פוסט אורח - מתן בן צבי

מתן בן צבי, מוזיקאי ויוצר מקומי שחזר מניו יורק אחרי תקופה ארוכה ומוזיקלית שם, הסכים לערוך פוסט השפעות לבלוג. על אף המחשבה שמוזיקאי ישראלי יחזור מניו יורק עם טעמים ניו יורקים עדכניים, מתן דווקא חזר אחורה לבסיס, למוזיקה של לאונרד כהן הגדול ויצר אלבום שלם של עיבודים לשיריו של כהן. כאן מתן מביא את המוזיקה שהשפיעה עליו בדרך

בסוף 2020 חזרתי משהות של 6 שנים מניו יורק כשהסאונד המקומי של ברוקלין עוד מהדהד אצלי בלב. מצאתי את עצמי שוב בחיפוש מוסיקלי פנימי, ומשהו משך אותי אחורה למוסיקה שגדלתי עליה, אל התקליטים של לאונרד כהן משנות השמונים והתשעים - I’m Your Man, Various Positions, The Future 

התחלתי להשתעשע עם שיר-שניים והבנתי שעליתי על משהו. תוך כמה חודשים נוצרו 10 עיבודים לשירים של כהן.  הצטרפו אל ההפקה זמרות שאני מאד אוהב - דניאלה תורג׳מן ששרה שלושה שירים, נועה ברירו ששרה איתי שניים ואלה גריצמן שהצטרפה לשניים. 

את כל הכלים ניגנתי לבד חוץ הפדאל סטיל שניגן Dan Iead (נורה ג׳ונס, קאס מקומבס…) וג׳ארט קוק. ניסיתי שהאלבום לא יישמע כמו עוד פרוייקט קאברים אלא כמו יצירה מקורית חדשה. מקווה שהצלחתי.

אם שואלים אותי על השפעות לאלבום אז האמן הראשון שעולה לי לראש הוא Sam Evian - משהו בטקסטורות סאונד והגיטרות שהוא יוצר עושות לי להיכנס עמוק יותר אל המוסיקה:

Coco - להקה יחסית חדשה שמובילה אותה Maia Friedman (Dirty Projectors) , שמה את הקולות של השלישייה במרכז ויוצרת סאונד מדיטטיבי ומהפנט:

ההשפעה הכי גדולה על הסאונד שיצרתי היה לוק טמפל (Here We Go Magic) - אחד היוצרים הורסטילים במיוחד עם הרמוניות ומקצבים לא נורמליים ושירה ממגנטת

פוסט אורח - שירן קוזניצקי

שירן קוזניצקי הוציאה אלבום בכורה (צועק אהבה) בהפקתו של נועם פוקס. המנוע של האלבום הוא פסנתר והוא עטוף בסינתים ועולם אלקטרוני באלגנטיות שיא. נצלנו את ההזדמנות כדי לברר מאיפה היא שואבת השראה, ומה השפיע עליה במיוחד בעבודה על האלבום

דניאלה תורג'מן - גיליתי את דניאלה כשהיא שחררה את "ארץ ים" בהפקתם של יונתן דסקל ונמרוד בר.
האלבום הזה היה מבחינתי מוסיקה של העתיד. דניאלה היא מכשפה במובן הכי טוב של המילה. משהו באיך שהיא אומרת מילים, איך שהיא שרה צלילים- מזיז לי את הבטן במקומות הכי עמוקים. מעבר לזה שאנחנו יוצרות ממקומות מאוד שונים בעיני, וזה רק מגביר את הסקרנות שלי. המוסיקה שלה עם ההפקה המדויקת של דסקל ונמרוד היא צלילה מהטובות שהיו לי. מה שקרה במקרה, הוא שהתחלתי לעבוד עם נועם על האלבום שלי ואז הבנתי תוך כדי תנועה שנועם הוא הקלידן שלה, ושגם עבורו יונתן דסקל הוא השראה גדולה כמפיק וכנגן. זה היה קלוז'ר מגניב.

בחרתי בשיר "כאב מתוק" שבעיני זה אחד הטייקים הכי יפים ששמעתי של פסנתר - שירה. הם כאילו נושמים ביחד. כל פעם אני מתרגשת מחדש.

