פוסט אורח - מתן בן צבי

מתן בן צבי, מוזיקאי ויוצר מקומי שחזר מניו יורק אחרי תקופה ארוכה ומוזיקלית שם, הסכים לערוך פוסט השפעות לבלוג. על אף המחשבה שמוזיקאי ישראלי יחזור מניו יורק עם טעמים ניו יורקים עדכניים, מתן דווקא חזר אחורה לבסיס, למוזיקה של לאונרד כהן הגדול ויצר אלבום שלם של עיבודים לשיריו של כהן. כאן מתן מביא את המוזיקה שהשפיעה עליו בדרך

בסוף 2020 חזרתי משהות של 6 שנים מניו יורק כשהסאונד המקומי של ברוקלין עוד מהדהד אצלי בלב. מצאתי את עצמי שוב בחיפוש מוסיקלי פנימי, ומשהו משך אותי אחורה למוסיקה שגדלתי עליה, אל התקליטים של לאונרד כהן משנות השמונים והתשעים - I’m Your Man, Various Positions, The Future 

התחלתי להשתעשע עם שיר-שניים והבנתי שעליתי על משהו. תוך כמה חודשים נוצרו 10 עיבודים לשירים של כהן.  הצטרפו אל ההפקה זמרות שאני מאד אוהב - דניאלה תורג׳מן ששרה שלושה שירים, נועה ברירו ששרה איתי שניים ואלה גריצמן שהצטרפה לשניים. 

את כל הכלים ניגנתי לבד חוץ הפדאל סטיל שניגן Dan Iead (נורה ג׳ונס, קאס מקומבס…) וג׳ארט קוק. ניסיתי שהאלבום לא יישמע כמו עוד פרוייקט קאברים אלא כמו יצירה מקורית חדשה. מקווה שהצלחתי.

אם שואלים אותי על השפעות לאלבום אז האמן הראשון שעולה לי לראש הוא Sam Evian - משהו בטקסטורות סאונד והגיטרות שהוא יוצר עושות לי להיכנס עמוק יותר אל המוסיקה:

Coco - להקה יחסית חדשה שמובילה אותה Maia Friedman (Dirty Projectors) , שמה את הקולות של השלישייה במרכז ויוצרת סאונד מדיטטיבי ומהפנט:

ההשפעה הכי גדולה על הסאונד שיצרתי היה לוק טמפל (Here We Go Magic) - אחד היוצרים הורסטילים במיוחד עם הרמוניות ומקצבים לא נורמליים ושירה ממגנטת

פוסט אורח - שירן קוזניצקי

שירן קוזניצקי הוציאה אלבום בכורה (צועק אהבה) בהפקתו של נועם פוקס. המנוע של האלבום הוא פסנתר והוא עטוף בסינתים ועולם אלקטרוני באלגנטיות שיא. נצלנו את ההזדמנות כדי לברר מאיפה היא שואבת השראה, ומה השפיע עליה במיוחד בעבודה על האלבום

דניאלה תורג'מן - גיליתי את דניאלה כשהיא שחררה את "ארץ ים" בהפקתם של יונתן דסקל ונמרוד בר.
האלבום הזה היה מבחינתי מוסיקה של העתיד. דניאלה היא מכשפה במובן הכי טוב של המילה. משהו באיך שהיא אומרת מילים, איך שהיא שרה צלילים- מזיז לי את הבטן במקומות הכי עמוקים. מעבר לזה שאנחנו יוצרות ממקומות מאוד שונים בעיני, וזה רק מגביר את הסקרנות שלי. המוסיקה שלה עם ההפקה המדויקת של דסקל ונמרוד היא צלילה מהטובות שהיו לי. מה שקרה במקרה, הוא שהתחלתי לעבוד עם נועם על האלבום שלי ואז הבנתי תוך כדי תנועה שנועם הוא הקלידן שלה, ושגם עבורו יונתן דסקל הוא השראה גדולה כמפיק וכנגן. זה היה קלוז'ר מגניב.

