מה היה פה מעניין ב-2014?

באופן כללי אני לא כל כך אוהב סיכומים. לפעמים נראה כי כל האתרים, העיתונים וכדומה רק מחכים לסוף שנה בשביל שיוכלו לסכם את השנה שהייתה. בכל זאת, עבורי הייתה זו שנה מאד מיוחדת במוזיקה הישראלית שהתחילה עם האובדן של אריק איינשטיין שאמנם נפטר ב-26/11/2013 אבל הקרינה עליי משמעותית לאורך כל שנת 2014 ועד ללידתם של אלבומים נהדרים שנוצרו השנה ומגוון רחב של הופעות טובות בכל הארץ

אריק איינשטיין ז"ל - 26/11/2013 - את ההודעה על מותו של אריק איינשטיין קיבלתי בין הופעה של להקת "קרוקודיל פופולאר" ללהקת "רמלה" המעולה. זו היתה הופעה מאד עצובה. חברי הלהקה בחרו להמשיך את ההצגה למרות שהיה ברור שזו הולכת להיות הופעה מאד משונה ואכן זו לא היתה הופעה טובה ונעימה עבור אף אחד.

זה אמנם קרה בשנת 2013 אבל השפיע עליי משמעותית לאורך כל השנה שתבוא. ערבים שלמים הקשבתי למוזיקה של אריק ואפשר לומר שגילתי אותו מחדש. מעבר לשירים שאין דרך לתאר את היופי שלהם מהפשטות של סן פרנסיסקו, אהבה ממבט ראשון, סע לאט ואוהב להיות בבית (שמי שמכיר אותי יודע שגם אני הכי אוהב להיות בבית) ועד לעטור מצחך המורכב, ראיתי המון קטעי וידיאו וראיונות עם האיש שהוא ללא ספק גאון בעיניי בתפיסת העולם שלו. מהסרוב להקליט נכסי צאן ברזל מחדש כי מה שיש זה מספיק, מהסרוב לקבל מליונים עבור הופעות, מהעובדה שבכל אלבום הוא גילה מישהו ומישהו גילה אותו בחזרה והוא תמיד שם עצמו כשווה ליוצר השני, מהתגובות המצחיקות לשאלות שמרגיזות אותו כמו: "תופיע אתה" לקוטנר על הסרוב להופעות או התגובה האלמותית לביקורת: "ממנו אני אפילו לא מתעלם". על המדינה: "אני רואה אישה זקנה מחטטת בפחים ואני לא מבין בשביל מה הקמנו מדינה, המדינה זה לא איזה גברת, המדינה זה אני, זה אתה, זה הוא, זה אנשים". מכשרון הכתיבה שאריק היה נבוך ממנו קצת: "זה אני כתבתי?"

ויש פשוט אין סוף של חוכמת חיים שנטפה מהאיש המוכשר הזה.  עצוב שהוא הלך ובאמת שלא יהיו עוד כמוהו.

פול טראנק - Full Trunk - הלהקה הזו היא לא רק להקה מדהימה שכוללת מוזיקאים מוכשרים, היא תופעה. תופעה והווי חברתי. אם תשאלו אנשים שמקשיבים רק לגלגל"צ מי אלה פול טראנק סביר להניח שהם לא ידעו לענות לכם. עובדה זו לא פוגעת ביכולת שלהם לפוצץ את הבארבי ואת מועדון האיזור וכמעט כל מועדון או פאב שבו הם מופיעים. הם הדבר הכי קרוב ללהקת היהודים שצמחה רק דרך ההופעות והפכה ללהקה מאד מוכרת ומשמעותית עם קהל צמוד ומכור. פול טראנק אומנם כן מושמעים לא מעט ב88FM וביתר תחנות הרדיו ה"נורמליות" אבל עיקר החשיפה מתבצעת בהופעות כשכל הופעה היא חגיגה פסיכית של רוק-בלוז עם אנרגיות בלתי נגמרות. פול טראנק השיקו בפברואר 2014 את האלבום הראשון ועכשיו הם לקראת סיום העבודה על האלבום השני. השימוש המושכל שלהם ברשתות החברתיות, ביחס חם למעריצים ובשיתוף של השפה והדחקות הפנימיות שלהם עם כולם רק מחזקים את המותג שנקרא פול טראנק.