שירן קוזניצקי - אלבום חדש - צועק אהבה

פוסט אורח - קוב

"כוונות טובות" הוא האלבום הכי אישי וחשוף שלו. הוא כתב אותו בזמן שהתאבל על מות אביו והוא מספר סיפור של ייאוש, אובדן אך בו בזמן גם סיפור של תקווה. אחרי תקופה ארוכה של שקט קוב משחרר אלבום חדש והסכים לכתוב קצת על ההשפעות שלו:
"החלטתי לעשות רשימה של השירים והאמנים שהייתה להם מבחינתי איזושהי נגיעה לאלבום הנוכחי שלי "כוונות טובות" שבעבע איזה שמונה שנים לפחות, כי נראה לי שלשים את האבנים או ניל יאנג או אפילו הפליימינג ליפס זה קצת יותר מדי בייסיק ומרגיש לי שטחנתי את זה בעבר..."

Kings of convenience – cayman island

אם הייתי צריך להצביע על ההשפעה הגדולה של התקליט וההשראה התחילה בתרגום המודרני של סיימון וגרפינקל – קינגד אוף קונביניאנס. גיטרה קלאסית מזן הפולק ושירים נוגים. פשוט גרמנו לי להתאהב בכלי הנגינה הזה שנוטים לזלזל בו,  (בכמה שירים בתקליט שלי יש פריטות ואצבועים שאני די גאה בהם). מבחינה מוזיקלית הם פשוט צמד אדיר ואיכותי שלא מתפשר במילימטר על כלום.

 פיבי בריג'רס  -  motion sickness 

מבחינתי, בכל מה שקשור לפיבי תאמינו להייפ. מילניאלס שמילניאלס, היא כשרונית ומרגשת אותי. מסמנת דור של יוצרות צעירות שהן הדבר הכי מעניין מבחינתי במוזיקה. די למחוצ'קנים והמאוננים ממין זכר. יצאתם מכל החורים. קדימה לאמירות מורכבות ומעניינות וליוצרת פעילה שלא מפסיקה לייצר מוזיקה איכותית.

 

 סנייל מייל – pristine -

לינדי ג'ונס גם תפסה אותי ועדיין עושה את זה. מרעננת אמיתית. קול אחר. אותו פוסט רוק פתאום נשמע טרי. רוק אינטליגנטי, בועט וכיפי. שמעתי את האלבום אין ספור פעמים, ומשהו באותנטיות הזאת שתמיד מחפשים וכל כך קשה למצוא פשוט נמצא אצלה

  Fleet foxes  - he doesn’t know why

להקה (או איש אחד) שעשו מהפכה בפולק והחזירה אולי יותר מכולם את המאזינים לאגף הזה ברוק. להזכיר כמה רגש הוא עניין חשוב במוזיקה, וכמה ההיפים האמריקאים עדיין נותנים את הטון. אלבום יפהפה

 

 קורט ויל – pretty pimpin

עוד דון קישוט של הרוק שבשנים האחרונות הוא סוג של השראה. אמן גיטרה שמתמקד בעשייה ובמוזיקה טובה. אני תמיד פוזל לבדוק מה הפרויקט האחרון שלו. מומלץ.

קוב - בא לי לעזוב

מילים, לחן והפקה מוזיקלית: קוב סאונד וגיטרה חשמליות: נדב כץ תופים: אלעד כהן בונן בס: מרק לזר אקוסטית: קוב טכנאי הקלטות: שיקו פלדמן ואבי עין צור

כוונות טובות

 

 

פוסט אורח - שירה ויזל

שירה ויזל הוציאה סינגל חדש ועצבני (הרים של שעמום) בהפקה מוזיקאלית של אמיר צורף וזו הזדמנות טובה לגלות מה נתן ונותן לה השראה 

 

אביב מארק- תמיד אהבתי את אביב מארק, עוד מימי סאבווי סאקרס בתקופה שהמוזיקה הייתה פחות זמינה וכל השמעה שלהם הייתה אירוע מיוחד. השנה הוא הוציא אלבום שדיבר אליי אפילו יותר מהרגיל. על תחושת החנק שמתגברת פה. על הקושי לנשום. המילים שלו נוגעות בי וגם יש משהו בגישה שלו שמושך אותי וגורם לי לאהוב את החומרים שהוא מוציא.

