה מוכנה שמישהו יקבע לה מה ומתי לשיר. רוני פנתה לדרך עצמאית ובימים אלה עובדת על אלבום הבכורה שלה. רוני מופיעה לא מעט ומלקטת סביבה קהל קבוע ואוהד שהולך איתה להופעות רבות. לרוני יש קול מדהים ואישיות בימתית כובשת (לא סתם אביב גפן התאהב בה). לרוני יש כריזמה שקטה וחיננית שפשוט לוכדת אותך. (תיזהרו ממנה היא ממכרת).



מאור נאווי - למאור יש את כל מה שצריך בשביל להצליח ולפרוץ. היא זמרת מצויינת, יפייפיה בעלת מראה אקזוטי, חצופה ופלפלית. מאור משיקה בימים אלה את אלבום הבכורה שלה ולדעתי תצליח לא מעט בחו"ל. גם מאור גייסה בהצלחה מימון בהאדסטארט. מיאו!



יעל פלדינגר - אחרונה חביבה היא יעל פלדינגר, לדעתי המנוסה והותיקה שבחבורה. יעל היא הסולנית והיוצרת של ההרכב המעולה PHOTOTAXIS היא מורה לפיתוח קול והיא פצצה של אנרגיה על הבמה.

יאיר רובין - מלודיות שעוקצות בלב

בתור מי שמכיר לא מעט אמנים מהסצינה האינדיאנית הפורחת בישראל ואוהב כל כך הרבה דברים שנעשים כאן. אני תמיד שמח להכיר דברים שיש להם את האקסטרה מייל.
אקסטרה מייל הוא ביטוי מתחום השיווק שמתאר ערך מוסף נוסף שחברה מעניקה ללקוחות שלה. זה יכול להיות משהו קטן שגורם ללקוחות להפוך לאוהדים. למשל חנות שמוכרת גיטרות שאחרי חצי שנה מתקשרת לקונה ואומרת לו: "בוא תקבל מיתרים חדשים לגיטרה שלך בחינם, למה? סתם כי אתה לקוח שלנו". זה הדברים הקטנים שעושים הבדל גדול.

בסצינה המקומית יאיר רובין הוא כזה, יש לו את האקסטרה מייל! יש לו את הכריזמה והכישרון להיות נוכח בכל בית בישראל!
כמובן שיש לציין שהמוזיקה שלו היא לא "אינדית" במובן שהיא מורכבת להאזנה אלא בדיוק להיפך השירים קליטים ויכולים לדבר אל כל אחד. (כן, גם לגלגל"צ).

מעבר לעובדה שמדובר במוזיקאי מחונן וגיטריסט מעולה. הוא גם זמר מצויין ומספר סיפורים. למה אני מתכוון? תחשבו שלוקחים את גבע אלון, מערבבים עם עמיר לב, אהוד בנאי, מוסיפים טיפה הומור וקרחת של קובי עוז (אבל במידה) ומקבלים את רובין.

שירים מצויינים שמספרים סיפורים. מלודיות שעוקצות בלב.

בימים אלה יאיר סיים להקליט את אלבום הבכורה והוא אמור לצאת בקרוב (אחרי החגים יושק סינגל ראשון).

יאיר היה באוגוסט 2014 אמן החודש של הצוזאמן ונתן הופעות מעולות אחת אחרי השניה. מי שפספס חייב לעצמו לראות את יאיר במופע להקה. גם הופעה אקוסטית היא מצויינת אבל כשזה עם הלהקה זה נשמע הרבה יותר מעניין.

תרשמו לעצמכם את ההופעות הקרובות:

- 3.9 חיפה,בר גלים -הופעה אקוסטית

- 4.9 ירושלים,בובה בר - אקוסטי

- 17.9 ב"ש, חמש על עשר - הופעת הרכב

לדעתי תוך שנה שנתיים יאיר רובין יכול להיות אומן שמדלג בין זאפות במקום בין הלבונטין לצוזאמן וכשזה יקרה תזכרו איפה קראתם את זה לראשונה!

הנה ה"מה אתה שומע" של יאיר רובין

הנה הפייסבוק 

ולמרות שאני כבר אוהד אני מחכה לאקסטרה מייל של יאיר רובין והלהקה באלבום שבדרך!

ולסיום הנה קטע מתוך ההופעה של יאיר והלהקה בצוזאמן:

פוסט חגיגי 200 - סקירת הופעתה ובחירתה של תמר אייזנמן!

200. תמר אייזנמן - שומעת: JIMI HENDRIX - THE WIND CRIES MARY



את הבחירה שלה תמר מסרה לי מיד לאחר ההופעה האחרונה שלה בסיבוב חצות שעשתה באוזן בר.
תמר נתנה הופעה של שעה וחצי של גיטרות, גיטרות ועוד גיטרות. (וגם קצת ויולה, באדיבותה של גליה חי).