איתי מזילו - 2014 היתה השנה של איתי מזילו. הוא הוציא את אלבום הבכורה הבאמת מעולה שלו: So far, the view והוא הופיע לא מעט. מה שיפה אצל מזילו זה שכל הופעה שלו לא נראית ונשמעת כמו זאת שלפניה. איתי מגוון כל הזמן. כמעט בכל הופעה שלו הוא מארח אמן אחר. פעם במופע להקה, פעם לבד עם גיטרה ופעם אחרת עם מוטיב מעניין אחר. הגיוון הזה יוצר שפע אומנותי מסקרן ושומר על איתי מרוכז בעשייה וזאת משום שלכל הופעה הוא צריך להתכונן כאילו היא ההופעה הראשונה שלו. זה מורגש, זה עובד וזה מקסים. את הסאונד המיוחד של איתי סיקרתי כאן בבלוג כנסו לקרוא

DNA של J.VIEWZ - אחד הפרוייקטים הכי מעניינים שהושקו השנה הוא פרוייקט הDNA של יונתן דגן (J.VIEWZ) לאחר שבשנת 2011 הוא הוציא את אחד האלבומים הכי טובים ששמעתי בחיי: River and Homes וחשבתי לעצמי: מה כבר הוא יכול לחדש? ואז השנה הוא המציא את עצמו מחדש ולקח את האלקטרוניקה והדיגיטל לשלב הבא. פרוייקט הDNA הוא בעצם אתר אינטרנט שבתוכו טיים ליין, ציר זמן, שמרכיב כל שיר ושיר שהוא מוציא כאשר על גבי ציר הזמן אפשר לראות וללוות את תהליך היצירה. למשל: בתחילת הציר ניתן לראות את הרעיון שממנו יונתן לקחת את מילות השיר, אחר כך בנק' הבאה אפשר לצפות בצילום סלולר שהוא צילם זמר בסאבווי שהוא נדלק עליו ושאחר כך הופך לסולן בשיר עצמו, אחר כך את סשן הקלטת התופים וכו. בסופו של הציר פשוט לוחצים PLAY ומקבלים את השיר עצמו. זה רעיון גאוני ותהליך יפייפה שיונתן לוקח אותנו איתו במסע היצירתי שלו. את המיזם היקר הזה הוא מימן באמצעות קיקסטארטר לאחר שגייס למעלה מ-60,000$ ממעריצים שקיבלו גישה אישית לתהליך.

יאיר רובין - גם על יאיר כתבתי כאן השנה. יאיר הוציא לאחר סוכות את "נצחונות קטנים" שהוא אחד האלבומים הכי טובים שיצאו בארץ בשנים האחרונות. יאיר משמש כנגן מקצועי ומפיק מוזיקאלי ללא מעט פרוייקטים של אחרים והשנה הוא התפנה סופסוף להוציא את אלבום הבכורה שלו. מדובר באלבום יפייפה עם שירים אישיים של יאיר על החיים שלו ושיכולים בקלות לדבר אל כל אחד ואחד. יאיר כותב ושר על כאבים מהעבר, על התפרקות התא המשפחתי, על היחסים עם בנות הזוג, על פרידות, ועל עצמו. העיבודים והסאונד של יאיר מעולים ממש והוא מחזיק בכל החבילה: כותב מעולה, נגן ומלחין מעולה, זמר מצויין, כריזמטי, מעבד ומפיק מעולה ובנוסף גם מופיע מצויין על הבמה. כמו שכתבתי כבר בעבר, אני בטוח ומשוכנע שתוך שנתיים שלוש יאיר יהיה בליגה של הגדולים והמוכרים והמוזיקה שלו תתנגן בכל בית בארץ.

צוק - ככל שאני הולך ליותר הופעות ככה אני מכיר יותר אמנים ונגנים. צוקי הוא אחד כזה שאתה פתאום מגלה שהוא מנגן עם גבע אלון, ועם עילאי בוטנר, ועם אלישע בנאי, ועם גיא ויהל, ועם איה כורם, ועם נועם סדן ואהה זה לא נגמר. צוק הוציא השנה את אלבום EP הבכורה שלו: "כל הכוסות ריקות". מדובר ביצירה כנה ומקסימה. 5 שירים מעולים עם סאונד אנגלי בעברית. ממליץ בחום!