בחרתי בשיר "הדרך לשלווה" שהמילים שלו קורעות אותי כל פעם מחדש.

 

שירה ויזל - צילום של קובי וולף

עמיר לב

עמיר לב הוציא את האלבום הראשון שלו (אחרי זה שגנז) כשהייתי בחטיבת ביניים. נראה לי כמו גיל מושלם לאלבום העצוב הזה. התחברתי מהר מאוד למילים והקשבתי לו בלופים כשהוא יצא. הייתי מסתובבת עם הקלטת בווקמן ודי התמכרתי. כמה שהקשבתי יותר ככה נכנסתי לתוך הצלילים ולעבודה המדהימה שהנגנים עשו שם.

יצא שהאלבום החדש שלי הוא עם הנגנים של האלבום הזה של עמיר ואני מאוד שמחה על סגירת המעגל.

בחרתי את "חבק אותי". עמיר לימד אותי גיטרה בתיכון ובאחד מהשיעורים ניגן ליין מהשיר ואמר שאני בטוח מכירה אותו. לקח לי זמן להבין על מה הוא מדבר והקשבתי בבית כדי לגלות לאיזה שיר הוא התכוון עד שבסוף פיצחתי את זה.

 

ג'נגו-

האלבומים של פאסט מיוזיק יצאו בתקופה שהכי השפיעה עליי. הייתי בחטיבת ביניים- תיכון ונראה לי שאז המוזיקה הכי נגעה בי ויכולתי לשמוע אלבומים בלופ. יש לי עדיין את הדיסקים של ג'נגו ושל אמיר שור שהייתי שומעת בלי הפסקה בתקופה שהם יצאו. בין האלבומים ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיים לדעתי.

ראיתי את "עצבני ומהיר" של עמית יצקר בחודש שעבר והיה כיף להיזכר בתקופה הזאת. לשמוע שוב את השירים. לשמוע את הסיפורים שמאחורי מה שהיה שם. זרק אותי אחורה בקטע טוב.

בחרתי בשיר "מאה שקל אחרונים" מהאלבום שיצא בפאסט ושהכי אהבתי להקשיב לו. הגיטרה שם עושה פלאים.

ג'נגו יתארח במופע ההשקה שאני עושה לאלבום בתיאטרון תמונע ב 10.8 ואנחנו מתכוונים לנגן את השיר הזה.

 

ארז לב ארי

אני מכירה את ארז לב ארי כבר איזה שלושים שנים, מאז שניגן ב"כשניקו תתחיל לדבר" יחד עם בן הזוג של אחותי. זוכרת הופעה שלו עם השירים הראשונים בנווה צדק בבית קפה קטן עוד לפני שהאלבום הראשון היה מוכן. אהבתי את השירים. משהו בהם נגע בי. יש לארז יכולת לרגש. בהמשך שמחתי לראות איך האלבום שלו מקבל קהל ואהדה. בצדק.

כשהרגשתי שיש לי מספיק שירים מוכנים לאלבום הראשון פניתי אליו לעזרה. הוא עזר לי לסדר אותם והקליט סקיצות לפני שנכנסו להקליט באולפן. אפשר לשמוע את הגיטרות המעולות שלו באלבום. כישרון ענק.

בחרתי ב"צדק", אחד מהשירים שהוא ניגן אז בבית הקפה והפכו ללהיט.

ארז גם יתארח במופע ההשקה וננגן את השיר הזה.

 

זוזו גינזבורג

לא זוכרת מתי ראיתי את זוזו גינזבורג בפעם הראשונה, אבל זוכרת שהיה בה משהו שמשך אותי. מאוד הרשימה אותי היכולת שלה להיות נוכחת ככה עם הגיטרה ולנגן כל כך יפה. כשהאלבום הראשון שלה יצא שמעתי אותו ואהבתי את החומרים ואת הגישה שבולטת בו. אני אוהבת פאנק וכיף לשמוע פאנק אמיתי בישראל. בלי צרחות. פשוט פאנק.

לפני כמה חודשים הייתי בהופעה אינטימית שלה בעין שמר. היא לבד עם הגיטרה החשמלית. הייתי מהופנטת לראות איך היא שולטת עליה ועל האפקטים ואיזה יפה הכל נשמע.