בחרתי בשיר "כאב מתוק" שבעיני זה אחד הטייקים הכי יפים ששמעתי של פסנתר - שירה. הם כאילו נושמים ביחד. כל פעם אני מתרגשת מחדש.

שירן קוזניצקי - אלבום חדש - צועק אהבה

פוסט אורח - קוב

"כוונות טובות" הוא האלבום הכי אישי וחשוף שלו. הוא כתב אותו בזמן שהתאבל על מות אביו והוא מספר סיפור של ייאוש, אובדן אך בו בזמן גם סיפור של תקווה. אחרי תקופה ארוכה של שקט קוב משחרר אלבום חדש והסכים לכתוב קצת על ההשפעות שלו:
"החלטתי לעשות רשימה של השירים והאמנים שהייתה להם מבחינתי איזושהי נגיעה לאלבום הנוכחי שלי "כוונות טובות" שבעבע איזה שמונה שנים לפחות, כי נראה לי שלשים את האבנים או ניל יאנג או אפילו הפליימינג ליפס זה קצת יותר מדי בייסיק ומרגיש לי שטחנתי את זה בעבר..."

Kings of convenience – cayman island

אם הייתי צריך להצביע על ההשפעה הגדולה של התקליט וההשראה התחילה בתרגום המודרני של סיימון וגרפינקל – קינגד אוף קונביניאנס. גיטרה קלאסית מזן הפולק ושירים נוגים. פשוט גרמנו לי להתאהב בכלי הנגינה הזה שנוטים לזלזל בו,  (בכמה שירים בתקליט שלי יש פריטות ואצבועים שאני די גאה בהם). מבחינה מוזיקלית הם פשוט צמד אדיר ואיכותי שלא מתפשר במילימטר על כלום.

 פיבי בריג'רס  -  motion sickness 

מבחינתי, בכל מה שקשור לפיבי תאמינו להייפ. מילניאלס שמילניאלס, היא כשרונית ומרגשת אותי. מסמנת דור של יוצרות צעירות שהן הדבר הכי מעניין מבחינתי במוזיקה. די למחוצ'קנים והמאוננים ממין זכר. יצאתם מכל החורים. קדימה לאמירות מורכבות ומעניינות וליוצרת פעילה שלא מפסיקה לייצר מוזיקה איכותית.

 

 סנייל מייל – pristine -

לינדי ג'ונס גם תפסה אותי ועדיין עושה את זה. מרעננת אמיתית. קול אחר. אותו פוסט רוק פתאום נשמע טרי. רוק אינטליגנטי, בועט וכיפי. שמעתי את האלבום אין ספור פעמים, ומשהו באותנטיות הזאת שתמיד מחפשים וכל כך קשה למצוא פשוט נמצא אצלה

  Fleet foxes  - he doesn’t know why

להקה (או איש אחד) שעשו מהפכה בפולק והחזירה אולי יותר מכולם את המאזינים לאגף הזה ברוק. להזכיר כמה רגש הוא עניין חשוב במוזיקה, וכמה ההיפים האמריקאים עדיין נותנים את הטון. אלבום יפהפה

 

 קורט ויל – pretty pimpin

עוד דון קישוט של הרוק שבשנים האחרונות הוא סוג של השראה. אמן גיטרה שמתמקד בעשייה ובמוזיקה טובה. אני תמיד פוזל לבדוק מה הפרויקט האחרון שלו. מומלץ.

קוב - בא לי לעזוב

מילים, לחן והפקה מוזיקלית: קוב סאונד וגיטרה חשמליות: נדב כץ תופים: אלעד כהן בונן בס: מרק לזר אקוסטית: קוב טכנאי הקלטות: שיקו פלדמן ואבי עין צור

כוונות טובות

 

 

פוסט אורח - מור יורמן

מור יורמן, זמרת יוצרת, מורה לפיתוח קול ועוסקת בניהול ויחסי ציבור לאמנים.
הוציאה עד היום 3 שירים מקוריים, שניים בעברית ואחד באנגלית. הסגנון הוא R&B ו-SOUL והשיר באנגלית בחיבור של העולם הזה עם קצת אינדי פאנק.
עובדת על אלבום בעברית בימים אלה. הנה קצת מההשפעות של מור בפוסט אורח

אקו - מובן מאליו 

שיר כל כך טוב מאלבום כל כך טוב של אמנית כל כך טובה שלדעתי עוד תהפוך את המדינה.