מיכה הרשליקביץ - בהמשך לצוק שהוא חבר מאד טוב של מיכה ושניהם יוצאי להקת "החדשות" שהוציאה להיט לפני כמה שנים שנקרא "להיות שוב זר לך" מיכה השיק השנה את אלבום הבכורה שלו "כל גיבורי הילדות". מיכה מעיד שאת הדרייב להפקת האלבום הוא קיבל כשניתקל במודעה המזמינה לסדנת כתיבה של אביתר בנאי. לאחר הסדנה מיכה קיבל בוסט מטורף של כתיבה ויצירה והתחיל לעבוד על אלבום הבכורה שלו עם מפיק העל אמיר צורף. מדובר באלבום באמת מושקע ויפייפה. חוצמזה מיכה התחתן החודש! מזל טוב מיכה!

גבע אלון - את גבע אלון אני לא צריך להציג. גבע הוציא ממש לפני כמה ימים את "תהיי איתי" אלבום הבכורה שלו בשפה העברית בהפקה של עמיר לב. גבע אמר פה ושם בראיונות שהוא מרגיש כאילו זה האלבום הראשון שלו ושהוא "הגיע הביתה". לאחר שהוא הופיע בכל העולם כאמן עצמאי וגם יחד עם הפליינג בייבי, גבע אזר אומץ וחזר בטקסטים שלו לימים של פעם לתחושות שאפשר לשיר רק בשפת האם שלך. כמו בשיר "אבא" המצמרר או "הכפתור האפור", שירים שמחזירים אותו לילדות עם התובנות של אדם בוגר. אני מודה שתחילה היה לי קצת קשה לשמוע את גבע שר בעברית אבל אולי זה היה בגלל שהטקסטים מאד אישיים ועוקצים. הפזמון בשיר "אבא" שאומר: "לא דיברנו באמת אף פעם" לא יכול למנוע ממך לחשוב על היחסים שלך עם אבא שלך וזה מצריך קצת אנרגיה רוחנית. בסה"כ מדובר באלבום מיוחד וחזק שלא משאיר אותך אדיש.

הקולקטיב - הקולקטיב הוציאו השנה את האלבום Pangaea הקולקטיב הם ללא ספק אחת הלהקות שמרכזות הכי הרבה כשרון ואנרגיה במקום אחד וישראל קטנה עליהם בכל קנה מידה. באינדינגב 2014 הם נתנו את אחת ההופעות הכי טובות בפסטיבל. הקולקטיב מצליחים להכניס לעיבודים שלהם את מה שמצופה מלהקה בינ"ל. סאונד הכי חדשני, שמשלב גיטרות, בס תופים קלאסי עם אלקטרוניקה בועטת ומחשמלת. השנה חברי הלהקה הסכימו לשתף גם את בחירות השירים שלהם בבלוג בפרויקט מה אתה שומע?

גל דה פז קשת - גולדי אמנם הוציאה את האלבום האחרון שלה ב-2013 אבל אני לא חושב שאני מכיר או יכול להצביע על זמר או זמרת בארץ שהופיע יותר ממנה במהלך 2014. גולדי הופיעה גם עצמאית, גם עם lucille crew, גם עם פול טראנק שמופיעים לעיל ובטח בעוד מסגרות שפיספסתי. היא עובדת כל כך קשה ואינטנסיבי שהשנה זה אפילו עלה לה בבריאות והיא נאלצה לבטל כמה הופעות. אבל ככה זה אצל גולדי, במקום כדוריות דם לבנות יש לה תווים ואקורדים בגוף. גם גולדי מצליחה לתקשר נהדר עם מעריצים ועוקבים ברשתות החברתיות ועושה את הכל לבד, בלי ניהול ובלי יח"צ. כל זה ועוד בכלל לא הזכרתי את יכולת השירה וההופעה שלה שהיא פנומנאלית עד פסיכית.



לצערי אי אפשר לכתוב על כולם וישנם עוד פרוייקטים מעולים שיצאו השנה כמו האלבום האחרון של רוני אלטר, אלבום הבכורה של טל פוגל, האלבום האחרון והמוערך של סאן טיילור, פרוייקט היוקללי המבטיח של נועם סדן, kids fly המבטיחים וגם מקיימים, תוגת המפסידים של קוב המעולה, גברת כפור של נועה קורנברג, וכל הדברים היפים באמת של דניאלה ספקטור הפרויקט של פלורה והאומץ המדהים שמתערבב עם הכישרון של רותם אור.

השמועה אומרת שגם 2015 תהיה שנה טובה למוזיקה הישראלית. תשארו בסביבה ותמשיכו לעקוב גם בפייסבוק שלי ובעמוד של הבלוג!

מזל טוב למה אתה שומע? שחוגג יום הולדת 3