זוזו תתארח במופע ההשקה ובחרתי בשיר Sweet Lies שנבצע יחד שם.

 

מוטי ביקובסקי

באלבום הראשון חיפשנו מישהו שיוסיף גיטרות. שיקשט את השירים. ישר חשבתי על מוטי ושלחתי לו הודעה בפייסבוק בתקווה שהוא יסכים. בקטע מפתיע ולא הגיוני לדעתי הוא היה בעניין. מאז הוא ניגן גם באלבום השני ובקטע עוד יותר מוזר היה בעניין של להופיע איתי. לשאול אותו אם ירצה להופיע איתי היה אחד מהדברים הכי טובים שעשיתי בשביל עצמי. אנחנו מופיעים ביחד כבר חמש שנים ולא יודעת מה הייתי עושה בלי זה.

בחרתי בשיר "שטח אש", הסינגל האחד לפני אחרון שהוא הוציא. הכיוון החדש של מוטי עם המודולר סינט' שבנה עושה את השירים שלו עוד יותר מיוחדים ממה שהם היו עד אז והמילים עדיין שוות הרבה.

 

סמית'ס- בחזרות לאלבום עודד שכטר שאל אותי איזה מוזיקה אני הכי אוהבת. ישר אמרתי את הסמית'ס וגם אמיר צורף הגיב ככה, שהסמית'ס הכי גדולים. אני אוהבת את החיבור שזה יוצר בינינו, את השירים שנוצרו בהשראתם בלי ששמתי לב, ושאמיר סידר אותם בהפקה המדהימה שלו. הסינגל השלישי שהוצאתי מהאלבום, תיזמון, הוא הכי כזה.

בחרתי בשיר "There is a light that never goes out". שיר האהבה והבדידות האולטימטיבי מבחינתי. מילים אדירות של מוריסי וגיטרות נפלאות של ג'וני מר. כמו שצריך להיות.

 

פיקסיז-

הייתי בהופעה של הפיקסיז שהייתה בישראל החודש. כבר פעם שלישית שרואה אותם פה ונהנית כל פעם מחדש.

פשוט באים. מנגנים את השירים ויורדים. בלי דיבורים. בלי הצגות. זה גורם לי להאמין שגם אני יכולה לעלות לבמה עם הרכב ולתת בראש.

באלבום האחרון נהיו לי שירים שאפשר לשמוע בהם את ההשפעה של הפיקסיז ואני אוהבת את זה.

בחרתי ב "Here comes your man" שאני מאוד אוהבת לנגן.

 

שירה  ויזל - הרים של  שעמום

"הרים של שיעמום" הוא הסינגל החמישי שיוצא מהאלבום, רצועה המשלבת בין צפצופים טורדניים, משפטים ציוריים כמו "בועטת בך עם רגל שבורה, הגבס ינפץ לך צלעות", תחושת מיאוס עזה ויריות של מילים שלא בהכרח קשורות אחת לשניה. את התמהיל חסר הנחת הזה מלווה קליפ שמעצים את התחושה של הערעור וחוסר השקט. מעין ורטיגו, אדמה שנשמטת מתחת לרגליים, נשימות קצרות ורצון להעמיק אחיזה במה שלא מפסיק לזוז. "השיר מדבר על העובדה שכנשים מצופה מאיתנו לשתוק. לצמצם את עצמנו. להיות נחמדות וקשובות. מטפלות. לדאוג לאחרים ולמחוק את עצמנו. אני רוצה לבעוט בזה. לפרק את המבנה שמשאיר אותנו במסגרות המקובעות ובמה שמצופה מאיתנו. נמאס לי מזה במיליון רמות". 

שירה תשיק את האלבום בתאריך 10.8.22 בתיאטרון תמונע ותארח את ג'נגו, זוזו וארז לב ארי.

זהב אדום - אלבום חדש לקובארי - סקירת אלבום

קובארי משיקה אלבום חדש "זהב אדום" וזו הזדמנות טובה לחזור ולכתוב קצת בבלוג על מוזיקה ראויה. נתחיל מהסוף - מומלץ מאד לכל מי שיש לו זוג אוזניים ודופק להקשיב לו

בהקשבה לאלבום של קובארי הרגשתי כאילו אני מאזין לפס־קול של סרט על החיים שלה וגם על החיים שלנו כאן. אי אפשר לנתק את זה.