אני לא חושבת שיש מוסיקאי שלא יתחבר לטקסט של השיר הזה. הסבלנות שצריך בתוך המקצוע הזה, לנשום את זה, להגיד תודה על מה שיש, שום דבר לא מובן מאליו.

Lauryn Hill - Doo-Wop

לורין היל היא שילוב של רגש שיכול להמיס אותי וראפ שיכול להעיף אותי. היכולת שלה להיות גם רכה וגם מכסחת עם הקול הלא נגמר הזה, והגוון הכל כך ייחודי שלה.. that thing!

Beyoncé - Sandcastles

נתחיל מזה שביונסה היא אלוהים. יש לי כך כך הרבה השפעות ממנה. כשאני צריכה כוחות והשראה כדי לקום מהספה ולטרוף את העולם - היא תמיד הראשונה שתעלה לי לראש.

אבל דווקא משהו בצד הזה של ביונסה ב-Sandcastles מתוך האלבום Lemonade (שהוא מאסטר פיס בפני עצמו). משהו בשבריריות הזאת והפשטות של רק ווקאל ופסנתר…קסם אמיתי.

 BRKN · Madison Ryann Ward

כמה פעמים כבר יכול לקרות מצב שבו אנחנו שומעים קול ושיר שיכולים לגרום לנו לעצור הכל? לעצום את העיניים ורק להקשיב? ושהעולם כרגע ישאר מאחור. 

הקול של מדיסון שהגעתי אליה ממש במקרה באחד הפלייליסטים שספוטיפיי הציע לי, הוא אחד הקולות הכי יפים ששמעתי בחיים.

השיר הזה הוא שיר של להתרפק על כאב ולחבק אותו. וסלסולי ה- soul R&b שלה….וואו.

Joy Crookes - When You Were Mine

עוד אמנית שהתאהבתי בה בשנה האחרונה. הקול החם הזה. ההפקה. הבראסים שהם אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם כולו ובעיקר - התחושה של פעם. ג'וי קרוקס פשוט מעולה.

Adele - One And Only

השיר הזה היה אחד הרפרנסים העיקריים בהפקה של "חלומות גדולים".

אני בנאדם של מילים בגדול. אבל כשזה מגיע לאדל הן קצת נגמרות לי. אי אפשר לכמת את מה שהיא יודעת לעשות ולהכניס לתוך כמה משפטים. צריך פשוט להקשיב לה.

מור יורמן - חלומות גדולים

מור יורמן - צילום: קייט מלניק

פוסט אורח - מיכאל גוטליב

מיכאל גוטליב הוא מלחין, מפיק מוסיקלי, זמר ופסנתרן שפועל בסצינה המקומית בעשור האחרון. מיכאל הסכים לשתף את הבלוג מהן ההשפעות המוזיקאליות שלו

 בתקופה האחרונה, סביב הסינגל החדש, חזרתי הרבה לשיר הזה של ג'סי וואר.

זה שיר מ2020 אבל נשמע לי כאילו הוא מ1988. בשנים האחרונות יש המון חזרה לסאונד של שנות השמונים, אבל מה שהרבה פעמים חסר בשירים האלה הוא החוש המלודי שהיה באייטיז. הרבה פעמים נשענים בעיקר על הסאונד וזה רק חלק מהסיפור. אצלה אני מרגיש שיש את הכל. בלי קשר לשיר הזה – היא יוצרת מעניינת וכיפית במיוחד בעיניי.

 

אם כבר הארדקור אייטיז – דפש מוד היא הלהקה שלי.

