יום שלישי, 19 ביולי 2022

פוסט אורח - שירה ויזל

שירה ויזל הוציאה סינגל חדש ועצבני (הרים של שעמום) בהפקה מוזיקאלית של אמיר צורף וזו הזדמנות טובה לגלות מה נתן ונותן לה השראה 

 

אביב מארק- תמיד אהבתי את אביב מארק, עוד מימי סאבווי סאקרס בתקופה שהמוזיקה הייתה פחות זמינה וכל השמעה שלהם הייתה אירוע מיוחד. השנה הוא הוציא אלבום שדיבר אליי אפילו יותר מהרגיל. על תחושת החנק שמתגברת פה. על הקושי לנשום. המילים שלו נוגעות בי וגם יש משהו בגישה שלו שמושך אותי וגורם לי לאהוב את החומרים שהוא מוציא.

בחרתי בשיר "הדרך לשלווה" שהמילים שלו קורעות אותי כל פעם מחדש.

 


שירה ויזל - צילום של קובי וולף

עמיר לב

עמיר לב הוציא את האלבום הראשון שלו (אחרי זה שגנז) כשהייתי בחטיבת ביניים. נראה לי כמו גיל מושלם לאלבום העצוב הזה. התחברתי מהר מאוד למילים והקשבתי לו בלופים כשהוא יצא. הייתי מסתובבת עם הקלטת בווקמן ודי התמכרתי. כמה שהקשבתי יותר ככה נכנסתי לתוך הצלילים ולעבודה המדהימה שהנגנים עשו שם.

יצא שהאלבום החדש שלי הוא עם הנגנים של האלבום הזה של עמיר ואני מאוד שמחה על סגירת המעגל.

בחרתי את "חבק אותי". עמיר לימד אותי גיטרה בתיכון ובאחד מהשיעורים ניגן ליין מהשיר ואמר שאני בטוח מכירה אותו. לקח לי זמן להבין על מה הוא מדבר והקשבתי בבית כדי לגלות לאיזה שיר הוא התכוון עד שבסוף פיצחתי את זה.

 

ג'נגו-

האלבומים של פאסט מיוזיק יצאו בתקופה שהכי השפיעה עליי. הייתי בחטיבת ביניים- תיכון ונראה לי שאז המוזיקה הכי נגעה בי ויכולתי לשמוע אלבומים בלופ. יש לי עדיין את הדיסקים של ג'נגו ושל אמיר שור שהייתי שומעת בלי הפסקה בתקופה שהם יצאו. בין האלבומים ששמעתי הכי הרבה פעמים בחיים לדעתי.

ראיתי את "עצבני ומהיר" של עמית יצקר בחודש שעבר והיה כיף להיזכר בתקופה הזאת. לשמוע שוב את השירים. לשמוע את הסיפורים שמאחורי מה שהיה שם. זרק אותי אחורה בקטע טוב.

בחרתי בשיר "מאה שקל אחרונים" מהאלבום שיצא בפאסט ושהכי אהבתי להקשיב לו. הגיטרה שם עושה פלאים.

ג'נגו יתארח במופע ההשקה שאני עושה לאלבום בתיאטרון תמונע ב 10.8 ואנחנו מתכוונים לנגן את השיר הזה.

 

ארז לב ארי

אני מכירה את ארז לב ארי כבר איזה שלושים שנים, מאז שניגן ב"כשניקו תתחיל לדבר" יחד עם בן הזוג של אחותי. זוכרת הופעה שלו עם השירים הראשונים בנווה צדק בבית קפה קטן עוד לפני שהאלבום הראשון היה מוכן. אהבתי את השירים. משהו בהם נגע בי. יש לארז יכולת לרגש. בהמשך שמחתי לראות איך האלבום שלו מקבל קהל ואהדה. בצדק.

כשהרגשתי שיש לי מספיק שירים מוכנים לאלבום הראשון פניתי אליו לעזרה. הוא עזר לי לסדר אותם והקליט סקיצות לפני שנכנסו להקליט באולפן. אפשר לשמוע את הגיטרות המעולות שלו באלבום. כישרון ענק.

בחרתי ב"צדק", אחד מהשירים שהוא ניגן אז בבית הקפה והפכו ללהיט.

ארז גם יתארח במופע ההשקה וננגן את השיר הזה.