כיאה לגיטריסטית אמיתית תמר הקיפה את עצמה בשילוש הקדוש על הבמה: גיטרה קלאסית, גיטרה אקוסטית וגיטרה חשמלית. לרגליה פדאל בורד של אפקטים ולופר שיכניסו קצת עניין ונפח לחלק מהשירים.

לא מאמין שיש מישהו מהקוראים של הבלוג שלא מכיר את תמר, אבל אם כן אז תמר פעילה מוזיקאלית שנים רבות, עובדת יחד עם דני סנדרסון והפיקה והשתתפה בלא מעט פרוייקטים עם זמרים אחרים כמו רונן גרין (שגם היה המופע הפותח), שאנן סטריט, הדרה לוין ארדי ואסף אבידן.

אם אצטרך לנסות לתאר את סגנון הנגינה הפנומנאלי של תמר אז אפשר לומר שהוא משלב את הטירוף של ברוך בן יצחק מרוקפור יחד עם הטאץ' של גבע אלון יחד עם הסאונד המיוחד והגישה של אמיר צורף יחד עם הטכניקה המדהימה של טומי עמנואל יחד עם... בעצם תמר אייזנמן היא תמר אייזנמן והסגנון הזה הוא שלה. היא גיטריסטית אמיצה מאד עם אצבעות קטנות וזריזות ומלאות כשרון מטורף עד לא הגיוני.

הכשרון האדיר של תמר בנגינה לחלוטין לא בא על חשבון יכולות השירה שלה והיא שרה מקסים.

תמר שרה לתוך תיבת התהודה של
הקלאסית ובכך יוצרת אפקט של הד

בהופעה תמר הגישה מספר שירים מהאלבום שבדרך ובעברית. אני באופן אישי אוהב מאד אומנים שפונים לקהל בינלאומי באנגלית אך לא יכול להתנתק מכך שבעברית החיבור לטקסט הוא יותר מוחשי ויותר נוח.
יש אומנים שקשה לי להתחבר אליהם בעברית כמו אסף אבידן אבל אצל תמר הכל נשמע מעולה גם בעברית וגם באנגלית.

בשורה התחתונה, תמר אייזנמן היא פצצה קטנה (164 ס"מ) וחכמה של כישרון ואני ממליץ על ההופעה שלה בחום.





הנה קטע חדש של תמר מההופעה:





לפייסבוק של תמר

סקירת הופעה - איבי הנחל - הדובדבן 15-5-14

איבי הנחל: צילום: זאביק פשלי

השם איבי הנחל לא אומר הרבה לרוב האנשים והאמת שהוא גם מאד מזכיר לי את שמה של להקת נעורי: "אדוני השדה". אבל אם הייתי אומר לכם שאיבי הנחל היא בדיוק הסאונד שאנחנו מחפשים בכמיהה רבה מאז מותם בטרם עת של שנות ה-90 המופלאות?

אז זה זה.

לפי עמוד הפייסבוק שלהם, איבי הנחל מגדירים את עצמם: "רוק עברי מחשמל" וזה בדיוק מה שמקבלים מהם בתמורה.
הלהקה בהנהגתו של אופיר בר עמי, (איפה הילד) מכוונת בדיוק לסאונד הזה של גיטרה, בס תופים שהיה כל כך מזוהה עם איפה הילד של שנות ה-90 בשיא הצלחתה.

לפוסט של אופיר ב"מה אתה שומע" לחצו כאן

מצד אחד יש בזה סוג של האחזות בעבר ולא סאונד חדש שהיום רואים ושומעים בכל הופעה (איזה בחורצ'יק עם לפ טופ על הבמה) אבל פאק איט! זה בדיוק מה שחסר היום ברוק הישראלי. להקה שתיקח את הסאונד הטהור של הנגינה האמיתית, הלא מתיימרת ולא מתוכנתת ותתפוצץ איתו על הבמה.
וזה, בדיוק מה שהם עושים! נותנים בראש על הבמה ונהנים מכל רגע.

חשוב לי לציין שהם לא חפים מכל אלקטרוניקה וכן משתמשים בנגיעות אלקטרו אבל זה ממש לא העיקר ולא נמצא בפרונט (ככה זה שהבוס הוא גיטריסט).

יחד עם אופיר בר עמי, אפשר למצוא את בן סלומון על הגיטרות, את גל ברעם (אח של אופיר) על התופים ואת בן ורד על הבס.