התחלתי לנגן בגיל 7, אבל למעשה עד התיכון כל הזמן הפסקתי וחזרתי. מה שבאופן סופי החזיר אותי להתעמק בנגינה היה דווקא המחשב – כשגיליתי את הקיובייס. המורה שלי הכיר לי את דפש מוד והתאהבתי קודם כל בעיבודים שלהם שהעיפו לי את המוח. זה לא היה נשמע לי קשור בכלל למה שאז תפסתי כמוסיקה אלקטרונית שלא כל כך התחברתי אליה (כל מיני שירי דאנס של הניינטיז). פתאום שמעתי שירים אמיתיים ומרגשים, אך יחד עם זאת איזה קור בריטי שהכרתי ואהבתי מדייויד בואי. ובמיוחד אהבתי את הבנייה המיוחדת של העיבודים שלהם – הרבה קווים מלודיים מאוד פשוטים ואפקטיביים שמתחברים באופן מושלם כמו פאזל. וכמובן הקול של דייב גהאן!

 

האמנית הכי מעניינת בעיניי בשנים האחרונות בארץ היא נוגה ארז. כל מה ששמעתי ממנה עד כה היה לא פחות ממושלם, והקליפ הזה בהחלט שייך לקטגוריה הזו גם.

 

קורין אלאל היא אחת ההשראות הכי גדולות שלי. היא גם הפיקה את האלבום הקודם שלי "ביג בן" והיתה לי הזכות להפיק לה שני אלבומים.

 

אם יש מישהי שגרמה לי בכל זאת בסוף לחזור לפסנתר זו טורי איימוס. עוד לפני שהתחלתי אפילו להתעמק בטקסטים שלה (שהם עולם בפני עצמו) – הייתי מהופנט מהעולם העשיר שהיא יוצרת רק מהפסנתר. בחרתי דווקא שיר פחות מוכר שלה, שאני לא מבין איך הוא לא נכנס לאלבום. שלמות.

 

סטיבי וונדר הוא אמן שחזרתי אליו הרבה בימי הסגר. לא רציתי לבחור באחד השירים הגרוביים המדהימים שלו, גם כי זה קשה (יש כל כך הרבה) וגם כי דווקא בשיר הזה יש אופטימיות מדבקת כמו שרק הוא יכול ליצור. לא יכול לחשוב על אמן אחר שהיה שר משפט כמו We lay beneath the stars
Under a lover's tree מבלי ליפול לקיטש. יש פה גם את המודולציה הכי מוצדקת אי פעם.

 

עם כל הביקורת (המוצדקת) כלפי ספוטיפיי – אני חייב להודות שגיליתי דרכה המון מוסיקה בשנתיים האחרונות. אחד האמנים החרושים ביותר אצלי, שגיליתי הכי במקרה בתוך איזה daily mix הוא BC Camplight. השיר הזה הדליק אותי במיוחד. משהו בין פרינס לטוקינג הדס פינת טלויז'ן.

 

***

מהרגע שסיים את לימודיו בברקלי קולג' (ארה"ב) הספיק מיכאל גוטליב להוציא שלושה אלבומי סולו, שהאחרון שבהם, "אליבי", יצא בשנה שעברה שניה לפני שהקורונה הגיעה לחיינו, וכלל לחנים מקוריים שלו לשירי משוררות ומשוררים מהעת האחרונה (עדי קיסר, טל ניצן, אלי אליהו ועוד). לצד גוטליב, את אותם שירים ביצעו בין היתר קורין אלאל (לה הוא גם הפיק שני אלבומים), אבי בללי ויוסי צברי.

בנוסף הוא מלחין לתיאטרון (הבימה, הקאמרי) ובוגר תואר שני בקומפוזיציה מהאקדמיה למוסיקה בירושלים.

השבוע שחרר גוטליב סינגל ראשון באנגלית, Pray Tell. מילות השיר נכתבו ע"י המוסיקאית האמריקאית אן דריסקול, קולגה מתקופת ברקלי. השיר הופק ע"י המוסיקאי אייל חי.