 

זוזו גינזבורג

לא זוכרת מתי ראיתי את זוזו גינזבורג בפעם הראשונה, אבל זוכרת שהיה בה משהו שמשך אותי. מאוד הרשימה אותי היכולת שלה להיות נוכחת ככה עם הגיטרה ולנגן כל כך יפה. כשהאלבום הראשון שלה יצא שמעתי אותו ואהבתי את החומרים ואת הגישה שבולטת בו. אני אוהבת פאנק וכיף לשמוע פאנק אמיתי בישראל. בלי צרחות. פשוט פאנק.

לפני כמה חודשים הייתי בהופעה אינטימית שלה בעין שמר. היא לבד עם הגיטרה החשמלית. הייתי מהופנטת לראות איך היא שולטת עליה ועל האפקטים ואיזה יפה הכל נשמע.

זוזו תתארח במופע ההשקה ובחרתי בשיר Sweet Lies שנבצע יחד שם.

 

מוטי ביקובסקי

באלבום הראשון חיפשנו מישהו שיוסיף גיטרות. שיקשט את השירים. ישר חשבתי על מוטי ושלחתי לו הודעה בפייסבוק בתקווה שהוא יסכים. בקטע מפתיע ולא הגיוני לדעתי הוא היה בעניין. מאז הוא ניגן גם באלבום השני ובקטע עוד יותר מוזר היה בעניין של להופיע איתי. לשאול אותו אם ירצה להופיע איתי היה אחד מהדברים הכי טובים שעשיתי בשביל עצמי. אנחנו מופיעים ביחד כבר חמש שנים ולא יודעת מה הייתי עושה בלי זה.

בחרתי בשיר "שטח אש", הסינגל האחד לפני אחרון שהוא הוציא. הכיוון החדש של מוטי עם המודולר סינט' שבנה עושה את השירים שלו עוד יותר מיוחדים ממה שהם היו עד אז והמילים עדיין שוות הרבה.

 

סמית'ס- בחזרות לאלבום עודד שכטר שאל אותי איזה מוזיקה אני הכי אוהבת. ישר אמרתי את הסמית'ס וגם אמיר צורף הגיב ככה, שהסמית'ס הכי גדולים. אני אוהבת את החיבור שזה יוצר בינינו, את השירים שנוצרו בהשראתם בלי ששמתי לב, ושאמיר סידר אותם בהפקה המדהימה שלו. הסינגל השלישי שהוצאתי מהאלבום, תיזמון, הוא הכי כזה.

בחרתי בשיר "There is a light that never goes out". שיר האהבה והבדידות האולטימטיבי מבחינתי. מילים אדירות של מוריסי וגיטרות נפלאות של ג'וני מר. כמו שצריך להיות.

 

פיקסיז-

הייתי בהופעה של הפיקסיז שהייתה בישראל החודש. כבר פעם שלישית שרואה אותם פה ונהנית כל פעם מחדש.

פשוט באים. מנגנים את השירים ויורדים. בלי דיבורים. בלי הצגות. זה גורם לי להאמין שגם אני יכולה לעלות לבמה עם הרכב ולתת בראש.

באלבום האחרון נהיו לי שירים שאפשר לשמוע בהם את ההשפעה של הפיקסיז ואני אוהבת את זה.

בחרתי ב "Here comes your man" שאני מאוד אוהבת לנגן.

 

שירה  ויזל - הרים של  שעמום

"הרים של שיעמום" הוא הסינגל החמישי שיוצא מהאלבום, רצועה המשלבת בין צפצופים טורדניים, משפטים ציוריים כמו "בועטת בך עם רגל שבורה, הגבס ינפץ לך צלעות", תחושת מיאוס עזה ויריות של מילים שלא בהכרח קשורות אחת לשניה. את התמהיל חסר הנחת הזה מלווה קליפ שמעצים את התחושה של הערעור וחוסר השקט. מעין ורטיגו, אדמה שנשמטת מתחת לרגליים, נשימות קצרות ורצון להעמיק אחיזה במה שלא מפסיק לזוז. "השיר מדבר על העובדה שכנשים מצופה מאיתנו לשתוק. לצמצם את עצמנו. להיות נחמדות וקשובות. מטפלות. לדאוג לאחרים ולמחוק את עצמנו. אני רוצה לבעוט בזה. לפרק את המבנה שמשאיר אותנו במסגרות המקובעות ובמה שמצופה מאיתנו. נמאס לי מזה במיליון רמות". 

שירה תשיק את האלבום בתאריך 10.8.22 בתיאטרון תמונע ותארח את ג'נגו, זוזו וארז לב ארי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...