אביגיל קובארי מאפשרת לנו להציץ לתוך המחשבות שלה, בלי לנסות להסתיר, לטשטש או ליפות את המציאות ולדעתי מדובר באלבום הכי אישי שלה. 

טקסטים ללא קלישאות ועם הרבה כנות שמוגשת בסטייל של סטוריטלינג כמו שרק קובארי יודעת. ללא ספק אחת מהכותבות הכי טובות שיש לנו ומהיוצרות המוכשרות, העסוקות והחשובות של השנים האחרונות.

זיו זק מפיק העל והשותף הצמוד לדרך, תמיד חוקר סאונדים ומחדש ויחד עם זאת שומר על פשטות והתאמה מושלמת לכל שיר, על העיבודים וההפקה המוזיקאלית. הפעם זיו רתם כמעט לכל שיר צוות אחר של נגנים: דני שניידרמן ואור אדרי־שניידרמן, איתי כפיר, דקל דביר, סתיו בן שחר, מאיה בלזיצמן, קרן טננבאום ועוד.

קובארי כמעט שאיננה משאירה מקום לפרשנות. הכל מונח בשירים: 

השיר הראשון "מפרק את זה" - ריצות למרחב מוגן (או שלא מספיק מוגן) בזמן אזעקות בזמן שומר החומות. כל אחד מתמודד אחרת עם הפחד לחטוף טיל על הראש. אחד צוחק כדי להתמודד ואחת מהעוטף פשוט מתה מפחד, אחרת בוכה על הרצפה. אביגיל התמודדה בעזרת המוזיקה ואנחנו מרוויחים.

"אבודים בלב החורש" - שלושה ימים של פרספקטיבה בריטריט ים תיכוני. 

"בוכות בבית קפה" - אם בעבר אביגיל חיפשה עם אבא איילות ביערות ירושלים, עם אמא הסיפור יותר מורכב: "אוהבת וחושבת ודואגת וזה תמיד יוצא הפוך" - התפוצצות ביחסי אמא ובת בארוחת בוקר בבית קפה. מזל שהיה מלצר אמיץ שמצא שצ'ייסר עראק יעזור להרגיע את הרוחות בזמן שמלצרית אחרת חששה לפנות את השולחן.

"קשר דם" - הצצה לסיפור האהבה של אביגיל ובעלה (שגם צילם וערך את עטיפת האלבום) שלמרות שהיא אהבת אמת, לעולם לא יהיה בינהם קשר דם. עצם המחשבה הזו רק מראה כמה את אוהבת אותו!

כמובן "ארבעה כדורים" שיצא לא מזמן כסינגל ומספר בצורה גרפית על תהליך ההפלה שעברה ומה שבא לאחר מכן. השיר מקבל משנה תוקף במיוחד לנוכח הפסיקה הבעייתית בארה"ב על איסור על הפלות. שיר על בדידות, על חשבון נפש ועל כאב מסוג חדש שעד אותו שלב לא היה מוכר לה. לא חושב שיש שיר יותר אישי מזה בסביבה ובכל זאת קובארי משתפת אותנו בתחושות שלה בזמן אמת ולאחר מכן.

"אלסנדרו" - קובארי אוהבת לכתוב על אנשים (לוקס והאנה, ניקול, אבא ואמא) - הפעם זו סצנה על נגר איטלקי ופרקטי שמעדיף להשאר פועל פשוט ומפרנס ולא "אומן". יתכן שמעורר בה מחשבות האם מוזיקה היא אומנות או גם ובעיקר פרנסה, במיוחד בשל הצורך לפרנס את המשפחה המתרחבת.

"אחי חלם אתמול על עזה" - שיר של המשוררת יעל סטטמן שאביגיל הלחינה. שיר מקסים עם עבודת כלי מיתר נהדרת של מאיה בלזיצמן וקרן טננבאום.

"לב פתוח או סגור" - נסיעה בטרמפ עם אהבה מפעם מובילה לשיר אלקטרוני ויפהייפה. עבודה מהממת של זיו בעיבוד ובהפקה ונגינה על כל כלי הנגינה.