ג'וני שועלי ואופיר בר עמי

איבי הנחל הופיעו במועדון הדובדבן שהוא סניף הופעות של החתול והכלב ברחוב קרליבך. המקום עצמו יחסית חדש ומעניק סאונד טוב ואחלה תאורה ללהקה שעל הבמה, הדבר ניכר במיוחד בהופעה האלקטרונית בפתיחה של גליה גלעדי והאצ'ימן (זיו פמיליה) שנתנו אלקטרו שואו מעולה ומהפנט.

לאחר מכן עלו איבי הנחל והתחילו את רפרטואר הגיטרות שלהם. שירים חזקים לקראת אלבום ראשון שנמצא בדרך ושמו: "דרך חדש". שירים בועטים כמו: "סצינה אחרת" המושמע לא מעט ברדיו, "דרך חדש" שיר הנושא שגם קיבל מאופיר את הכינוי רבי נחמן בשילוב גיטרות, "מים רבים", "לצאת מזה" וכדומה.

רגעי השיא של ההופעה לפחות מבחינתי היו כשג'וני שועלי עלה להתארח על הבמה בשלושת השירים: "חנן", "לעיתים", ו"נוסע לבד" ג'וני בעט אותנו חזרה לשנות ה-90 המופלאות. השירים האלה הם שירי נצח.

בקיצור ולעניין איבי הנחל, להקה מצויינת שמטפסת לאט לאט ובביטחון דרך ההופעות בכל רחבי הארץ. אני ממליץ להגיע ולהתרשם בעצמכם. אפשר להתעדכן בעמוד הפייסבוק שלהם. שדרך אגב התמונה שלו היא אחת מהתמונות שצילמתי במהלך ההופעה.

קצת טעימות:



לעיתים יחד עם ג'וני שועלי:

המלצה חמה על אלבום - בוצר | הפרעות. קשב. ריכוז

פעם בתקופה יוצא לי לשמוע אלבום שמשאיר אותי פעור פה. נרגש. נרעש.

להופעה של בוצר הגעתי מבלי להכיר אף לא שיר אחד שלו ובכל זאת אי אפשר היה להתעלם מהעוצמה ומהיכולת האדירה שלו להעיף את הבארבי באוויר. עם טונות של כריזמה ונגנים מוכשרים הכל עבד נהדר.

ואם אביתר בנאי אומר עלייך: 

"בוצר הוא דוגמה לכישרון גדול שצמח במגזר. צריך זמן לעכל אותו, אבל אני מאמין שהוא יצליח מאוד".  (מכתבה ב-nrg)

אז אתה מבין שיש כאן משהו.

כשקיבלתי את האלבום והקשבתי לו כמה פעמים הבנתי הכל, זה אחד האלבומים הכי טובים שיצאו כאן בשנים האחרונות!

כל שיר הוא המנון. כמעט כל השירים חודרים לך ללב ולנשמה ומנערים אותך.

ל"שומע" של בוצר לחצו כאן

עם משפטים כמו: "אֲנִי מוּכָן לָמוּת רַק בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת אֶת מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת נוֹעַדְתִּי לִהְיוֹת לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּשְׁבִיל לָמוּת וְאָז לְגַלּוֹת שֶׁחָיִיתִי בְּטָעוּת", (עדרים) ובכלל כל השיר מתחילתו עד סופו

"אימא תחבקי אותי, בלי לחשוב מה אהיה כשאהיה גדול. אבא תאהב אותי גם כשאני לא יכול", "מה נשאר עוד לתקן? את הקלקול המתעדכן" (פשוט להיות)
האמת שלצטט חלק מהשירים זה דיי לעשות להם עוול כי באמת שהם פשוט מצויינים מההתחלה עד הסוף.

הטקסטים של בוצר מטלטלים, המנגינות והעיבודים של בוצר של שירים שמתפתחים תוך כדי וכן קטעי "סי פארט" מושלמים מזכירים לי קלאסיקות רוק מהטובות שנעשו אי פעם, אי אפשר להתעלם מהדימיון (החיובי) ללחנים של פינק פלויד, פרל ג'אם, קולדפליי, ובארץ אביתר בנאי, אביב גפן, אלג'יר וכמובן שירי רוק דתיים בעיקר בסגנון הפיוטי של בוצר.

אם נחזור רגע לטקסטים, כשאני מקשיב להם אני מרגיש כאילו מדובר באדי וודר \ רוג'ר ווטרס (בימיו הטובים) באדיפטציה למציאות הישראלית. שאלות על קיום האדם בעולם, על תרבות הכלום והשום דבר, על אמונה, על להיות חלק מקבוצה מבלי להבין לאן צריך ללכת, על אהבה בין אחד לשני ואהבה למקום כמו בשיר המעולה ציון.

בקיצור ולעניין, אתם מכירים אותי, אני לא כותב הרבה יותר ממה שצריך. פשוט תקשיבו לאלבום הזה ולא תצטערו כי הוא באמת נפלא.