בניגוד לסגנון הקלאסי-קברטי של גוטליב המוכר מאלבומיו, הסינגל החדש הופק ברוח אלקטרונית עם קריצה לשנות ה80 ותחילת ה90.

הסינגל החדש של מיכאל גוטליב - Pray Tell

דניאל דור - פוסט אורח

דניאל דור, אמן יוצר שפעיל כבר למעלה משני עשורים הסכים לכתוב בבלוג מה הוא שומע? 

לאחרונה זה מאוד אקלקטי ורץ בין דברים שונים ומשונים. בעיקר חומרים ויצירות שמרחיבות את המנעד המוסיקלי.

Bach – The Musical Offering

מדהים לראות איך תבניות מתמטיות נכנסות עמוק לתוך יצירה מוסיקלית ועדיין לא הופכות את המוסיקה למשהו שכלתני שאין בו רגש. יצירה מומלצת לחובבי סודוקו.

Chassol – Big Sun

יצירה שליוותה אותי לאורך 2018, המוסיקליות, המלודיות, הגרוב, והכל בתוך סיפור ויזואלי נפלא.

אני מעריץ של שאסול ושמח שהוא מגיע הקיץ לבארבי וגם מתגאה בזה שיצא לי לראיין אותו.

Pink Floyd – Jugband Blues

השיר המסכם של האלבום Saucerful of secrets  אותו כתבSyd Barret  שנשאר מחוץ ללהקה אבל איכשהו עבד עם הלהקה על עוד שיר אחד בו הוא מתוודה על מקומו הלא ברור. טקסט נפלא, לחן מופרע.

Elvis Costello – For Other Eyes

מתוך אלבום פחות מוכר של אלביס קוסטלו בו הוא משתף פעולה עם רביעיית ברודצקי ויחד הם מלחינים מכתבי אהבה מדומים של דמות פיקטיבית. השיר הזה פשוט מספר סיפור טוב. 

עשיתי לו ביצוע בפסטיבל ספוט בסלון. זה עבד לי ממש יפה.

גידי רונן – כוכב נופל

שיר מושלם של חבר יקר. אני מזדהה איתו רגשית ומקווה שאני לא אכנס לפול של האנשים עליהם השיר מדבר.

Lady Gaga – Shallow

תלמיד שלי ביקש שאלמד אותו לנגן את השיר בגיטרה. וניגנו אותו יחד בלי סוף. זה היה כיף.

Bahamas – All the Time in the world

יואב רוזנטל שמיקסס את When all is gone הכיר לי אותו לאחרונה, מאז הוא מתנגן אצלי בלי סוף. סוג של 

Jack Johnson עם גיטרות פאז, ועיבודי קולות ומיתר. מוש.

When all is Gone – Daniel Dor Featuring Shye Ben Tzur

את הפזמון היה לי כמה זמן, וחבר טוב אמר שחייב לצאת מזה שיר. לקח רגע ובסוף נשפך טקסט שמספר על תקופה מעט חשוכה שעברתי. הייתי חייב לשים סוף אופטימי והוא נשמע כמו שיר אחר.

שי בן צור הצטרף להופעה בתיבה והכניס את המימד ההודי. אני חושב שזה יפה מצידו.

"השיר עוסק בתחושה בה הקרקע נשמטת מתחת לרגליים וכל העוגנים שאמורים להוות נקודות משען נעלמים. הדבר היחידי שנותר כנתון הוא קבלה של המוות . דרך קבלה זו נוצר חריך של אור המאפשר בניה מחדש" 




דניאל דור יופיע בלבונטין 7 ביום חמישי 2.5.19 בשעה 20:00 
הופעה מומלצת ביותר!