"זהב אדום" שיר הנושא - שיר על מישהו שאביגיל העדיפה לשכוח שהיה מכנה אותה "זהב אדום", השיר האפל באלבום ואולי דווקא בגלל שאביגיל מבקשת לשכוח, היא בחרה בשיר הזה לשיר הנושא, בא לה לצרוח. אולי כי היום היא במקום אחר וההשפעה שלו עליה פחותה ובכל זאת הוא חלק ממנה וממי שהיא. פינה חשוכה בתוך הנשמה שהיא חלק ממנה וממי שהיא היום.

"בסוף המסדרון" - השיר שחותם את האלבום - זיו מלווה את אביגיל בפסנתר. השיר שמסיים את אלבום/פס־קול ומשאיר טעם של עוד.

לסיכום אלבום יפהייפה שמרגיש כמו פס־קול לסרט נהדר. האלבום יושק בהופעה ראשונה של קובארי בבארבי ביום 12.7.22.

כרטיסים אפשר לרכוש כאן >> 

פוסט אורח - מור יורמן

מור יורמן, זמרת יוצרת, מורה לפיתוח קול ועוסקת בניהול ויחסי ציבור לאמנים.
הוציאה עד היום 3 שירים מקוריים, שניים בעברית ואחד באנגלית. הסגנון הוא R&B ו-SOUL והשיר באנגלית בחיבור של העולם הזה עם קצת אינדי פאנק.
עובדת על אלבום בעברית בימים אלה. הנה קצת מההשפעות של מור בפוסט אורח

אקו - מובן מאליו 

שיר כל כך טוב מאלבום כל כך טוב של אמנית כל כך טובה שלדעתי עוד תהפוך את המדינה.

אני לא חושבת שיש מוסיקאי שלא יתחבר לטקסט של השיר הזה. הסבלנות שצריך בתוך המקצוע הזה, לנשום את זה, להגיד תודה על מה שיש, שום דבר לא מובן מאליו.

Lauryn Hill - Doo-Wop

לורין היל היא שילוב של רגש שיכול להמיס אותי וראפ שיכול להעיף אותי. היכולת שלה להיות גם רכה וגם מכסחת עם הקול הלא נגמר הזה, והגוון הכל כך ייחודי שלה.. that thing!

Beyoncé - Sandcastles

נתחיל מזה שביונסה היא אלוהים. יש לי כך כך הרבה השפעות ממנה. כשאני צריכה כוחות והשראה כדי לקום מהספה ולטרוף את העולם - היא תמיד הראשונה שתעלה לי לראש.

אבל דווקא משהו בצד הזה של ביונסה ב-Sandcastles מתוך האלבום Lemonade (שהוא מאסטר פיס בפני עצמו). משהו בשבריריות הזאת והפשטות של רק ווקאל ופסנתר…קסם אמיתי.

 BRKN · Madison Ryann Ward

כמה פעמים כבר יכול לקרות מצב שבו אנחנו שומעים קול ושיר שיכולים לגרום לנו לעצור הכל? לעצום את העיניים ורק להקשיב? ושהעולם כרגע ישאר מאחור. 

הקול של מדיסון שהגעתי אליה ממש במקרה באחד הפלייליסטים שספוטיפיי הציע לי, הוא אחד הקולות הכי יפים ששמעתי בחיים.

השיר הזה הוא שיר של להתרפק על כאב ולחבק אותו. וסלסולי ה- soul R&b שלה….וואו.

Joy Crookes - When You Were Mine

עוד אמנית שהתאהבתי בה בשנה האחרונה. הקול החם הזה. ההפקה. הבראסים שהם אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם כולו ובעיקר - התחושה של פעם. ג'וי קרוקס פשוט מעולה.

Adele - One And Only

השיר הזה היה אחד הרפרנסים העיקריים בהפקה של "חלומות גדולים".

אני בנאדם של מילים בגדול. אבל כשזה מגיע לאדל הן קצת נגמרות לי. אי אפשר לכמת את מה שהיא יודעת לעשות ולהכניס לתוך כמה משפטים. צריך פשוט להקשיב לה.

מור יורמן - חלומות גדולים

מור יורמן - צילום: קייט מלניק