רות דנון - פוסט אורח

רות דנון היא זמרת-יוצרת, חלילנית וקלידנית הפעילה כבר שנים רבות בסצנת המוזיקה העצמאית בארץ: מופיעה בארץ ובחו"ל עם להקת הפולק FORESTT ועם מופע המחווה לתרצה אתר "תמונת אשה". כמו כן עוסקת בהלחנת מוזיקה לרדיו (הפודקאסט "סיפור ישראלי" - איתו היא מופיעה באופן קבוע בארה"ב) ועורכת ומשדרת תכנית רדיו של מוזיקה אלטרנטיבית ועצמאית ב"רדיו הפתוחה"

בשבוע שעבר רות שיחררה סינגל ראשון בשם "כמו עץ", מתוך אלבום הבכורה שלה שייצא בפברואר הקרוב, שהופק ע"י שי לוינשטיין (טליה אליאב, קטב מרירי). האלבום נותן משקל למילה הכתובה, עם טקסטים שיריים ולא בהכרח פזמוניים, היושבים על לחנים המזכירים את המוזיקה העברית של פעם, אך ללא מחויבות למבנה סטנדרטי של שיר ועם הרבה התייחסות לצבע ולסאונד, שמגיעים דווקא מעולמות המוזיקה האלקטרונית והאוונגרדית.

רשימת השפעות מוזיקליות ושירים אהובים -

Bjork - Vokuro

אני חושבת שהבסיס עבורי תמיד נמצא בקול, בשירה. הנה קטע של ביורק שאני מאד אוהבת ומרגישה שביליתי שעות בהקשבה לו בריפיט. זה שיר באיסלנדית, שלא היא כתבה והלחינה לשם שינוי, כולו בעיבוד של קולות בלבד, כשבכל חזרה המקהלה משנה את ההברה איתה מושרים הקולות. השינוי הקטן הזה מעצב את מהלך ההתפתחות של השיר כולו, ועושה לי תמיד משהו בלב, גם בלי להבין מילה.

Mary Ocher - The Endlessness (Song for Young Xenophobes)

מארי אוצ'ר היא יוצרת, מוזיקאית, אמנית, משוררת ועוד כל מיני תארים יצירתיים, נולדה ברוסיה וגדלה בארץ וחיה בשנים האחרונות בברלין. היא עושה מוזיקה מינימליסטית ומדויקת ומבולגנת ויפהפיה.

Winter Family - Archaic Landscape

עוד מוזיקאים חצי-ישראלים-לשעבר שאני מאד אוהבת את המוזיקה שלהם הם Winter Family. הם באמת משפחה - זוג וילדה, שעושים מוזיקה אנלוגית ותיאטרלית אפלה, אבל אופל מהסוג שמצליח להשאר מחובר ומעוגן במציאות, בעיקר זו שלנו כאן בארץ.

קטב מרירי - נזקקתי גם לגוף

האלבום שלי הופק ע"י שי לוינשטיין, שמנגן ומפיק גם ב"קטב מרירי". הם מבצעים הרבה שירי משוררים מולחנים שמבוצעים באופן שאני מרגישה שתמיד נותן קיום כמעט פיזי למילים ובורא עולם עשיר סביב כל פסקה ופסקה.

ריקה זראי - קול האורלוגין

מדי פעם כל מה שמתחשק לי זה לשמוע את השיר הזה. כל כך עקום וישר ועקום. קסם.

Hani Niroo - Shab Bood

יוצרת איראנית שלמדה גם באוסטריה. גיליתי אותה איכשהו בשיטוט אינטרנטי ממוזל לפני כמה שנים והתאהבתי. היא כותבת ומפיקה שירים מלאי עדינות ויופי.

Kate Bush - Running Up That Hill  (A Deal With God)

אחד השירים האהובים עליי בעולם. לקוח מהאלבום Hounds of Love שקייט בוש כתבה והפיקה. היא פשוט השראה ענקית. אני מעריכה את ההתמסרות הטוטאלית שלה ליצירה ולביטוי (כן, אפילו עד לרמת הריקוד בקליפ) ובכל שמיעה אני מגלה עוד משהו חדש.

להאזנה לסינגל החדש:

רות דנון - כמו עץ